 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
| הזירה הלשונית: אז איך נכון להגיד. |
|
|
|
| מה ההבדל בין עילה לסיבה? למה אסור לומר "התווסף", ומה הבעיה של "חסר חוט שדרה"? שאלות "או ש או ש" מול תשובו "גם וגם" |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ענת נורמן שואלת: האם המילים "חבר" ו"ידיד" מייצגות או מסמלות רמות שונות של חברות וקרבה?
"חבר" היא מילה רבת שימושים, ומשמשת גם למי שמשתייך לארגון ( " חבר הסתדרות" ), גם לעמית או שותף לדרך ( " חבר לנשק" ), גם לבן זוג ("החבר שלי") וגם לידיד
או רע. שימוש במילה "חבר" מבטא בדרך כלל קרבה רבה יותר מהשימוש ב"ידיד". תארו לעצמכם את קלינטון מסיים את נאומו ב"שלום, ידיד". זה ממש לא היה זה.
אופירה לביא שואלת: מהי הצורה הנכונה, "גיזען" או "גזען"?
הצורה המקובלת כנכונה, ונתמכת על ידי האקדמיה, היא גזען (וגם גזענות, שתי המילים בחיריק), מאחר שמקור המלה ב"גזע", והסגול הופך לחיריק. כך הדבר ב"צדקן" ו"צדקנות". הצורה גזען (בפתח) משתרשת בדיבור בהשפעת מילים רבות הקשורות בתכונות או השקפות: שמרן, טהרן, פחדן וגזלן. לא נראה לי שיש להתעקש על פסילת "גזען", למרות הטיעונים הדקדוקיים. ואגב, מי שאומר "צדקן" ולא "צדקן", שיקום.
גל מירושלים שואל: האם למילים "עילה" ו"סיבה" משמעות זהה?
"עילה" (בכתיב חסר: עלה) היא מילה תלמודית, "סיבה" היא מילה מקראית. במקורן הן נחשבות מילים נרדפות, במשמעות "גורם". בספרות ימי הביניים מדובר על "העילה הראשונה", אלוהים, שהוא הסיבה הראשונה לכל הדברים. היום משמשת "סיבה" גם במשמעות גורם אובייקטיבי ("מה הסיבה להתחממות כדור הארץ"), וגם במשמעות סובייקטיבית, הזדמנות או תירוץ: "סיבה למסיבה", "יש לי סיבה לכך שלא הגעתי לשיעור". "עילה" משמשת בעיקר בתחום המשפטי ("עילה להגשת קובלנה") וגם בתחומים אחרים במשמעות הסובייקטיבית.
אבי שואל: מדוע אומרים לצד "חסר עמוד שדרה" גם "חסר חוט שדרה", הרי חוט השדרה הוא סתם סליל עצבים דק?
על פי המשמעות, אבי צודק. עמוד השדרה, באנגלית Spine או Backbone, הוא החוליות המגנות על העצבים והוא גם דימוי טבעי לחוסן וליציבות. חוט השדרה, Spinal Cord, הוא הסתעפות העצבים לאורך הגב. עם זאת, קשה לראות בביטוי שהשתרש טעות, ובכל מקרה, השימוש ב"חסר עמוד שדרה" נפוץ יותר מ"חסר חוט שדרה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
שלום, ידיד. לא אותו דבר. צילום: רובי קסטרו
|
|
|
 |
|
 |
|
למה המדבבים "תרמו את קולם"?
|
|
|
 |
|
|
|
אפרת שואלת: "בעבודתי כמורה לעברית לזרים דוברי אנגלית, מופנית אלי פעמים רבות השאלה: האם לומר 'הוא לא עובד כאן יותר', או 'הוא כבר לא עובד כאן'. היש הבדל? שניהם נכונים?".
"כבר" היא תואר פועל מבלבל, מפני שהוא משנה משמעות והקשר על פי הזמנים. "הוא כבר הלך" בעבר (ולעתים בבינוני, "הוא כבר יודע") פירושו "לפני כן" Already; בציווי ובעתיד כמו ב"לך כבר" או "תסתום כבר", וכן ב"אני כבר בא" פירושו "מיד", Immediately. בבינוני ("הוא כבר לא עובד כאן"), " כבר לא" פירושו "לא עוד", Not Anymore . כל השימושים תקינים ובעלי אופי דיבורי. המשפט המושלם בדוגמה שהבאת יהיה "הוא לא עובד כאן עוד", אבל איפה שומעים משפטי זהב כאלה?
אביב עגור-הלוי כותב: "אני מבקש לעתים להשתמש בצורת הסביל של שם הפועל 'ליזום', ולשם כך המצאתי את הפועל 'להיזום', אבל לא נראה לי שיש פועל שכזה".
בבניין נפעל קיים פועל "נוזם", ושם הפועל הוא "להיווזם", שספק אם דובר עברית כלשהו העלה אותו על דל שפתיו. "להיזום" שהצעת הוא אנלוגיה לשורשים בגזרת נחי ע"ו בבניין נפעל, כמו "להיסוג" מן השורש ס-ו-ג.
בועז שואל: "בשיעורי לשון בתיכון, למדתי שצריך לומר 'היתוסף'. האם 'התווסף' זו שגיאה?".
"היתוסף", צורת התפעל של השורש י-ס-ף מקורה בתלמוד ובימי הביניים בהשפעת תרגום המקרא לארמית. בתקופת ההשכלה הציע אייזיק הירש וייס להתעלם מהצורה התלמודית ולקבוע את "התווסף", כמו בפועל המקראי "התוודע" משורש י-ד-ע. "התווסף" לא זכתה לתו תקן אבל השתרשה בדיבור, וקשה לראות בה שגיאה.
גילת שואלת: "מדוע נאמר על שחקנים המדובבים סרטי הנפשה שהם 'תורמים את קולם'? הרי הם מקבלים שכר עבור עבודתם".
אין קשר הכרחי בין תרומה במשמעות נתינה, השקעה, לבין אי קבלת שכר. למשל, סופר שתרם רבות לתרבות האומה לא ויתר לשם כך על התמלוגים.
אבי שואל: "מדוע אומרים 'ניצולי שואה' ללא יידוע, ו'קורבנות השואה' ביידוע?"
התשובה נעוצה בהקשר. כאשר קורבנות השואה נתפשים כקבוצה מוגדרת, קולקטיבית (כמו "אזרחי המדינה"), הם יופיעו בה"א הידיעה, וכאשר ניצולי שואה נתפשים כאנשים בודדים בטיפול פרטני, הצירוף לא יקבל יידוע. אפשר למצוא לשני המקרים דוגמאות הפוכות: "קורבנות שואה" במקרה של טיפול במשפחתו של הקורבן ו"ניצולי השואה" כשעוסקים בגורלם ומורשתם.
עדי, בעלת חנות לספרים, שואלת: "האם רצוי לומר 'ספרים יד שנייה' (לא מדויק ומתורגם מדי) או 'ספרים משומשים' (כך אני מעדיפה, אך אולי הספרים קצת נעלבים).
גם אני במקום הספרים הייתי קצת נעלב, כי ספר אינו רהיט. העותק המוצע למכירה אמנם משומש, אבל הטקסט נשאר תמיד חדש לקוראיו. אין רע בתרגום כמו "יד שנייה" מ"Second Hand", הוא ברור לכל, ויש בו חן והיגיון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ביטוי
|
|
|
|
|
|
|
גלידה ועוף
צעיר מכתב שרשרת המסתובב היום בדואל הביא אלי מכמה קוראים את הסיפור על הביטוי "פעם שלישית גלידה". ובכן , ההסבר במכתב ידוע וגם נכון. הביטוי התגלגל מביטוי אנגלי מקובל למקרה של מפגשים חוזרים בין אנשים, בעיקר ילדים: "If I see you third time I scream" , כלומר , "אם אראה אותך פעם שלישית אצרח". I scream נשמע כמו Ice cream, ומכאן התגלגל הביטוי "פעם שלישית - גלידה".
יואב אהרוני מקיבוץ יפעת כותב: "ברצוני להוסיף לאוצר הביטויים שמביא המדור את הביטוי "עוף צעיר מוכשר בלי ראש". זה היה שמו, בראשית שנות השישים, של מה שקוראים היום "עוף קפוא". מאז , אנו נוהגים להכתיר מי שמבצע שטות קולוסאלית בכינוי "עוף צעיר מוכשר בלי ראש".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלה 1
|
|
|
|
|
|
|
תובנה ובוננות
איתן שואל: "האם המילה 'תובנה' תקינה?".
"תובנה" במשמעות Insight חודשה בשנות השמונים ונפסלה מכל וכל על ידי האקדמיה ללשון בישיבה משנת 85', בטענה שהמשקל של המילה מתאים למילים מגזרת נחי פ"י כמו "תולדה" (שורש י-ל-ד), אך תובנה אינה שייכת לגזרה (ב-י-ן, נחי ע"ו). האקדמיה קבעה את "בוננות", אך המילה לא נקלטה. "תובנה" היא מילה נאה וקולעת, המצטרפת למשפחה של מילים נפוצות וחשובות שלחלקן גם קרבת משמעות, כמו תודעה, תולדה, תופעה ועוד.
מזכירת האקדמיה רונית גדיש כתבה לי שלהערכתה, לו היה עניין "תובנה" מגיע היום לדיון באקדמיה, המילה לא היתה נפסלת. "יש לנו דוגמאות רבות למילים שאושרו בשנים האלה (וגם בשנים קודמות לאלה) משורשים מן הגזרות והן על דרך גזרות אחרות, החל ב"גיבוי", " מיסוי" ו"עיתוי" (על דרך גזרת ל"י) ; דרך משט, מטח ומטס (על דרך גזרת פ"נ) ורבות אחרות".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלה 2
|
|
|
|
|
|
|
הוקוס פוקוס
עידית בלומברג שואלת: "מנין הגיעו מילות הקסם: 'הוקוס פוקוס' ו'אברקדברא'?".
"אברקדברא" התגלגלה ממילת הכישוף היוונית Abrasadabra, שנזכרה לראשונה במאה השנייה. גלגולי המילה מובילים אל כת הבסילידים מאלכסנדריה, שם שימשה מילת כישוף על שם האלוהות של הכת, אבראסאס. יש גם נסיונות לקשור אותה לעברית, כגון ש"אברקדברא" הגיעה מן הגמרא, במשמעות של "אעבור ואראה", או מן הפסוק הארמי "עברה כד עברה", ויש אפילו טענה שטמון בה רמז לשילוש הקדוש: א' לאל, ב' לבן, קד לרוח הקודש.
"הוקוס פוקוס" נזכרת בספרות לראשונה בשנת 1655 שם מתואר אדם מחצרו של המלך ג'יימס שכונה "הוקוס פוקוס של הוד מעלתו", על שום הנוהג שלו ללוות את קסמיו ברצף שנועד להסחת דעת: "הוקוס פוקוס, טונטוס טאלונטוס, ואדה סלריטר ג'ובאו". יש הסבורים שמקורה בפסוק לטיני מן המיסה: "הוק אס קורפוס", שפירושו "זהו גופי", אחרים תולים אותו בצירוף חסר המשמעות: "האקס פאקס מאקס דאוס אדימאקס". לכל הדעות המילה האנגלית Hoax, תעלול , הונאה, נולדה מ"הוקוס". | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
