 |
/images/archive/gallery/106/103.jpg רוביק רוזנטל
צילום: נועם וינד  |
|
|
| הזירה הלשונית: רביץ בידינו |
|
|
|
| פתרון תעלומות. קוראים מגיבים למדורים קודמים. שפת השיפוצניקים, חלק ג' |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תעלומת רביץ נפתרה. יצחק לוסטיג מקריית אונו כותב כי טכניקת רביץ המפורסמת הומצאה על ידי מהנדס החומות הגרמני קארל רביץ בשנת ,1878 והיא קרויה Rabitz Gitter (שבכת רביץ) או Rabbitz Wand (קיר רביץ.( ביררנו, ואכן זה האיש וזו תרומתו לטכניקות הבניין ולבניין הארץ. תודה!
עמוס גלעד גילה את מקורו של השפלינט (פין פציל בלשוננו) ומצא שזו מילה גרמנית לגיטימית לחלוטין. המילון הגרמני-אנגלי של דודן מביא את Splint כתרגום לשני המונחים האנגליים לפין פציל: Pin Cotter ו.Split Pin- יצחק לוסטיג מוסיף כאן כי לשפלינט שלנו נקבעו שתי חלופות בעברית: קטרב ופין מפציל.
מילון הקרשים מסתמן כבלתי נדלה. לגבי "לטה,Latte ,"
כותב עמוס גלעד כי "היא אכן קרש, ולא סתם אלא קרש מהסוג שעושים ממנו גדר. בעולם הספורט היא הקורה של שער בכדורגל והרף של הקופץ לגובה." "קלוץ," שממנו נגזר הכינוי היידישאי-עברי לטיפש, אינו סתם קרש אלא בול עץ. ואילו "פלַאפון," הקרש הדק, גרר את אורי הייטנר במסע רטרו ל"חסמבה," שם נאמר על עוזי הרזה שהוא "אוכל כמו פיל ורזה כמו פלאפון." אלעזר אליאש קושר בין קרש הפלאפון לבין המילה בצרפתית לתקרה ,(Plafond) שהובאה במדור. לצורך הנחת טיח על התקרה הונחו קרשים דקים שעליהם נמתח הטיח. הקרשים זכו לשמה של התקרה, פלאפון. ואילו "קֶרש" נולד, על פי נדב שושני, מן ההיגוי הערבי לפיסות העץ השטוחות והמוארכות "אִ יקְֶרש."
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
צפרדע רב פתחית
|
|
|
 |
|
|
|
בעזרת קוראינו נפתרה תעלומת ג'בקה (או ג'פקה,( היא ה"פלייר פטנט." אילן למדני כותב: "הג'בקה היתה בשימוש אצלנו במשק. מאבי למדתי שמאחר שהכלי המדובר נפתח כמו פה של צפרדע הוא נקרא ג'אבקה, צפרדע קטנה." גם בפולנית Zaba היא צפרדע, ו,Zabka- צפרדע קטנה. אורי יעקובי מעשיר: "בטפסים הרשמיים של צה"ל בשנות השישים, נקרא הפלייר פטנט (ג'בקה במקומותינו) בשם 'מכפתיים רב פתחיות."' כמה כותבים טוענים שג'בקה אינו "פלייר פטנט," אך תמונת הכלי המובאת ב"קוראים בשם" של איתן אבניאון תשכנע אותם שזה הכלי המדובר, ומה נאמר, פרט לקווה קווה, זו צפרדע לכל דבר. צבי שיין מוסיף: "יש גם מכבש קל מקפץ המכונה ג'בקה משום קופצניותו, המזכירה צפרדע."
"ראצ'ט," קובע עמוס גלעד, "אינו מפתח דו כיווני, אלא דווקא חד כיווני, ונדמה לי שיש לו עוד תרגום עברי לצד 'קרקש' שהוזכר: 'מחגר.' לא פגשתי טכנאי, בעל מלאכה או מהנדס שיבין מה זה קרקש או מחגר - כולם אומרים ראצ'ט. המפתחות השוודיים נקראו כך גם מפני שהמפתח המעולה ביותר מסוג זה בא מבית החולים השוודי ,Bahco ממש כמו שמפתח הצינורות הטוב ביותר בא מהחברה האמריקנית Ridgid ולכן שמעת לעתים קרובות במוסך או במסגרייה 'תביא לי את הרידג'יד."'
יוסף בלכר סבור ש"מפתח אנגלי" אינו שם נרדף למפתח השוודי, אלא דווקא שמו של מפתח הצינורות. במילון אבןשושן, מכל מקום, השוודי והאנגלי הם אחד. בלכר מזכיר את המפתח שנועד לצינורות גדולים מאוד של עשרה או 20 צול, הקרוי "מפתח שרשרת," ומתלונן על כך שלא נמצאה מילה עברית ל"צול," הוא הגרסה הגרמנית ל"אינטש," שיוחדה בלשוננו לעסקי צינורות. ואילו למפתח אלן, כותב יהודה קארו, קראו בצה"ל "סבורג משושה."
משה ברק שואל: '"בוקסה,' אותו רכיב שנוהגים לחבר למפתח ראצ'ט, מאיזו שפה לקוח? האם מהמילה הגרמנית Buchse שמשמעותה קופסה."? ואילו אורי יעקובי מזכיר את "מוטרה" שהיא בעברית "אום." בגרמנית היא נגזרה מהמילה הגרמנית Mutter (אמא,( ואורי תוהה אם בהקבלה מקורה של "אום" ב"אמא." התשובות לשתי השאלות קולעות. "אום" היא גרסה של אֵם, ומזכירה את הצורה הערבית למילה. בוקסה, הקרובה למילה האנגלית Box וגם למילה הרוסית Buksa פירושה קופסה, והיא משמשת גם בלשון העיתונים למשבצת בתוך כתבה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השטיקים של סטוקו
|
|
|
|
|
|
|
גבי מירון כותבת: "אופנת ה'סטוקו' היא למעשה אמנות עתיקת יומין של הנחת טיח על קירות בצורה המשווה לקיר מראה תלת ממדי, על ידי גילוף הצורות בטיח בעודו לח. השם אינו שיבוש של מילה אמריקנית אלא של מילה בגרמנית גבוהה עתיקה, ,Stukki שפירושה קרום, שכבה עבה, או חתיכות של משהו (מכאן המילה הגרמנית של היום ,Stuck חתיכה, פיסה."( אגב, המילה הגרמנית "שטוק" התגלגלה ביידיש ל"שטיק" ולמשמעות המוכרת של תעלול או מהלך מניפולטיבי ")הוא והשטיקים שלו.("
רמי ניצני כותב: "נכון שלציוד המכני המעלה חומרים בדליים או מכלים קטנים לקומות קוראים 'הליקופטר,' אך המכונה בעלת המנוע שעל צירו מורכבות זרועות דמויות רוטור של מסוק, והמחליקה משטחי בטון לאחר יציקתם, היא שזכתה בצדק בכינוי המכובד הזה. כאשר מבקשים משטח חלק במיוחד מגדירים 'גמר הליקופטר,' וכל אחד יודע מה הכוונה."
גבי מירון מספרת כי המונח "צי אייזן" אינו מתייחס רק לסיפור המשעשע שהוזכר במדור, אלא לכך שבמקרים מסוימים היו "מותחים" את הברזלים ששימשו לחיזוק הבטון וחיסומו (זיון) ומאריכים אותם. לעתים מתחו אותם יתר על המידה, מה שגרם להחלשתם, וכך קרו מספר מקרים של התמוטטות תקרות יצוקות ואסונות מסוג זה. לצערנו הדבר קורה לא רק כשרוצים לדפוק את הבריטים, אלא גם כשיהודים בונים עבור יהודים בארץ ישראל.
ולסיום, דן גרינשטיין שלח לנו צילום של "מנטשלה," הוא מעצור התריסים משנות תראפפו, שנמצא על ידי בנו בן השבע בחצר בית הספר. התמונה המובאת למעלה, כרגיל, טובה מאלף מילים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"מנטשלה," מעצור תריסים משנות תראפפו
|
|
|
|
|
|
|
תוספות
|
|
|
|
|
|
|
קיפ ורולקה ועוד למילון השיפוצניקים מקוראים שונים: מוזאיקה. גמר ליטוש מיוחד בלתי חדיר למים, אופייני למדרגות ולאדני חלונות. מסטיק. חומר איטום סינתטי. משקוף עיוור. בניית משקוף כשאין מספיק מרווח קיר. פוֶדסט. הישורת בין שני מהלכי מדרגות. קיפ. חלון הנפתח סביב ציר אנכי או אופקי. קלין. כפיס עץ משולש לצרכים שונים. קלמינה. מוט ברזל לקידוח חורים בסלע לצורך הנחת חומר נפץ. קרוקבה. קורות המונחות על הגג לפני הנחת הרעפים. רולקה. פרט מיוחד במפגש גג עם מעקה (וכל אלמנט אנכי על הגג) לצורך הבטחת איטום ממי גשם. שלבניה. לייסטים מיוחדים לבניית משקוף.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מילה חדשה: מצעית
|
|
|
|
|
|
|
השאלה שנזרקה לחלל המדור ")הזירה הלשונית,(23.7 ," איך לקרוא למשטח שעליו מניחים כלי אוכל בעת הארוחה, באנגלית ,Place Mat הוציאה מקוראינו את המיטב.
ד' אימבר מציעה "מצעון:" "המילה שקופה, לא מסורבלת, וצלצולה כשר למהדרין." דליה כותבת: "היום כשקמתי מארוחת הצהריים, חשבתי על המילה "ארוחית," שיש לה צליל הקרוב למילה ארוחה." יאיר פיקסלר כותב: "כבר לפני מספר שנים הכנסתי את המונח "חמגש" (בינתיים, במסגרת משפחתית) לציון החפץ המדובר, הלחם של המילים "חם" ו"מגש," והוא שואב את השראתו מ"חמגשית," שנכנסה לשפת הדיבור כמונח מקובל, בעיקר בצבא."
כמה כותבים העירו שהאקדמיה קבעה לפריט הנדון שם, ודווקא מוצלח: "מַ תָעִ ית." מזכירת האקדמיה רונית גדיש כותבת: "מצעית אומצה למשל בחנות מוזיאון ישראל, המוכרת מצעיות שבהן תמונות של רקמות שהוצגו בעבר במוזיאון. ההגדרה ב'רב-מילים' במהדורה האינטרנטית: .2 מפה קטנה עשויה פלסטיק, בד, נייר וכד,' המונחת על השולחן תחת צלחתו של הסועד או תחת כלי אוכל אחרים." בתיאבון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משוכלים: הנגר והסנדלר
|
|
|
|
|
|
|
עוד בעקבות המשוכלים (ג'ים סטייק בונד, "הזירה הלשונית(30.7 ," כותב מודי: "הנה כמה פתגמים מסגנון אחר שאני וחברתי לשעבר אהבנו להמציא. הראשון הוא של יהונתן גפן, והשאר מקוריים:
מים גנובים חודרים עמוק
גם אוויל משריש לחכם ייחשב
מצא אישה יצא סוד
תמונה אחת טובה מאלף על העץ
תפסת מרובה? השכם להורגו
באר ששתית ממנה מים, לא בודקים לה את השיניים
סוס שקיבלת במתנה, אל תשליך בו אבן
לא מחליפים סוס מנצח באמצע העלייה
למה הסנדלר הולך בטל
אבות אכלו בוסר ועצת ה' היא תקום
ושילוב לאה גולדברג ועודד בורלא: בעמק יפה בין כרמים ושדות/ עומד מגדל בן חמש קומות/ ובקומה הראשונה מי גר/ אפרים הנגר.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
|
| | | | דעתן ובעל טור ב"זמן תל אביב". מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית, שמנסה לחבר את "אחלה סבאבי" עם הרמב"ם וקהלת. חובק תשעה ספרים, כתב-עת, חמישה בנים ומכונית | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
