 |
תודה שבאתם למרות הכל. תודה שבאתם למדור למרות המדור של השבוע שעבר. במיוחד תודה ליוצאי עדות המזרח שהגיעו על אף שבשבוע שעבר השתמשתי במילה האיומה "פרענק", ולאו דווקא בהקשרה החיובי. למי שפספס את הסאגה אספר רק שכתבתי שבני הוא צעיר מדי ועדיין לא ראה פרענק. מהומת עולם. 120 תגובות באינטרנט כולל איום ברצח אחד, ואני, הממוצע שלי הוא שבע תגובות, משהו כמו ההישגים של השחייניות הישראליות באתונה. תשמעו, זה היה בצחוק. אין לי שום דבר נגד פרענקים, בעיקר אם הם לא רודפים אחריי עם סכין. גם זה היה בצחוק. פרענק אף פעם לא רודף אחרי אף אחד עם סכין כי הוא הולך לאיבוד. גם זה היה בצחוק. פרענק אף פעם לא הולך לאיבוד כי אין שם גרעינים. גם זה היה סתם. פרענק לא מפצח גרעינים, הוא מקלל אותם והם נפתחים לבד. גם זה היה בצחוק. פרענק אף פעם לא מקלל. בעצם כן. גם אשכנזי מקלל בעיקר אם הוא מפולניה. בעצם לא, פולני לא מקלל בחברה כי אשתו המטומטמת יכולה למות מזה. גם זה היה בצחוק, כי אין פולנייה שתיתן לבעלה את העונג ותמות לפניו. פתאום אני מבין שעד עכשיו יש פה כבר חומר לערב בידור של שבי זרעיה. סתם, זה היה בצחוק. שבי זרעיה לא אוהב לקרוא אותי, אז איך הוא יידע שיש פה חומר לערב בידור? גם זה בצחוק, שבי זרעיה קורא המון.
אני מקווה שהבנתם את הפוינט,
על אף שאתם, יוצאי המזרח התיכון, לא אוהבים להבין מהר. סתם, בצחוק, שלא תיעלבו לי. בעצם גם אני "יוצא המזרח התיכון", אז גם אני נעלבתי. סתם, בצחוק. איך בחור חסר רגישות כמוני יכול להיעלב? רק אתם יכולים להיפגע, אני יודע. אני לא זוכר, אגב, שמישהו הגיב כשהשתמשתי בביטוי "ערבוש". אני לא זוכר מכתב אחד כשכתבתי "פולנייה מסריחה", ואני בטוח שלא שמעתי קול זעקה כשסיפרתי על ילדים ערבים הרוגים מאש כוחותינו. נכון, למה לקפוץ מהכיסא כשמישהו הורג ילד ערבי בטעות? זה הרבה פחות חשוב מהדפסת המילה פרענק. השימוש במילה פרענק זו סיבה מספיק טובה לצאת לרחובות, כי זה נורא מעליב ואנחנו נורא רגישים, נכון? זה עוד מבית אבא בקזבלנקה הרגישות הזו. בוורשה לעומת זאת לא הייתה רגישות בבית כי ההורים לא היו בבית. סליחה על הדמגוגיה הזולה, אבל עוד לא נתקלתי במכתב זועם מאשכנזי שנעלב כי קראו לו ככה, ודווקא הם הרבה יותר מטומטמים האשכנזים, אבל זה עוד פעם גזענות, אז בואו נסכם שכולנו מטומטמים, גם אני, ובעיקר בואו נזכור שזה מדור שבחלקו הוא מדור סאטירי ולא הכל כל כך ברצינות.
טוב, זהו. עכשיו אני הולך לזונה הרוסייה שלי שסידר לי הקזחסטני השעיר. יש לי פשוט מלא כסף כי לוויתי מהיהודון הפולני שמלווה לי בריבית קצוצה, על אף שהשותף הרומני שלו גנב את הכסף.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
תחרות משהו השנה
|
|
|
 |
|
|
|
עוד שנייה נגמרת השנה ויתחילו מיליוני הסיכומים בעיתונות ובטלוויזיה. אנשי השנה, נבחרי השנה, מושחתי השנה, ערוץ השנה ועריץ השנה. אני לא בטוח שבא לי לסכם, אבל כן בא לי לשתף אתכם בכמה חוויות תקשורתיות שעברתי לאחרונה ולחלוק איתכם את דעתי הבלתי מלומדת בעליל.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
"סתם, בצחוק, שלא תיעלבו לי". צילום: נעם וינד
|
|
|
|
|
|
|
רדיו: מילה של עירית
|
|
|
|
|
|
|
ברשותכם, אני רוצה להתחיל בתוכנית "המילה האחרונה" בגל"צ. זו תוכנית שאני בדרך כלל שומע באוטו ומחבב עד למאוד את רוב מגישיה. השבוע שמעתי שיחה חמה בין עירית לינור לאורי אורבך. הנושא היה בריחתו או עזיבתו את הארץ של יוסי אולמרט לאחר שנקלע לחובות. עכשיו שתבינו, אין לי שום דבר בעד יוסי אולמרט. רק שם המשפחה שלו גורם לי לסחרחורת קלה, אבל הגברת הראשונה של ספרות מטוסי הריסוס טענה בעקשנות שאין דבר כזה "להיקלע לחובות". לחובות, הסביר הפיגורה, נכנסים, לא נקלעים. היא הסבירה שם בעקשנות כי מי שנכנס לחובות כנראה לוקח יותר מדי סיכונים ועוד כל מיני טיעונים שאין לי כוח אפילו לחזור עליהם.
אז תקשיבי טוב (על אף שבדרך כלל את מעדיפה לצרוח על בני שיחך בקולך הבלתי ענוג), יש דבר כזה להיקלע לחובות. את פשוט לא מכירה את זה מרוב אלפי השקלים שדפקת מהספרים הבינוניים שלך. בואי ניזכר ביחד בכמה אנשים שנקלעו לחובות: עמי עמיר מכירה? מפיק אחד שבין היתר הפיק את "הבורגנים", "החמישייה הקאמרית", וגם אם אני לא טועה (ואני לא טועה אף פעם), את הסדרה שלך "בנות בראון". תודה לאל, הוא כבר יצא מהתסבוכת ההיא וחזר לאיתנו, אבל הנה אדם ש"נקלע לחובות".
גם מנחם גולן, איש שאחראי יותר מכל על הקולנוע הישראלי, מכר דירה לא פעם אחת כדי להאכיל את בני משפחתו לאחר שהסתבך בהפקה כושלת.
גיורא גודיק, שהיה גדול המפיקים בארץ והקים בעצם את התיאטרון המסחרי, נאלץ לברוח לגרמניה לאחר נפילתו.
אני מאמין שאין צורך לספר לך על כל מיני הומלסיות וחד הוריות שמסתובבות ברחובות כי הן לא הצליחו לשלם את המשכנתה ו"נקלעו לחובות", אבל יש כמובן את חנן גולדבלט, מירי אלוני ועוד כמה אנשים שלא יכולים לקפוץ לשעשועון "מי רוצה להיות מיליונר" ולקטוף שמה רבע מיליון שקל, כי מה לעשות, הם לא זוכרים מתי מרי אנטואנט הורידה שפם.
גם אני אגב נקלעתי לחובות כי חתמתי ערבות לקרוב משפחה ולא כי קניתי יותר מדי ספרים שלך. אני מקווה שלעולם לא תיקלעי לחובות, ואם כן, אני בטוח שארגון אמני ישראל, שחלק גדול מחבריו כן קלוע עמוק בחובות, ישמח לארגן לך ערב התרמה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עיתונות: זה לא מצחיק
|
|
|
|
|
|
|
השבוע הלך לעולמו המדור "דבר אחר" בעיתון המתחרה. ראשי אותו עיתון החליטו שדי, זה כבר לא עובד, וכותביו המוכשרים יותר והמוכשרים פחות הולכים הביתה, עד לתחנה הבאה.
אני מכיר באופן אישי את חלק מהכותבים של המדור הזה, ולכן צר לי שהפעם אני מסכים לגמרי עם ההחלטה של עורך "ידיעות אחרונות". זה לא עובד. כבר הרבה זמן זה לא עובד, כמעט מההתחלה בעצם. יכול להיות שהייתה להם תקופה יפה בעיתון "דבר", אבל מאז שאני קורא אותם (כשאני מצליח לחצות את הכותרות הארוכות שלהם) הם לא פוגעים. בדרך כלל מדורים סאטיריים נעלמים כי הם בוטים מדי או גסים מדי. במקרה של "דבר אחר", צר לי להגיד שזה היה פשוט משעמם בחלקו הגדול. אני מבין שהטענה של חלק מהכותבים היא שלא הבינו אותם והם גם לא התאמצו יותר מדי לכיוון ההבנה העממית. אני די עממי, הבנתי, ושוב צר לי להגיד שזה היה לא נורא מצחיק. נדמה לי שהם טוענים שסאטירה לא צריכה להצחיק, אלא להביא מסר ולזעזע. נכון בחלקו. סאטירה צריכה לזעזע ולהגיד משהו, אבל רצוי שהיא תהיה גם מצחיקה, אחרת אפשר ללכת ולהפגין בכיכר או מול בית ראש הממשלה.
מה לעשות, לפעמים אנשים מאוד מוכשרים מתכנסים יחד וזה לא עובד. בטלוויזיה היו מעיפים אתכם הרבה יותר מהר, ואתם צריכים די לשמוח על שנים רבות של כתיבה שהיא לא משהו. אני יודע שזה לא נורא אתי, אבל דווקא ב"מעריב" עושים ליאור שליין וחבריו עבודה גדולה. הם גם מצחיקים וגם בוטים בצורה מעוררת קנאה. אז זה לא שמדורים מהסוג הזה כבר לא רלוונטיים, פשוט צריך לדעת איך לעשות אותם. בכל מקרה, שיהיה בהצלחה בכל אשר תפנו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טלוויזיה: אדיר הוא המלך
|
|
|
|
|
|
|
אני לא מאמין שאני כותב את זה, אבל ביום שישי שעבר חיכיתי לתוכנית "משחק מכור" (גילו נאות: היה לי קשר לפיתוח התוכנית), ובדרך מבצבץ כידוע אדיר מילר. זה לקח איזה חמש או שש דקות עד שהבנתי שאני יושב מול המסך וצוחק נורא. אני יודע שיש כמה אנשים שינתקו איתי את הקשרים, אבל אני רוצה להודיע הודעה: אדיר מילר מצחיק. נקודה. יש לו הרבה בחירות לא נכונות בחומרים, ליהוק לא מושלם, אבל האיש יודע להביא פואנטה, והחיקויים שלו הם פשוט מעולים. הוא לא עובד על דיוק במחוקה אלא על משהו כללי שיוצא נורא קומי.
יש לי חשבון לא קטן עם האיש. לפני המון שנים לא קיבלתי אותו לתוכנית שעשיתי ב"זאפ לראשון", והיום הוא צוחק עליי כל הדרך אל הבנק. אז כן, הנה אני יוצא מהארון ומודיע לעולם שאדיר מילר הצחיק אותי נורא. והעולם? שישתוק.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אדיר מילר. צילום: רובי קסטרו
|
|
|
|
|
|
|
עוד טלוויזיה: ריקי היא המלכה
|
|
|
|
|
|
|
תאמינו או לא, לא ראיתי השנה פריים אחד מ"כוכב נולד". למרות אהבתי הגדולה והבלתי מתפשרת לצביקה הדר ולזרעו, לא ראיתי את המיזם. כן ראיתי את ריקי גל בתוכנית "פגוש את העיתונות".
ראשית, הייתי נפעם מהבחירה לארח את ריקי גל. נכון, זה היה שבוע ללא פיגועים וללא קסאמים מיוחדים, וגם מצב האבטלה לא גאה ועובדי הרשויות לא נקנסו על אי קבלת משכורת, הם סתם המשיכו לא לקבל. כן, כשאני חושב על זה לעומק זה היה מאוד הגיוני לארח את הגברת גל ומרגליותיה. ריקי ניסתה להסביר את התרומה הגדולה של זמרי "כוכב נולד" לעולם המוזיקה הישראלי והסבירה בין השאר איך האמנים הצעירים למדו לבחור שירים ואיך השתפר הטעם האמנותי שלהם. אכן, תרומה ענקית.
גם אותי זה מרגש שהמג"בניק הצעיר שאלוהים יודע איך קוראים לו למד לבחור שירים, וכל זה בעזרתה של המדונה ריקי. אני מבין ש"כוכב נולד" היא אחלה של תוכנית בידור, אבל אם היא מלמדת משהו זה בעיקר איך אנחנו יכולים לחקות יותר טוב, איך נהיינו עם חקיין נבחר ומצטיין. אני גם לא בטוח שאת בדיוק הדוגמה לטעם טוב. אני יודע שבשנים האחרונות את נחשבת נורא ועושה תקליטי רוק מקסימים, אבל בואו לא נשכח שלפני שדודו אלהרר לקח אותך ולימד אותך מה כדאי לשיר, את פיזזת עם השיר האלמותי "אמת או חובה". אני לא בטוח שטעם טוב זה בדיוק המילייה שלך. אבל למרות הכל, טוב שהגעת ל"פגוש את העיתונות" כדי שהעם יידע מה את חושבת ולמה, ואני מאחל לך שבפעם הבאה תסבירי לניסים משעל איך משפיע הראל סקאל על הסכסוך הפלשתיני.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
ריקי גל והראל מויאל בגמר "כוכב נולד 2". צילום: ערוץ 2
|
|
|
|
|
|
|
ספרות: קישון מלך ישראל
|
|
|
|
|
|
|
אני לא קורא המון. האמת שבשנים האחרונות מלבד שלושת העיתונים אני קורא מעט מאוד. זה לא יפה, זה לא נורא תרבותי, אבל זה המצב. פעם דווקא כן קראתי, וכשהייתי ילד קראתי בעיקר שני סופרים. דקלמתי את פוצ'ו ולא הפסקתי ללמוד בעל פה את אפרים קישון. השבוע מלאו לענק הזה 80, ויצא לי לפגוש אותו לחמש דקות בתוכנית טלוויזיה שבה השתתף. זה שגם אחרי פרס ישראל (שהגיע באיחור אופייני) הוא תמיד יקטר על חוסר היחס אליו בארץ, אני יכול להבין אותו. הוא סיפר שאחרי שיצא "השוטר אזולאי" המבקרים הישראלים כתבו שזה סוג של זבל. אני מקווה שגם אתם חושבים ש"השוטר אזולאי" הוא אחד הסרטים הגדולים מסוגו שנוצרו בעולם, ואני יכול להבין את הקריזה שלו.
אם כבר דיברנו על סאטירה, אז גם אני אגיד: קישון הוא המלך, הוא המציא, גידל, חינך, הקסים והצחיק את כל מי שעוסק בתחום או מחבב אותו. מזל טוב, והלוואי שתביא לנו עוד לפחות ספר או סרט אחד לסיום.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אפרים קישון. צילום: אלי דסה
|
|
|
|
|
|
|
חמש הערות לסדר
|
|
|
|
|
|
|
1. כבר יותר מדי זמן מסתובבת באזור הרצליה הומלסית שעונה לשם גלי. היא לא לבד, איתה מסתובבות שתי בנותיה בנות ה-13 וה-15. יש לה היסטוריה של אישה מוכה, ומשרד השיכון מציע לה דירה בקרית-שמונה או בדימונה. מתחקיר קצר הסתבר שבהרצליה יש דירה ריקה ששייכת לעמידר, אבל מושאלת לעיריית הרצליה מזה 50 שנה. הדירה, כאמור, ריקה, וגלי מסתובבת ברחוב. כששאלתי את דובר עיריית הרצליה לפשר העניין, הוא שתק שתיקה ארוכה ואז אמר: "תכתוב שדובר העירייה בחר שלא להגיב". נכון, יש כוונה של העירייה להקים שם גן ציבורי, אבל זה ייקח עוד שנה לפחות וגלי בינתיים ברחוב. אז הנה פנייה מכובדת לראש עיריית הרצליה, הגברת יעל גרמן: את כאילו שמאלנית נאורה, אז קומי מהכיסא המרופד שלך ותני לגלי מקום לגור. גלי, אגב, הודיעה לי השבוע שהיא מתכוונת לפלוש לדירה ולהתפוצץ עם שני בלוני גז. אני יודע שבדרך כלל מדובר באזהרות סרק, אבל הנה, אני סיפרתי.
אגב, פואד הבטיח לעזור, ואני עוד מחכה.
2. יש תקנה חדשה שקובעת ששבוע הלימודים יקוצר לחמישה ימים. כל זה לפני חוק יום לימודים ארוך ולפני שהתקבל חוק ההזנה שייתן לילדים ארוחת צהריים. יש גם סקר שקבע שהילדים בארץ לא נורא טובים באנגלית, בחשבון ובהשכלה כללית. אבל לימור לבנת נראית טוב מתמיד. אם זה באתונה, אם זה בוועידת הליכוד ואם זה באזור של שרון. אולי כבר תודי שהחינוך מעניין לך את ה... ומה שאכפת לך זה הזקפה הלאומית וההמנון? יאללה, תפסיקי להגעיל ולכי.
3. הנה ידיעה משמחת לחולי סרטן שלא מקבלים תרופות, כי בדיוק דני נוה החליט שזה לא בתוך סל התרופות, אלא בסל השחיתויות של חברות התרופות. דוברת קופת חולים כללית הביאה לי פטנט גדול: אם אתם מאושפזים, אתם זכאים לכל תרופה, אפילו כזאת שעולה יותר מהשמפו של דני נוה. בבית, לעומת זאת, אתם יכולים למות בשקט. אז יאללה, להתאשפז כולם.
4. מר קדמן, שאחראי לשלום הילד, הגיש תלונה נגד עפר שכטר, המגיש של התוכנית "אקזיט", כי הוא חשף את ישבנו המוצק. אין לי שום דבר בעד ישבנו המוצק של שכטר מלבד קנאה, אבל קדמן, אולי תטפל קודם במה שחשוב, כמו ילדים רעבים, מוכים, מוזנחים ולא לכאלה שנחשפים לתחת של שכטר. ובכלל, אתה המון זמן דואג לילדים ואתה לא משהו, אז אולי הגיע הזמן שמישהו אחר, טיפה יותר הגיוני, יעשה את העבודה?
5. לאור גילוי האנטישמיות בצרפת, נסע השר סילבן שלום לפריז לעודד את הקהילה. זה יפה וראוי לציין את סילבן שהחליט לוותר על אוגוסט הישראלי לעומת פריז עצובה. השאלה היא אם זה נכון, לאור האנטישמיות הגואה, לשלוח לשם את סילבן? זה לא יכול טיפה להגביר את האנטישמיות? שבת שלום. | | | | | |
|
