|
 |
 |
 |
 |
|
כאן מסתיימים שידורינו
|
 |
|
 |
 |
 |
|
"בוקר טוב לכם מאזינים, הגיעה תחילת הסוף של ערוצי הקודש. חמש שנות מאסר למי שמדבר, אני פוחד. אני לא יכול לדבר, אז תתקשרו אתם". במילים אלה פתח בסוף השבוע האחרון שדרן באחת מתחנות הרדיו החרדיות הפיראטיות את השידור שלו. כמעט קשה להאמין, אבל נראה כי החברה הישראלית יכולה להתחיל להיפרד מאחת התופעות התרבותיות הכי משמעותיות בעשור האחרון, שידורי הרדיו החרדיים הפיראטיים. "ערוצי הקודש" נשברו והם קורסים אחד אחרי השני. בין האחרונים שמתעקשים להמשיך לשדר נמצאים חבר הכנסת שלמה בניזרי, מגיש התוכנית "יש תשובה עם הרב שלמה בניזרי", והדרשן הרב יעקב שיכנזי, שבתום דרשה השבוע בתחנה הפיראטית "שובה ישראל" כמעט וקידש את הלא-חוקי: "יהי רצון שהקב"ה יפר עצתם ויקלקל מחשבתם, יפתחו לנו את'ערוצי הקודש', שיחקקו חוק שבעזרת השם'איש הישר בעיניו יעשה' ונוכל להמשיך לשמוע דברי תורה". התחנות הפיראטיות החלו לפרוח ב-1995. בהתחלה היה זה "ערוץ 2000" ואחריו הגיעו "כל האמת", שהיתה תחנת הדגל של ש"ס, "קול הנשמה", " רדיו 10" עם השיק האינטלקטואלי של הרב ראובן אלבז, "שובה ישראל" שהקפיד לשדר רק שיעורי תורה, "בית ישראל" שהקפיד לשדר רק מוזיקה עד שזכה לכינוי "גלגל"צ החרדי", " רדיו ברסלב", " קול שמחה", " רדיו שמח", " מכל הלב", " קול החסד", " אור האמת", " שאגת אריה" של הזמר בני אלבז, ששרד חמישה חודשים, "אור האמת", "זמן הגאולה" של החב"דניקים, "אהבת ישראל", " קול צופייך", " אין עוד מלבדו" ו"גלי ישראל". בסך הכל פעלו כ-20 תחנות חרדיות, שלפחות מבחינה סוציולוגית רובן המכריע ש"סניקיות. הן זכו לרייטינג ענק והעניקו לציבור רחב - מזרחיים מסורתיים עד חרדים-משהו שאף אחד אחר לא חשב שמגיע להם: רדיו משלהם, עם שדרים שמדברים במבטא שלהם, עם מוזיקה שלהם, עם שיעורי תורה שלהם ועם זרימה תת קרקעית מאיימת של מחאה, שהגיעה לשיא בתקופת כניסתו של אריה דרעי לכלא. באורח פלא, מי שמימנו את התחנות לא היו המפרסמים, אלא המאזינים עצמם שחתמו על הוראות קבע ותרמו ותרמו ושוב ושוב מימנו קניית משדרים חדשים במקום אלה שהוחרמו. החרמות המשרדים הלכו ותכפו מאז הקמת הממשלה הנוכחית - והקש ששבר את גב הגמל השחרחר היה בשבוע שעבר: הכנסת אישרה הצעת חוק ממשלתית נגד מפעילי שידורי הרדיו הפיראטיים ונגד המפרסמים בתחנות אלו.
מעתה, הפעלת תחנת רדיו פיראטית באופן שעלול להפריע לקשר עם מטוסים תיחשב לעבירה פלילית. על פי לשון החוק, העונש למפעילי "מכשיר טלגרף" עשוי להגיע לחמש שנות מאסר. שיטוט על סקאלת הרדיו השבוע העלה כי רובן המכריע של התחנות כבר לא באוויר, מה שאומר שיש עכשיו הרבה פחות חופש דיבור בישראל והרבה יותר עצב אצל המון אזרחים ישראלים מסוג ומצבע מסוימים. אבל למי אכפת?
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
מי שמימן את השידורים היו המאזינים, שתרמו עוד ועוד מכספם. תחנת הרדיו החרדית "מכל הלב". צילום: פלאש 90
|
|
 |
 |
 |
 |
|
כשרות במשקל כבד
|
 |
|
 |
 |
 |
|
האם צער בעלי חיים יכול להיות שיקול בקביעת כשרות? הרב יעקב אריאל, רבה של רמת-גן וראש ישיבת ההסדר בעיר, מסרב בתוקף להעניק תעודת "כשרות למהדרין" למסעדה שמוכרת כבד אווזים מפוטמים בנימוק ש"צער בעלי חיים הוא בעיה כשרותית". הרב אריאל הסביר כי "יש שתי רמות כשרות. יש נורמת כשרות בסיסית סטנדרטית ויש נורמות כשרות מהודרות". הוא אמר כי על פי תפישתו, אי אפשר להעניק תעודת כשרות למהדרין למסעדה שמוכרת בשר שתהליך גידולו לווה בצער בעלי חיים ישיר. "יש כאן צער בעלי חיים, צורת ההאבסה של האווזים היא נוראית", הסביר, "פוצעים את האווזים ומכאיבים להם, זה מעשה מכוער". בכיר ברבנות הראשית אמר כי לדעתו מדובר בנימוק לא חוקי לשם שלילת כשרות. גם הרב הראשי לישראל הרב שלמה עמאר התנגד לדבריו של אריאל ואמר: "צער בעלי חיים הוא איסור בפני עצמו והוא איסור חמור מאוד, אבל אין לו משקל בענייני כשרות". הדוברים, ובכללם הרב אריאל, הדגישו כי מדובר במחלוקת עקרונית בלבד, שכן באופן מעשי רוב הפוסקים סבורים שאי אפשר להעניק תעודת הכשר למהדרין לכבד אווז מפוטם. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שיש חשש גדול כי הליך הפיטום מונע ממילא מהאווז להיות כשר למהדרין. הרב אריאל הדגיש כי לדעתו, "הסיבה של צער בעלי חיים היא סיבה שלכשעצמה מונעת מלהגדיר את הבשר הזה כבשר כשר למהדרין. |  |  |  |  | |
|