6 ימים ששינו את העולם
מיכאל אורן מסביר מה השינויים שהתרחשו בשל מלחמת ששת הימים, וכיצד הם עדיין משפיעים
השפעת המלחמה על העולם הערבי היתה מרחיקת לכת. מכת מוות על הפאן-ערביות, התנועה הלאומית החילונית ששלטה בפוליטיקה האזורית בחמישים השנים הקודמות. נשיא מצרים נאצר, ההתגלמות של הרעיון הזה, הושפל. הוא הדין בכוחות הבעת'יסטיים של סוריה ועיראק. שום מנהיג פאן-ערבי אחר לא יצליח עוד לכונן אחדות ערבית ולא יגייס נאמנות של מיליונים במה שקרוי הרחוב הערבי.
הפאן-ערביות נדחקה מפני צירוף מלים מקומי ועתיק פי כמה: קיצוניות איסלאמית. תנועת האחים המוסלמים, שנוסדה במצרים ב-1929 ודוכאה בחזקה, קמה לתחייה בעקבות המלחמה. הופעת הנצרים הרבים של האחים המוסלמים, בהם הג'יהאד האיסלאמי, חמאס, חיזבאללה ואל-קאעידה החלה גם ביוני 1967.
המלחמה התגלתה כהזדמנות הגדולה של העם הפלשתיני. לפניה היו הפלשתינים מפוצלים מאוד, במובן הגיאוגרפי והארגוני כאחד. ארגוני טרור כמו פת"ח ביצעו שורה של פיגועים קטנים, אך היו קטנים וחסרי השפעה פוליטית. אש"ף, שנוסד ב-1964 בחסותו של נאצר, נחשב כלי תעמולה מצרי. רוב הפלשתינים בכלל נשאו עיניהם אל נאצר כמשחרר פלשתין בעתיד.
כל זה השתנה עם התבוסה הערבית הגדולה. פתאום התברר לפלשתינים כי לא יוכלו עוד לצפות לישועה ממדינה ערבית או ממנהיג ערבי. לא נותר להם אלא לסמוך על עצמם. כתוצאה מכך, לא עברה אלא שנה מאז המלחמה ואש"ף הופיע בזירה כארגון גג, שאיחד את רוב הסיעות הפלשתיניות. כעבור פחות משנה נוספת, בפברואר 1969, נעשה ערפאת ליו"ר אש"ף.
בינתיים התחזקה מאוד הזהות הלאומית הפלשתינית, בעקבות האיחוד מחדש הפיסי של רוב הפלשתינים, לראשונה מאז 1948. ברצועת עזה ובגדה המערבית, בגליל ובנגב, היו הפלשתינים מחוברים יחדיו תחת שלטון אחד: של ישראל.
המלחמה חוללה שינוי קיצוני בפוליטיקה הערבית והפלשתינית, אבל התמורות שחוללה בישראל היו בסדר גודל סייסמי. גם אם רבים שכחו זאת, צה"ל ניהל את מלחמת ששת הימים בנשק צרפתי, לא אמריקני. ארה"ב, אפילו בימי נשיאים ידידותיים כמו קנדי וג'ונסון, סירבה למכור לישראל נשק התקפי ואפילו דחתה הצעה ישראלית לכונן תקשורת צבאית קבועה עם צה"ל.
ההסתייגות האמריקנית הסתיימה ביוני 67', בעת שמטוסי קרב ישראליים השמידו מאות מטוסי קרב ערביים מתוצרת ברה"מ וכוחות היבשה של צה"ל ריסקו את צבאות מצרים, סוריה ועיראק, החמושים בנשק סובייטי.
אם בעבר נתפסה ישראל בעיני קובעי המדיניות האמריקנים כנטל דיפלומטי, הנה עכשיו היא נראתה להם כתחנת כוח אסטרטגית, בעלת הברית האולטימטיבית במלחמה הקרה. ג'ונסון אף סיכם עסקה של מכירת טנקי פטון ומטוסי
אבל עמוקה יותר מהשינוי בקשרי ישראל ארה"ב היתה התמורה בתפיסה העצמית של ישראל. מדינה חילונית בעיקרה, שרוב אוכלוסייתה ישבה במישור החוף ובנגב, חוותה עכשיו איחוד דרמטי עם לב מולדתה המקראית: חברון, יריחו, בית אל, שילה, ומעל לכל, ירושלים. התוצאה היתה שישראליותה של ישראל פחתה ואילו צביונה כמדינה יהודית התחזק מאוד. ובהעדר פרטנרים ערבים לשלום, היו ישראלים רבים שלא עמדו בפיתוי להתיישב באזורים המקודשים האלה.
לבד מכך, המלחמה חוללה מהפכה בקשרים בין ישראל והקהילות היהודיות בפזורה. יהודים אמריקנים, במיוחד, טענו כי המלחמה "זקפה את קומתם" וחיזקה מאוד את מחויבותם לישראל. תרומות מיהודי הפזורה הציפו את הארץ והעלייה הרקיעה שחקים.
למלחמת ששת הימים היו גם השפעות שליליות על ישראל, עד כדי כך שהרבה סופרים ופרשנים ישראלים קוראים למלחמה זו היום "קללת 1967". כיבוש רצועת עזה והגדה המערבית הוליד אשליות יהירות ומסוכנות והצמיח שתי תנועות מנוגדות זו לזו בחריפות אדירה – גוש אמונים מימין ושלום עכשיו משמאל – שחוללו שסע מר בפוליטיקה הישראלית. מלחמת יום הכיפורים, מלחמת ההתשה, האינתיפאדה, מלחמת הטרור, המצעד האינסופי של גינויים באו"ם בגין עוולות בשטחים, כל אלה הם תוצאות של מאורעות יוני 1967.
עם זאת, טועה מי שמניח לנשורת של מלחמת ששת הימים לעמעם את הישגיה הכבירים. תודות לניצחון ב-67' יש לישראל היום הסכמי שלום עם מצרים וירדן וגבול שקט יחסית עם סוריה. המלחמה הולידה את החלטת מועצת הביטחון 242, שנשארה הבסיס לכל מו"מ ערבי-ישראלי, ולתהליך השלום שנמשך עד עצם היום הזה.
ואם יש לפלשתינים היום הזדמנות להשיג ריבונות בשטחים שישראל פינתה, הרי זה בגלל, ולא למרות, מלחמת ששת הימים. אדרבה, רק למאורעות מעטים בהיסטוריה היו משמעויות אדירות כאלה, שהחישו סיבובים נוספים של שפיכות דמים, אבל גם פתחו הזדמנויות חסרות תקדים לשלום.
ד"ר אורן הוא עמית בכיר במרכז שלם. ספרו "שישה ימים של מלחמה" יצא החודש לאור במהדורה חדשה לציון 40 שנה למלחמת ששת הימים
נא להמתין לטעינת התגובות
