ראשי » חדשות » פוליטי מדיני

היסטוריה: נשיא הודו נאם במליאת הכנסת

זהו ביקורו הראשון של נשיא הודו בישראל מאז הקמת המדינה. בדבריו, ציין פרנב מוקהרג'י את שיתוף הפעולה הכלכלי והצבאי בין המדינות. "נשיא הדמוקרטיה הגדולה בעולם מגיע לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון"

ביקור היסטורי: נשיא הודו, פרנב מוקהרג'י, נואם בשעה זו (ד') בישיבת מליאה מיוחדת של הכנסת, במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו. זוהי הפעם הראשונה שנשיא הודו מבקר בישראל.

עוד כותרות ב-nrg:
קרי: "הבנייה בהתנחלויות גרמה לגל האלימות"
אלי גוטמן התפטר: "מסיים את דרכי בנבחרת"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"הקשרים בין העמים שלנו מתנהלים עוד מימי קדם, כשיהודים נחתו בחוף המערבי שלנו לפני יותר מלמעלה מ-2,000 שנה", אמר הנשיא ההודי. "העם היהודי היה ותמיד יהיה חלק בלתי נפרד מהחברה שלנו. העם ההודי גם תמיד העריך את החדשנות הישראלית בתחומי החקלאות, המדע וההנדסה", אמר, כשהוא מציין את מספרם הגבוה של חוקרים ישראלים בקרב זוכי פרס נובל. הוא הוסיף וקרא להמשך שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות ואמר כי גם בחברה ההודית ניתן למצוא מספר גבוה של אנשי היי טק מצליחים.

(צילום: ערוץ הכנסת)


 
מוקהרג'י התייחס גם לתמיכתה הצבאית של ישראל בהודו בשנת 1999, ואת הזיקה ההיסטורית בין שתי המדינות שנאבקו במנדט הבריטי כדי להשיג עצמאות. "המנהיגים שלנו שאבו את השראתם מאותם ערכים ואידיאלים. הופתעתי לשמוע שהמנהיג העולמי היחידי שתמונתו הייתה תלויה בביתו של בו גוריון במדבר הוא מהטמה גנדי".

"ברוך בואך לישראל ולירושלים", פתח ראש הממשלה בנימין נתניהו. "זוהי הפעם הראשונה שנשיא הדמוקרטיה הגדולה בעולם מגיע לדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון. הודו היא מדינת ענק וישראל מדינה קטנה, אבל ביחד אנחנו עושים דברים גדולים מאוד: במדע, בטכנולוגיה, במסחר, בסייבר, בחקלאות, במים ובביטחון".

לאחר שסקר את היחסים בין שתי המדינות, את האינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלהן ואף התייחס לכך שהודו מהווה יעד מועדף למטיילים ישראלים, התייחס נתניהו למצב הביטחוני בישראל. "נפעל נגד מסיתים שעושים שימוש באינטרנט נגדנו. קל הקנאות ששוטף את העולם כולו מונע באמצעות החבירה בין האיסלאם הקיצוני לפייסבוק. הבערות רותמת את הטכנולוגיה לשורותיה. כך נסחפים המונים אחרי ההזיות הרצחניות של דאעש, כפי שצעירים פלסטינים נסחפים אחר ההזיות הרצחניות של מסיתים שמפיצים את השקר כאילו אנחנו רוצים להרוס את אל-אקצא או להפר את הסטטוס קוו בהר הבית.

"ישנם מאמצים של ראשי רשויות ומנהיגי ציבור בקהילה הערבית בישראל שרוצים להחזיר את הדו קיום ועומדים באומץ ומתחילים לומר 'אל תהרסו לנו את הדו קיום'. אני מעריך את מה ששמעתי ומקווה שנשמע זאת יותר. הקנאות הדתית שוטפת את המזרח התיכון, מפוררת מדינות ומביאה לטבח המוני של מאות אלפים ולהגלייתם של מיליונים.

"ישראל רוצה שלום. אני רוצה שלום. ישראל רוצה לחדש את המשא ומתן באופן מיידי וללא תנאים מוקדמים. כדי שנשיג שלום הטרור צריך להיפסק. הפלסטינים יצטרכו סוף סוף להכיר בזכות קיומה של מדינת הלאום של העם היהודי. אדוני הנשיא אני יודע שאתם שותפים לשאיפתנו לשלום ולביטחון".

ב־1992 כוננה הודו יחסים דיפלומטיים עם ישראל, אולם כל עוד שלטה בה מפלגת הקונגרס נותרו הקשרים בין שתי המדינות קרים ומסויגים. מצב הדברים השתנה ב־1998, כאשר זכתה 'מפלגת העם' בשלטון בפעם הראשונה. ראש הממשלה מטעמה, אטאל ואג‘פאי, נחשב לאחד מגדולי ידידיה של ישראל. בספטמבר 2003 ניתן ביטוי להתחממות היחסים כשאריאל שרון ביקר בהודו.
 
ראש הממשלה הנוכחי נרנדרה מודי נחשב אף הוא למנהיג פרו־ישראלי. הוא עצמו ביקר כאן בהיותו מושל גוג'ראט, ושרת החוץ שלו היא יושבת ראש אגודה פרלמנטרית לקשרי הודו־ישראל. גם הצורך ההדדי בשיתוף פעולה בין המדינות גדל עם השנים. כיום לישראל ולהודו אינטרסים משותפים בתחומי צבא, מודיעין, כלכלה וסחר, ובייחוד בכל הקשור לחלל. לשתי המדינות פרויקטים משותפים של שילוח לוויינים, וישראל נעזרת באמצעי שיגור הודיים.

מוקהרג'י, בן 80, מכהן כנשיא הודו משנת 2012, לאחר שבעבר כיהן כשר החוץ, שר ההגנה, שר המסחר ושר האוצר. הוא הגיע לישראל, לאחר ביקור שערך בירדן וברמאללה. לאחר הדיון במליאה הוא ישתתף בארוחת ערב חגיגית שיערוך הנשיא ריבלין בהשתתפות 120 מוזמנים נבחרים. ביקורו בישראל יינעל בטקס באוניברסיטה העברית בירושלים שם יקבל הנשיא האורח תואר ד"ר לשם כבוד.