"היחסים בין ישראל להודו יצאו מתחת לשטיח"
שגריר ישראל בהודו מספר בראיון ל-nrg על היחסים המיוחדים בין המדינות, על השינוי בהם ועל הפוטנציאל הכלכלי הגדול בשיתוף פעולה. מחר יגיע נשיא הודו לישראל: "ביקור היסטורי"
נשיא הודו, פרנב מוחרג'י, יגיע היום (ב') לביקור בן ארבעה ימים בישראל. זהו ביקור ראשון בישראל, מאז קום המדינה, של נשיא הדמוקרטיה הגדולה בעולם. שגריר ישראל בהודו, דניאל כרמון, אומר בראיון מיוחד ל-nrg לרגל האירוע "ללא צל של ספק מדובר בביקור היסטורי".עוד כותרות ב-nrg:
ביום שלישי: שביתה כללית והפגנת ענק במגזר הערבי
בשורה לקשישים: קצבת הזקנה תעלה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מוחרג'י ינחת בנתב"ג, לאחר ביקור בירדן. הוא ייסע תחילה לרמאללה שם ייוועד עם בכירי הרשות הפלסטינית וביום שלישי יתחיל את ביקורו בישראל. מוחרג'י, שמביא עמו משלחת אקדמית בכירה מהודו, יהיה אורחו הרשמי של נשיא המדינה ראובן ריבלין.
במהלך ימי הביקור ייפגש הנשיא ההודי עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ועם יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג. ביום רביעי יישא נאום בכנסת ומאוחר יותר יקיימו הוא וריבלין ארוחת ערב חגיגית בהשתתפות 120 מוזמנים נבחרים. הביקור יינעל בטקס באוניברסיטה העברית בירושלים שם יקבל הנשיא האורח תואר ד"ר לשם כבוד.
"זה ביקור היסטורי ללא צל של ספק. אפשר לומר שהוא מבטא את היחסים שיצאו מתחת לשטיח", אומר השגריר כרמון בשיחת טלפון מניו דלהי. "היחסים בין הודו לישראל מאוד מיוחדים והם הולכים ומתחזקים מאז נוסדו ב-1992. עד לא מזמן הייתה ליחסים האלה נראות נמוכה. בשנה וחצי האחרונה חלה תפנית והם יוצאים החוצה".
התפנית אליה מתכוון כרמון היא בחירתו לראשות הממשלה ההודית של נרנדרה מודי – לראשונה מנהיג מטעם המפלגה השמרנית שמגיע לתפקיד. בין התפניות הרבות שחולל ביחס לקודמיו, היה גם היחס לישראל. גם לנשיא מוחרג'י יחסים ארוכי שנים עם ישראל ואולם ביקורו בארץ יהיה ככל הידוע הראשון מאז ומעולם.
"בעבר", מסביר כרמון, "הנחת העבודה של מדיניות החוץ ההודית הייתה שיחסים טובים עם מדינות ערב עומדים כביכול בניגוד לחיזוק הקשר עם ישראל. הודו היא המדינה בעלת האוכלוסייה המוסלמית השנייה בגודלה בעולם. יש פה 200 מיליון מוסלמים וכן כ-7 מיליון הודים עובדים במדינות המפרץ. לכן, על אף שהיו יחסים טובים עם ישראל, היינו צריכים לשלם את מחיר הנראות, הייתה עמימות, הסתרה ואי פומביות בנוגע ליחסים. וודאי שלא דיברו על יחסים ביטחוניים. לפני שנה ויותר הדבר השתנה. היחסים הם אותם יחסים והם הולכים ומתחזקים, רק שכעת ממשלת הודות עצמה אומרת אמירה פשוטה ומשמעותית: המדיניות במזרח תיכון מושתתת על שתי רגליים שלא מפריעות זו לזו: חיזוק הקשר עם העולם הערבי מכאן וחיזוק הקשר עם ישראל מכאן. אחד לא משפיע על השני ואחד לא סותר את השני. זה לא משחק סכום אפס. זו מהות השינוי".
האם השיפור בדפוס ההצבעות של הודו בהצבעות שונות באו"ם, לטובת ישראל, הוא חלק מהשינוי הזה?
"זה נכון שעובדתית הודו נמנעה במועצת זכויות אדם בנוגע לדו"ח על מבצע צוק איתן. יש בהצבעה הזו היבטים שאפשר להיות שבעי רצון מהם, אבל יש גם היבטים פנים הודיים שהובילו לכך, ולא הייתי מייחס זאת אך ורק לשינוי בקשרים עם ישראל. צריך לקרוא את נאום השגריר ההודי במועצה כדי להבין את הסיבות. היה להם הסבר שנגע לבית הדין הבינלאומי ולהיבטים אחרים. חשוב יותר לחזור לאמירה של 'לא משחק סכום אפס' כי יחסים בין מדינות לא נמדדים רק על ידי הצבעה באו"ם. כשבעבר הצביעו רק נגדנו לא אהבנו זאת אבל לא אפיינו את היחסים לפני ההצבעה. עם זאת, ברור שכאשר יש שינוי אנו מברכים על כך".
מעבר לכך שזהו ביקור ראשון, מה יהיו השלכותיו?
"הנראות של הביקור תייצר בעצמה עוצמה של מסר למדינות אחרות באזור ובעולם וגם בסקטורים הפרטיים, הן בהודו הן בישראל. יש יותר התעניינות, בחברות ההודיות, בסטארט אפ ניישן ובפתרונות שישראל פיתחה לאורך השנים לסוגיות כמו ביטחון מזון וניהול משק מים. הפוטנציאל כאן הוא אינסופי והאפשרויות בלתי מוגבלות. יש כאן 1.3 מיליארד צרכנים עם מאות מיליוני טלפונים סלולריים. הנתונים הכלכליים של הודו מבטיחים לה מקום של כבוד בכלכלה העולמית בשנים הקרובות. מדובר במעצמה ואסור לשכוח את זה.
יחסי ישראל הודו מתאפיינים במגוון רחב מאוד של שיתוף פעולה. אפשר לומר שהמדינות מתאימות זו לזו כמו יד לכפפה כי ישראל יכולה להציע הרבה דברים כמדינת סטארט אפ ואומת פיתוח, וכמדינה שנתנה בעצמה פתרונות בניהול מים וביטחון מזון. הנשיא מוביל כעת את חיזוק האקדמיה ההודית. הוא ישתתף במפגש עם בכירים באקדמיה ההודית עם מקביליהם בישראל, ויחתום על הסכמים בתחום", דברי השגריר כרמון.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם