רופאים בכירים קוראים לשביתה פוליטית אסורה במערכת הבריאות בתגובה למדיניות הממשלה. בקבוצת וואטסאפ פנימית של רופאים, כתב אתמול (שבת) אחד מחברי הקבוצה, שכיהן בעברו כסגן מנהל בית חולים ציבורי, כי פנה אל בכירים במערכת הבריאות וקרא להם להשבית את המערכת כמחאה על החלטות הממשלה. לדבריו, "שתיקת ראשי מערכות הבריאות נוכח ממשלה מורדת שהורסת את הדמוקרטיה והורגת את כל החטופים היא בושה וחרפה". אחד הרופאים האחרים המשתתפים בקבוצה כתב בתגובה "תגיד לנו למי פנית ונלך לפוצץ להם את הישיבות והכנסים". קבוצת הוואטסאפ שבה פורסמו הדברים הוקמה כדי לעודד רופאים להשתתף במחאות נגד הממשלה, בין אם מדובר בהפגנות בעד שחרור חטופים בכל מחיר, או הפגנות על נושאים פוליטיים אחרים כגון פיטורי ראש השב"כ או היוע"משית.
הבוקר עדכן הרופא שיזם את הקבוצה כי פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) השיב לו כי הנושא נמצא בדיון במוסדות הר"י במטרה להוציא החלטה מוסכמת. ד"ר אסנת לבציון קורח, שעומדת בראש המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), בית חולים ממשלתי הרביעי בגודלו בישראל, וכן משמשת גם כיו"ר "פורום מנהלי בתי החולים הממשלתיים" שתחת הר"י, השיבה לו כי תנסה להעביר הצהרה בדיון. פרופ' ארנון אפק, יו"ר ארגון מנהלי בתי החולים, שכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות בין השנים 2014 ו-2015, ועד השנה הנוכחית שימש כמשנה למנהל המרכז הרפואי שיבא, אמר כי ההחלטה על השביתה של בתי החולים היא בסמכותה של הר"י.
נציין כי באתר של הסתדרות הרופאים בישראל קיימת התייחסות לשביתה במערכת הרפואית, ולפיה "רפואה ושביתה על פני הדברים אינם אמורים לדור בכפיפה אחת. החוזה הבלתי כתוב בין הרופאים לבין כלל החברה מחייב אותנו הרופאים לשרת את המטופלים בכל יום ובכל שעה. שביתה אינה אמורה לכן להיות חלק מהתרבות המקצועית שלנו".
המסמך מפרט את הטענות בעד ונגד שביתה על ידי רופאים ואת מעמדם המיוחד בשל התפקיד אותו הם ממלאים. "הטענה העיקרית הנשמעת נגד שביתה במערכת הבריאות היא זו כי מדובר בצעד כוחני המתגמל את החזק ולא את הצודק ולפיכך היא אינה מוסרית. השביתה לדברי המתנגדים לה פוגעת בצד שלישי, ציבור החולים והמטופלים, קהל שבוי ותמים, שאינו יכול להכריע את גורל השביתה. מטרת השביתה היא להשתמש בציבור החולים כאמצעי ללחץ על המעסיקים ומקבלי ההחלטות אשר הם עצמם אינם נפגעים מעצם השביתה".
בספטמבר האחרון הכריז יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד על שביתה בשל ההתנגדות לפעולות ועמדת ממשלת ישראל בכל הנוגע לעסקת החטופים. שביתה זו היא דוגמא מובהקת לשביתה פוליטית היא הסתיימה לאחר יום אחד בלבד, בהחלטה של בית הדין לעבודה בתל אביב שקבע שעל העובדים לשוב לעבודה.
גם ביולי 23' עצרה שופטת בג"ץ, אריאלה גילצר כץ את שביתת הרופאים שהוכרזה בתגובה העברת החוק לצמצום עילת הסבירות, זאת לאחר עתירה שהגיש שר הבריאות דאז, משה ארבל. בפסק הדין, ציינה השופטת כי החששות שהוצגו על ידי הר"י הם עתידיים ותיאורטיים, ובשל כך, אינם מצדיקים שביתה שעשויה להיות ממושכת.
כמו כן, השופט שמגר קבע בבג"ץ חטיב כי: "השביתה הפוליטית – הבאה לכפות על רשויות השלטון מעשה או מחדל שלא היו מוכנים לו אלמלא השביתה – מעוררת בעיות חוקתיות וחברתיות רבות: במשטר דמוקרטי יש בה כדי לפתוח פתח להשלטת רצונם של השובתים על המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים ולכוון הליכים על פי כוח הכפייה של גופים חוץ-שלטוניים ואף של קבוצות מיעוט בעלות יכולת כפייה הלכה למעשה" (בג"ץ 525/84).
