ההכרזה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בחודש שעבר על הטלת מכסים בגובה 25 אחוזים על יבוא ממקסיקו ומקנדה נכנסה ביום שני השבוע לתוקף – ומיד החל הממשל האמריקני לסגת ולהוסיף עוד ועוד החרגות, בין השאר על רקע הטלטלה בשווקים. ביום רביעי הוחרגה תעשיית הרכב, מכיוון שחלק ניכר מייצור הרכב נעשה במקסיקו, ואמש הודיע הנשיא טראמפ על השהיית המכסים על יבוא מוצרים ממקסיקו שנסחרים לפי הסכם הסחר הקיים איתה. קנדה מחכה לשמוע אם גם היא תזכה להקלה כזאת.
דבר דומה קרה בחודש שעבר, אז ניאות טראמפ להשהות את כניסת המכסים לתוקף בשלושים ימים, משום שמנהיגי שתי המדינות הבטיחו לחזק את הביטחון בגבולותיהן המשותפים עם ארה"ב. השבוע הסתיימו שלושים הימים, והמכסים נכנסו לתוקף. וול סטריט הגיבה מיד בירידות שערים. "השווקים לא אוהבים הטלת מכסים, כי אז יש תגובת נגד", אומר ויקטור בהר, מנהל המחלקה הכלכלית בבנק הפועלים. "מתחילה מלחמת סחר, והניסיון ההיסטורי הוא שממלחמה כזו אף אחד לא מרוויח, יש רק מפסידים".
הניתוח הרווח של צעדי טראמפ גרס כי מדובר בצעדים טקטיים, ושהנשיא מאיים בהטלת מכסים כדי להביא הישגים בתחומי מדיניות אחרים, כמו טיפול בסוגיות ביטחון לאומי והגירה בלתי חוקית, בעיקר ממקסיקו. הטענה היא כי מקסיקו וקנדה אינן פועלות מספיק כדי לבלום הברחה של סמים, בעיקר פנטניל, שהפך למגפה בארה"ב.
בחודש שעבר התחייבה קנדה להציב טכנולוגיות חדשות וכוח אדם לאורך הגבול, ונשיאת מקסיקו התחייבה להציב עשרת אלפים חיילי משמר לאומי כדי לעצור את זרם ההגירה הבלתי חוקית ואת הברחות הסמים לארה"ב. אבל הצעדים הללו כנראה לא הספיקו לממשל.
בעבר אמר טראמפ שהמילה האהובה עליו ביותר בשפה האנגלית היא "מכסים", ועל הפרק נמצאת הרחבת המכסים על סין והטלת מכסים על מדינות אירופה והאיחוד האירופי. אלו צעדים המנוגדים למוסכמות הגורסות שמגבלות על סחר בינלאומי מזיקות לכלכלת העולם כולו. גם לאמריקה הם אמורים להזיק: האינפלציה, שחזרה להרים ראש בארה"ב, אמורה לעלות עוד יותר בעקבות מגבלות על יבוא מוצרים. המכס ייקר את מוצרי הצריכה, לפי ההערכות, בשיעור של בין חצי אחוז לאחוז. זה לא מבשר טובות לאינפלציה, וכמובן מרחיק את הפחתות הריבית שהציבור האמריקני מצפה להן.
טראמפ חושש מהגירעון המסחרי הגבוה של ארה"ב, ומבחינתו זוהי הסיבה הכלכלית העיקרית למלחמת הסחר. ארה"ב מייבאת הרבה יותר ממה שהיא מייצאת, והפער – הגירעון המסחרי – עומד על כטריליון דולר בשנה. סין, מקסיקו וקנדה הן בין המדינות בעלות הפער הגבוה ביותר בגירעון המסחרי מול ארה"ב, והטלת המכסים צפויה לצמצם את הייבוא מהן ועל כן את הגירעון המסחרי של ארה"ב כלפיהן.
"טראמפ לא אוהב את גירעון הסחר כי פירושו הוא יותר חובות של המשק האמריקני כלפי מדינות זרות", אומר בהר. "זרים קונים נכסים בארה"ב, וזה מטריד את טראמפ. אבל זה מתקזז עם ההצלחה האדירה של החברות האמריקניות, כמו אנבידיה, גוגל ומטא, שכל העולם רוצה להשקיע בהן. מבט על גירעון מסחרי בלבד הוא גישה אנכרוניסטית ומיושנת. הדולר האמריקני חזק, רמת החיים עלתה, ובכל זאת טראמפ לא מרוצה משיווי המשקל הזה".
מבחינת הפוליטיקה הפנימית האמריקנית, טראמפ קיבל את הכוח שלו ממעמד הביניים. כשלארה"ב יש גירעון מסחרי, זה פוגע בתעסוקה של מעמד הביניים. עובדי התעשייה נפגעים מאוד מהייבוא הזול שמגיע מחו"ל. התפיסה הזאת גורסת כי יש להטיל מכסים כי אמריקנים מאבדים משרות עקב הייבוא זול ששוטף את השווקים ופוגע בתעשייה המקומית.
הבורסה נעה בתנודות אלימות בתגובה לכל התבטאות בעניין מלחמת המכסים. ההחרגות שהוכרזו השבוע השפיעו באופן חיובי על שוק המניות, אך אמירות מנוגדות יכו במחיריהן. ישראל שאינה חלק מהסכסוך הזה באופן ישיר עלולה להיפגע ממנו באופן עקיף: "ישראל נהנתה מאוד מתהליכי הגלובליזציה – הרבה השקעות זרות, צמיחה בהייטק, השקעות בחו"ל", אומר בהר. "תהליך הפוך של דה־גלובליזציה לא מבשר טובות לישראל, ובאופן עקיף עלול לפגוע בנו".
