המונח "הליכה לקנוסה" מתאר אדם שמוכן להשפיל את עצמו כדי לזכות במחילה, בדרך כלל אחרי הפעלת לחץ מסיבי מצד מקורביו שמבינים כי זוהי האפשרות היחידה להציל את המצב מבחינתו. מעטים יודעים שאותה הליכה של הקיסר היינריך הרביעי לטירת קנוסה שבצפון איטליה בשנת 1077, כדי לבקש מחילה מהאפיפיור גרגוריוס השביעי, לא הסתיימה בעת הגיעו לטירה. שלושה ימים עמדו הקיסר ומשלחתו בשלג הכבד, לבושים בבגדי איכרים פשוטים, וכרעו ברך בפני השערים הנעולים. רק אז העניק האפיפיור לקיסר את המחילה המיוחלת.
לוולודימיר זלנסקי נדרשו ארבעה ימים ללכת לקנוסה שלו. הוא אומנם לא כרע ברך בשלג, אבל הכניעה ובקשת המחילה מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לאחר המפגש הקטסטרופלי בין השניים בבית הלבן ביום שישי שעבר, ניכרה כמעט בכל מילה שכתב בציוץ הארוך שפרסם ביום שלישי השבוע ברשת החברתית X – ששייכת לחברו הטוב ולמעשה לשותפו של טראמפ לשלטון, אילון מאסק.
"ברצוני לחזור ולהדגיש את מחויבותה של אוקראינה לשלום", פתח זלנסקי, "איש מאיתנו אינו רוצה במלחמה אינסופית. אוקראינה מוכנה להגיע לשולחן המשא ומתן בהקדם האפשרי כדי לקרב שלום בר־קיימא. אין מי שרוצה שלום יותר מהאוקראינים". כנראה בעצת יועציו, כבר בשלב הזה של הדברים החמיא זלנסקי לטראמפ: "אני והצוות שלי מוכנים לעבוד תחת המנהיגות החזקה של הנשיא טראמפ כדי להשיג שלום שיימשך לאורך זמן. אנו מוכנים לעבוד במהירות כדי לסיים את המלחמה, והשלבים הראשונים יכולים להיות שחרור אסירים והפסקת אש בשמיים — איסור על טילים, מל"טים ארוכי טווח, פצצות על תשתיות אנרגיה ותשתיות אזרחיות אחרות — והפסקת אש בים באופן מיידי, אם רוסיה תעשה את אותו הדבר. לאחר מכן אנו רוצים להתקדם במהירות רבה דרך כל השלבים הבאים ולעבוד עם ארה"ב כדי להסכים על הסכם סופי חזק".
כשטראמפ דיבר על ערים רבות באוקראינה שנהרסו, זלנסקי קטע אותו שוב ואמר "לא, לא, לא. הערים שלנו חיות ובועטות. אולי פוטין מפיץ את המידע הזה". במילים אחרות: טראמפ מקבל מהרוסים מידע שקרי
אחרי שהחמיא אישית לטראמפ, עבר נשיא אוקראינה לשלב הבא בכתב הכניעה והילל את ארה"ב, ואז שוב את טראמפ: "אנו באמת מעריכים עד כמה אמריקה עשתה כדי לעזור לאוקראינה לשמור על ריבונותה ועצמאותה, ואנו זוכרים את הרגע שבו דברים השתנו כאשר הנשיא טראמפ סיפק לאוקראינה טילי ג'אוולין. אנו אסירי תודה על כך". אחרי ההקדמות הללו הוא הרשה לעצמו לדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון זה שגורש מהחדר הסגלגל ארבעה ימים קודם לכן: "הפגישה שלנו בוושינגטון בבית הלבן ביום שישי לא התנהלה כפי שהייתה אמורה להיות. מצער שזה קרה כך. הגיע הזמן לתקן את הדברים. אנו רוצים ששיתוף הפעולה והתקשורת העתידיים יהיו בונים".
השלב הסופי בכריעת הברך האוקראינית נגע בהסכם לכריית המינרלים הנדירים באוקראינה על ידי ארה"ב, גם ללא התחייבות מפורשת של ממשל טראמפ לערבויות ביטחוניות, אלא רק הבעת ציפייה ותקווה שיהיו כאלה: "בנוגע להסכם על מינרלים וביטחון, אוקראינה מוכנה לחתום עליו בכל עת ובכל פורמט נוח. אנו רואים בהסכם זה צעד לקראת ביטחון גדול יותר וערבויות ביטחוניות איתנות, ואני באמת מקווה שהוא יפעל ביעילות".
הציוץ של זלנסקי שם קץ לתיאוריות שונות ומשונות שצצו אחרי אותה פגישה כושלת שכמותה לא נראתה בדברי ימי הדיפלומטיה המערבית, ודאי לא בשידור חי לעיני מיליונים. לפי התיאוריות הללו, נשיא אוקראינה הגיע מראש לבית הלבן במטרה להכעיס את טראמפ ואת סגנו ג'יי־די ואנס. זאת, כך נטען, במטרה להביא לפיצוץ הפגישה וכך לאלץ את מנהיגי אירופה להתקרב אליו ולהתחייב להעברת כספים וסיוע צבאי למדינה המותקפת זה אחת־עשרה שנים בידי שכנתה רוסיה. אפשר להבין מהיכן צצו תיאוריות כאלה, בעיקר בקרב תומכי אוקראינה; היה קשה מאוד לצפות בעשר הדקות האחרונות של המפגש הפתוח לתקשורת בחדר הסגלגל, ולהאמין שמה שקורה שם אכן מתרחש מול המצלמות.
התחממות הדרגתית
הפגישה דווקא התחילה על מי מנוחות. טראמפ דיבר במילים חמות למדי על זלנסקי, הזכיר שהם מכירים לא מעט שנים, והצהיר שישמח להמשיך ולעבוד עם הנשיא האוקראיני עד לחתימת הסכם שלום. טראמפ המשיך והחמיא לאומץ הלב של חיילי צבא אוקראינה, אמר שוב שהגעתו של זלנסקי לבית הלבן היא כבוד עבורו, והדגיש עד כמה ארה"ב רוצה לראות את המלחמה מסתיימת. בשלב הזה העביר טראמפ את רשות הדיבור לזלנסקי, שפתח במתקפה חריפה נגד פוטין. הוא קרא לו רוצח וטרוריסט, וקבע ש"ביחד נוכל לעצור אותו", וש"אין התפשרויות עם רוצחים".
בדיעבד ניתן לומר שכבר בשלב מוקדם זה של הפגישה נטמנו זרעי הפיצוץ. זלנסקי יודע היטב שטראמפ משוחח עם פוטין ומנסה להגיע איתו להסכמות, והשימוש שלו במילים החריפות ביותר בלקסיקון כלפי נשיא רוסיה – כאמור מול המצלמות ובשידור חי – הבהירו שהוא לא הגיע לכאן כדי להתפשר, ושאת הכפפות השאיר מחוץ לחדר. תכף הן יוסרו גם מהצד האמריקני.
שבע דקות לאחר פתיחת המפגש החלו שאלות העיתונאים. אחרי שטראמפ ענה על שאלה שהופנתה אליו בנוגע לכספים אמריקניים המושקעים באוקראינה, זלנסקי התעקש להגיב ועשה את הטעות הגדולה הראשונה שלו. "הנשיא טראמפ אמר שהאירופים עוזרים לנו פחות", ציין, "אבל הם חברים שלנו, תומכים בנו מאוד ונותנים לנו הרבה". "אבל הם נתנו הרבה פחות מאיתנו", העיר טראמפ. ואז, בדו־שיח של שני שחקנים שיודעים את עבודתם מול המצלמות, טראמפ חזר והתעקש שאירופה נותנת לאוקראינה פחות מארה"ב, ואילו זלנסקי השיב לו לא פחות מארבע פעמים במילה אחת: "לא".
אין ספק שבשלב זה, סגנו של טראמפ שישב בסמוך אליו התחיל לחמם מנועים. יחסו המנוכר של ואנס לאוקראינה נובע מהעמדה הבדלנית שמאפיינת את אגף MAGA במפלגה הרפובליקנית, וזלנסקי העניק לו את האפשרות להביע אותה באופן הפומבי ביותר. זה יקרה כאמור בעוד כמה דקות. בינתיים זלנסקי המשיך והכניס את עצמו לתוך המלכודת שבנה בעשר אצבעותיו. בדקה ה־14 למפגש דיבר טראמפ על הצורך להפסיק את ההרג המסיבי של רוסים ואוקראינים בשדה הקרב. זלנסקי לא התאפק ושיסע את דבריו: "הם נכנסו לשטח שלנו". הוא חזר על המסר הזה שוב, ובכך למעשה ביטל את ההדדיות שטראמפ התעקש עליה כחלק ממה שהוא רואה כניסיון להביא את הצדדים לשולחן המשא ומתן.
זלנסקי המשיך ודחק את טראמפ לפינה כאשר פנה אליו ואמר כי אם יצליח לעצור את פוטין, יהיה ראוי שתמונתו תהיה תלויה בחדר הסגלגל לצד תמונותיהם של נשיאים גדולים בתולדות ארה"ב. בשלב הזה כבר היה אפשר לראות את טראמפ זע באי נוחות; הוא הרי משוכנע שמקומו בהיסטוריה האמריקנית כבר מובטח ואיננו תלוי בסיוע לאוקראינה. טראמפ הדגיש שכל הצדדים יצטרכו להתפשר, ובכך דחה את דברי זלנסקי בתחילת הפגישה שלפיהם "אסור לעשות פשרות עם רוצח". כמה דקות לאחר מכן הזכיר טראמפ לראשונה את הביטוי "מלחמת עולם שלישית" שעשויה לפרוץ אם לא ייחתם הסכם בין רוסיה לאוקראינה, כנראה מתוך כוונה לאותת לזלנסקי שירגיע את טון הדיבור שלו. זה לא ממש עזר. זלנסקי לא היה במצב רוח לרמיזות ואיתותים, ושפת גופו שידרה לחץ ואי־נוחות מדבריו של טראמפ, שעשה שוב ושוב סימטרייה בין הצדדים הניצים.
הנושא הבא שהעלה את הטמפרטורה בחדר לרמה גבוהה אף יותר, היה הערבויות הביטחוניות שאוקראינה דורשת במסגרת המשא ומתן, כלומר הבטחה אמריקנית לתמיכה צבאית בה במקרה שרוסיה תיסוג בשלב כלשהו מההסכמים, כפי שלטענת זלנסקי כבר קרה יותר מפעם אחת. לשאלת אחת העיתונאיות נפנף טראמפ את סוגיית הערבויות וחרץ שהן רק שני אחוזים בלבד מהבעיה, שכן ברגע שיהיה הסכם, רוסיה לא תפר אותו. זלנסקי ניסה למלמל משהו בתגובה, אך הוסה בידי העיתונאים ונראה היה שהוא עומד להתפרץ מרוב זעם. הוא לקח את רשות הדיבור והודיע שאפשר לדבר שוב ושוב על הפסקת אש אך ללא הועיל, כיוון שרוסיה הפרה הפסקות אש לא פחות מ־25 פעמים. טראמפ התערב ואמר "פוטין אף פעם לא שבר הפסקת אש מולי", וזלנסקי, בטעות שחרצה את גורל המפגש סופית, הגיב לו פעמיים: "אתה היית הנשיא, אתה היית הנשיא". הוא מיד ניסה לתקן והוסיף: "כמובן שהם לא שברו את זה מולך, זה היה מולנו, אבל בתקופת נשיאותך". טראמפ נראה זעוף וחסר סבלנות. "בלי ערבויות ביטחוניות זה לא יעבוד", המשיך זלנסקי, למורת רוחם של טראמפ ואנשיו.
אחרי כמה דקות של הפסקה מתודית במתח ההולך ונבנה, דקות שבהן טראמפ דיבר על יחסו לפולין ועל מלחמות רבות שלדבריו שאנשים לא שמעו עליהן משום שהוא הצליח למנוע אותן לפני שהתחילו, זלנסקי לקח שוב את רשות הדיבור וביקר ישירות את טראמפ על המשא ומתן שנערך בריאד באמצע פברואר בין ארה"ב לרוסיה, ללא השתתפות אוקראינה. מסמר נוסף ננעץ בארון הפגישה. כשטראמפ דיבר על ערים רבות באוקראינה שנהרסו, ולפיכך צריך למהר ולהגיע להסכם שלום, זלנסקי קטע אותו שוב ואמר "לא, לא, לא. יש לנו ערים טובות מאוד. נכון, דברים רבים נהרסו אבל רוב הערים חיות, אנשים עובדים, ילדים הולכים לבית ספר. אולי פוטין מפיץ את המידע הזה שלפיו הוא הרס אותנו". במילים אחרות: הנשיא טראמפ מקבל את המידע שלו עלינו מפוטין, שמצליח לעבוד עליו. בפגישה כתיקונה, רק משפט כזה היה גורם לפיצוץ מול טראמפ. במקרה הזה, זו הייתה אנקדוטה שמעטים שמו לב אליה. כל זה קורה חצי שעה מפתיחת הפגישה. האווירה בחדר הולכת ונעשית לא נעימה, אבל אף אחד עדיין לא מעריך את מה שיקרה תכף.
לאחר עוד כמה שאלות ותשובות קצרות, נראה שלטראמפ נגמרה הסבלנות והוא הודיע לעיתונאים שיענה על עוד שאלה אחת וזהו. עכשיו נכנס לתמונה סגן הנשיא ואנס. הוא אמר משהו כללי למדי לגבי כוחה של הדיפלומטיה האמריקנית בסגנון טראמפ, ואז זלנסקי ביקש לשאול אותו שאלה. השאלה הייתה: על איזו דיפלומטיה אתה מדבר לעזאזל כשמדובר בפוטין שמתכחש לכל הסכם שנחתם איתו? ואנס רתח: "אני מדבר על דיפלומטיה מהסוג שתעצור את הרס המדינה שלך. זה חוסר כבוד שאתה מגיע לבית הלבן ומנסה לשכנע את התקשורת. יש לכם בעיות בקו החזית, אין לכם מספיק אנשים. אתה צריך להודות לנשיא טראמפ על כך שהוא מוכן להכניס את עצמו לנושא הזה". כעת הפיצוץ כבר היה בעיצומו. זלנסקי קטע את ואנס ושאל אותו האם היה באוקראינה כדי לדעת מה הבעיות שלה. ואנס, שאכן לא ביקר באוקראינה, ראה בשאלה השפלה מכוונת שנועדה להציג אותו כקלולס שאינו מבין על מה הוא מדבר. הוא השיב שראה וקרא כתבות על המצב באוקראינה, והוא יודע שזלנסקי מביא אנשים לסיורי תעמולה.
מכאן ואילך החל השלב המכוער באמת של הפגישה, זה שכל העולם ראה. דקות ארוכות שבהן זלנסקי הרצה לטראמפ על הרגע שבו ארה"ב תהיה בבעיה אף שיש לה אוקיינוס שמגן עליה, וטראמפ תקף אותו בחזרה והאשים אותו בהימור על מלחמת עולם שלישית וחוסר כבוד לאמריקה. טראמפ סיים את הפגישה באמירה שזו לפחות הייתה טלוויזיה מצוינת, וזלנסקי יצא מהבית הלבן אבל וחפוי ראש, בלי לחתום על הסכם המינרלים עם ארה"ב שהיה אמור להתחיל את המשא ומתן לסיום המלחמה.
כאמור, זלנסקי התנצל בפני טראמפ אחרי ארבעה ימים ארוכים שבהם הדי פגישתם נשמעו ברחבי העולם. טראמפ לא מצמץ, ובשלב הזה אין לו שום סיבה נראית לעין לעשות זאת. אין ספק שממשלים ומשטרים רבים בעולם הביטו השבוע מהצד בנעשה והפנימו שעידן חדש באמת התחיל, ושממשל טראמפ אכן לא מתכוון לקחת שבויים או להיות מנומס בדרך להגשמת מטרותיו. מי שיתעקש שלא להבין זאת, עלול למצוא את עצמו מהר מאוד בשערי טירת קנוסה, מבוסס בשלג וכורע על ברכיו, מחכה שהנשיא טראמפ יואיל לפתוח עבורו שוב את השער.
