בעלי הכלבים בשכונת מאה־שערים בתל־אביב, שמביאים את חיות המחמד שלהם לגינת הכלבים האזורית ברחוב הכובשים 8, לא מתארים לעצמם כי הפעילות המתקיימת בגינה זה שבע שנים פוגעת באופן יוצא דופן ברצונם וכוונתם של בעלי המקום: הקרקע שחיות המחמד מטילים עליה את צרכיהם הוקדשה לעד על ידי אגודת "מאה שערים" לצורך מקווה טהרה.
האגודה הוקמה בשנות ה־40 במטרה לייסד שכונות בתל־אביב ובסביבותיה. היא רכשה קרקעות וייסדה מוסדות ציבור דתיים, כגון בתי כנסת לתורה ולתפילה, בתי ספר ומקוואות. ב־1954, לאחר פירוק האגודה, בית המשפט מינה את עיריית תל־אביב לשמור על האינטרסים שלה. ההקדש כלל אז שלושה נכסים: שני בתי כנסת ("בית שלמה" ו"בית כנסת על שם הגר"א", שפועלים וקיימים עד היום), ומקווה שפעל ברחוב הכובשים 8.
שטר ההקדש, שהעירייה מחויבת לו, מציב תנאים מפורשים לניהול הנכסים – ואף דורש שהרכוש המוקדש לא יימכר ולא ייגאל לנצח: "כן אסור יהא להעבירו על שם אדם אחר או מוסד או גוף, או למשכנו או לשעבדו בכל צורה שהיא". זאת ועוד, "הרכוש המוקדש ישמש תמיד לאותן המטרות אשר להן שימש כל הימים, ואשר להן הוא משמש ביום עריכת שטר הקדש זה", נכתב בשטר.
עיריית תל־אביב, החתומה על המסמך, מצהירה בין היתר כי תפעל כמיטב יכולתה לצורכי ההקדש ולטובתו ולמען ביצוע תנאי שטר ההקדש. בשטר מצוי אף סעיף מיוחד המתייחס למקרה שאחד ממבני ההקדש ייהרסו ויהיה צורך לבנות אותו מחדש: "תיקבע תוכנית הבנייה מחדש על ידי ראש עיריית תל אביב־יפו ושני הרבנים הראשיים למחוז". עד כה, כארבעים שנה מאז הריסת המקווה, טרם נקבעה תוכנית למבנה חלופי – וכעת פועלת שם גינת כלבים. "העירייה סיפחה את השטח לאחר שהפך לעזובה בשנות ה־80", מסביר דני שטג, גבאי בית הכנסת הגר"א, "גינת הכלבים תישאר עד שיבוא גואל שישקיע בשטח ויקים את המקווה מחדש".
פעילים המנסים להחזיר את הנכס לשימושו הייעודי נתקלים בחומה בצורה בעיריית תל־אביב, הטוענת כי תוכנית בניין העיר (תב"ע) במקום מתאימה להקמת בניין מגורים בלבד ולא למקווה טהרה, אף שקביעת התב"ע נתונה לפתחה של העירייה עצמה. "כמה תוכניות להקמת מקווה הוגשו לעירייה, וכולן נדחו", מספר הרב ברוק מבית הכנסת "בית שלמה", "תוכננה הקמת בניין מגורים, ובקומה התחתונה או קומת הלובי יהיה מקווה. אלא שגם את התוכנית הזאת לא אישרו".
שניים מחמשת החברים בוועד המנהל של ההקדש הם אלי לוי, מחזיק תיק הנכסים של העיר בפועל, וחבר מועצת העיר הרב נפתלי לוברט, לשעבר סגן ראש העיר. לדברי הרב לוברט, "ביום ראשון יש לנו ישיבה על הנושא, בתקווה לשלב מקווה בבניין מגורים שיוקם שם בקומת הקרקע או מתחת לפני האדמה כדי שיוכלו לקיים את תנאי ההקדש. יש יזמים שמוכנים לעשות את זה. אך העירייה לא מאפשרת לשנות את התב"ע. צוות התכנון של האזור אינו מתחשב בעובדה שמדובר בקרקע של הקדש".
למה לעירייה יש זכות לעשות בקרקע שימוש שאינו מקווה?
"בשנים שהנכס עמד ריק השתלטו עליו כל מיני ארחי־פרחי עד שסילקנו אותם. בהתחלה היה שם חניון ומישהו הרוויח על המקום. העירייה שותלת עצים על קרקע ריקה כדי למנוע השתלטות עליה בידי גורמים זרים. ההקדש נתן רשות שימוש לעירייה, שמתחדשת מדי חמש שנים כל עוד אין בנייה שם".
מעיריית תל־אביב נמסר: "לא חל שינוי בייעוד התב"ע למגורים.במגרש, הכולל בתי כנסת ומבנים נוספים, פעל בעבר מקווה טהרה שנהרס לאחר שהוגדר כמבנה מסוכן. כיום ההקדש בוחן אפשרויות שונות למימוש הפוטנציאל של המגרש, אך אין לו יכולת כלכלית לממן את הבנייה. כל ההצעות שהוצגו עד כה מצד יזמים לא נמצאו ישימות למימוש בפועל.
"במשך שנים היה המגרש נטוש ומוזנח. כדי למנוע הזנחה ושימושים בלתי הולמים, החליטה העירייה להסב אותו לגינה זמנית, עד שיתאפשר מימוש ובנייה על ידי נאמני ההקדש בהתאם לייעוד שייקבע. העירייה סבורה כי שימוש זה עדיף על השארת השטח במצב מוזנח.מתקיימת כעת בחינה משפטית מקיפה בשיתוף היועץ המשפטי של הוועדה המקומית, במטרה לבחון את כלל האפשרויות למיצוי פוטנציאל המגרש, הן בהיבט הציבורי והן בהיבט הכלכלי".מאלי לוי לא התקבלה תגובה עד סגירת הגיליון.
