דו"ח מבקר המדינה: מערך בריאות הנפש קרס לחלוטין בשבועות הראשונים למלחמה

מבקר המדינה מפרסם היום (ג') דו"ח חריף כנגד התנהלות משרד הבריאות במהלך מלחמת "חרבות ברזל". על פי הדו"ח, משרד הבריאות לא נערך לתרחישים שנכתבו על ידי המשרדים המקצועיים, ועל כן לא סיפק את שירותי בריאות הנפש כפי שהיה נדרש ממנו. למעשה, טוען המבקר, מערך בריאות הנפש בחודש הראשון של המלחמה התבסס ברובו על מתנדבים, שלא פעלו במסגרת מרכזי חוסן של משרד הבריאות.

על רקע הליקויים הללו, המבקר מתריע כי כשלושה מיליון איש מקרב האוכלוסייה הבוגרת עתידים לסבול מתסמיני פוסט טראומה מאז 7 באוקטובר, כאשר יותר מחצי מיליון מהם עלולים לסבול מתסמין אחד לפחות ברמה חמורה, ודורש ממשרד הבריאות להיערך לעומס על מערכי בריאות הנפש.

לנתונים אלה משמעות גדולה לאור העובדה שעל פי אומדן משרד המבקר, כ-90% לא פנו כלל לקבלת טיפול, כולל כאלה שנכחו באירועי 7 באוקטובר, או בקרבה למקום נפילת טיל או פיגוע. הסיבה המרכזית: משך ההמתנה הממושך לקבלת טיפול בקופת חולים. המבקר מציין כי הזמן הממוצע לקבלת טיפול נפשי בחודשים מרץ ואפריל של השנה החולפת עמדו על שישה וחצי חודשים.

למעשה, כותב המבקר, בחצי השנה שחלפה לאחר 7 באוקטובר נתנו קופות החולים ומרכזי החוסן מענה לפחות מאחוז אחד מאוכלוסיית ישראל, זאת למרות ש-38% מהאוכלוסייה מדווחים על תסמינים של התמודדות נפשית ברמה בינונית או חמורה.

עוד הוא כותב כי מדובר על כתשע מאות אלף אזרחים שמדווחים על תסמיני פוסט טראומה ולא פנו לטיפול מאז 7 באוקטובר, אך מתכוונים לעשות זאת, עניין שעשוי להכביד אף יותר על שירותי בריאות הנפש: "המתנה ממושכת לטיפול רפואי כרוכה לעיתים לא רק באי נוחות ובפגיעה באיכות החיים, אלא בבריאות עצמה".

חוסר טיפול באוכלוסיות ייעודיות

משרד הבריאות אף לא נערך מראש למתן שירותי בריאות הנפש לאוכלוסיות מפונות. המבקר מציין כי במשך עשרים ושלוש שנים המשרד נמנע מלעדכן את חוזר המנכ"ל העוסק בהיערכות מערך בריאות הנפש בעתות חירום, ולא גיבש תוכנית להיערכות למצב שבו יידרש פינוי אוכלוסייה, זאת למרות שתרחיש מסוג זה קיים ברשות החירום הלאומית. בשל העובדה שתוכניות אלה חסרו ערב 7 באוקטובר, הטיפולים לאוכלוסיות מפונות עוכבו ונפגעו. זו הסיבה שבשבוע הראשון לאחר פינוי האוכלוסייה לבתי המלון, משרד הבריאות לא היה ערוך כלל, ומי שנתנו שירותים אלה בפועל היו מתנדבים שלמשרד הבריאות לא היה מידע על זהותם, הכשרתם או הרקע המקצועי שלהם, ואף לא פיקח על פעילותם המקצועית.
בחצי השנה הסמוכה לפרוץ המלחמה, 11 אחוזים בלבד מכלל המפונים, מהצפון והדרום, קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים ומרכזי החוסן. עניין זה פגע גם בילדי שדרות המפונים, כיוון שרק כ-400 מתוך כ-10,500 ילדים (כ-4% בלבד) קיבלו טיפול נפשי מקופות החולים ומרכזי החוסן בחצי השנה אחרי 7 באוקטובר.

באשר לניצולי המסיבות – יותר ממחצית מהם לא קיבלו טיפול נפשי במרכזי החוסן או בקופות החולים. משרד הבריאות וקופות החולים לא פנו באופן יזום לפחות לכחמישית מהם ולא יצרו עימם קשר לצורך מתן סיוע נפשי. אחד מהניצולים אף שיתף ואמר: "מהיום הראשון אף אחד לא פנה אלי חוץ מלהב 443 (משטרת ישראל)… אף פעם, חודשיים הייתי לגמרי לבד, לא דיברתי עם אף אחד".

בנוסף, למרות השירות יוצא הדופן שעושים מתנדבי זק"א וחשיפתם באופן תדיר למראות קשים העלולים להשפיע לחומרה על מצב נפשם, רק אחוז אחד ממתנדבי זק"א תל אביב ו-13% ממתנדבי זק"א ישראל קיבלו טיפול מקופות החולים או ממרכזי החוסן. מתברר כי משרד הבריאות לא הסדיר את הטיפול הנפשי בכלל המתנדבים, ביניהם מתנדבי זק"א.

מרכזי החוסן

מבקר המדינה אף מציין כי על אף החשיבות של מרכזי החוסן במתן מענה מרכזי וחיוני, הן ברמת ההיערכות לשעת חירום וחיזוק החוסן החברתי והן ברמת הטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום, המרכזים התמודדו עם חוסר וודאות תקציבית ועם מחסור בכוח אדם כך שיכולתם לתת מענה הייתה מוגבלת. זו הסיבה שהתקיים חוסר הלימה בין הצורך לפעילות מרכזי החוסן לבין צורכי האוכלוסייה. למעשה, בשל אותה אי וודאות תקציבית, מתקיימות בעיות תפעול בתוך מרכזי החוסן ופעילותם עלולה להיפגע ואף להיסגר. משרד הבריאות אף לא הנחה את מרכזי החוסן על אופן הפעלת מוקדי סיוע טלפוניים לצורך מתן תמיכה נפשית ראשונית ומיידית בעת שגרה או חירום.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, אמר כי "כשלושה מיליון ישראלים עלולים לסבול מתסמיני פוסט טראומה, דיכאון או חרדה מאז 7 באוקטובר. הם אינם מקבלים את הטיפול הנפשי שהם כל כך זקוקים לו. לא יעלה על הדעת שצריך להמתין בתור כחצי שנה כדי לקבל טיפול מפסיכיאטר בקופת החולים. מערך בריאות הנפש, שהתקשה לתפקד עוד לפני 7 באוקטובר – קרס בימים הראשונים למלחמה.

"התרעתי על הכשלים בתחום הטיפול בבריאות הנפש במכתב לראש הממשלה כבר כחודש לאחר הטבח – אבל כלל הליקויים טרם תוקנו במלואם. שר הבריאות אוריאל בוסו ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב לא וידאו מראש שמשרד הבריאות ערוך לתת סיוע נפשי למאות אלפי מפונים, אף על פי שהיה תרחיש לפינוי נרחב של אוכלוסייה שהמשרד היה אמור לפעול לפיו.

"מרכזי החוסן, שמטפלים בנפגעי חרדה בעת שגרה ובשעת חירום, עדיין מתמודדים עם אי-ודאות תקציבית ומחסור חמור בכוח אדם. למדינת ישראל יש חובה מוסרית לטפל בפצועי הנפש בכלל האוכלוסייה ובפרט בקרב נפגעי פעולות האיבה, ולסייע להם לחזור לשגרת חייהם. על הממשלה והעומד בראשה לגבש מענה כולל וארוך טווח לנפגעי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל – ולהבטיח את התקציב הדרוש לשם כך".

משרד הבריאות אמר בתגובה על עניין הטיפול בטראומה ובפוסט טראומה:"החל מהימים הראשונים למלחמה פרסה מערכת הבריאות מענים נרחבים בריכוזי המפונים במלונות, בבתי החולים ובכל מקום בו שהו אלה שחוו את אירועי הזוועות במעגלים הקרובים. הייתה פנייה אקטיבית אל האוכלוסייה שחוותה את מאורעות 7 באוקטובר על מנת להציע להם טיפול. המענים היו חסרי תקדים בישראל וביחס לכל אירוע רב-נפגעי נפש אחר בעולם הן בהיקפם והן במהירות בה נפרסו. במסגרת זו עשרות אלפי ישראלים קיבלו טיפול נפשי מקצועי ומידי בשלל האמצעים שעמדו לרשות מערכת הבריאות, באירוע רב נפגעים שטרם נראה כמותו.

"דו"ח המבקר נסמך כולו על ביצוע סקר עצמי שביצע בחודש אפריל 2024 (בשיא המלחמה) ומשתמש בתובנות ממנו כדי לאמוד את היקף האוכלוסייה הזקוקה לשירותי בריאות הנפש. משרד הבריאות והמומחים הרבים בארץ ובעולם איתם התייעץ, סבורים כי השימוש בכלי סקר דיווח עצמי כבסיס לליקויים לפיהם נכתב הדו"ח הוא שגוי מיסודו וחסר יכולת לנבא את היקף הפונים לטיפול נפשי וכשלעצמו עשוי גם לגרום לנזק של ממש ולגרום לפתולוגיזציה ותחושת חוסר אונים נפשי בציבור הרחב.

"על אף הצורך הרחב במענים בעקבות האירועים – ישנה הסכמה רחבה שלא כל מי שחווה קושי נפשי יזדקק לטיפול נפשי. משרד הבריאות הציב יעד להכפלת היקף המענים הנפשיים הניתנים לציבור במטרה לתת מענה לצורך העולה מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה. היקף מענה זה נקבע גם בשים לב להיקף המשאבים הציבוריים שניתנו למערכת הבריאות במטרה להתמודד עם השלכות המלחמה.

"מערכת בריאות הנפש הייתה מצויה במשבר טרם המלחמה וגם המענים הניתנים מאז אין בהם כדי להספיק לכלל הצרכים הציבוריים. עם זאת – נושא בריאות הנפש נמצא בראש סדר העדיפויות של ‎משרד הבריאות והמערכת כולה.

"אנו מודעים לכך כי המערכת אינה מושלמת וכי יש עוד צעדים רבים שנדרש ליישם, חלקם בשליטת משרד הבריאות וחלקם תלויים בגורמי ממשלה אחרים. עם זאת – אנו מאמינים שתפיסת הפתרון אותה אנו מובילים במסגרת התכנית הלאומית היא הכיוון הנכון ויש להימנע מקביעות מדיניות לא מבוססות, ושאינן מקובלות על גורמי המקצוע המובילים במדינה, המייצרות תפיסה ציבורית שגויה בנוגע להיקף המענים הנדרש וזאת בהתבסס על סקר עמדות חד פעמי בנקודת זמן ספציפית, שהינו כלי תקף ולא רלוונטי לביסוס מדיניות ארוכת טווח. אנו נמשיך ונפעל, כפי שפעלנו בשנתיים האחרונות, על מנת להמשיך ולשפר את המענים הנפשיים הניתנים לציבור ומחויבים לביסוסה של מערכת בריאות נפשית איתנה ויציבה לטובת כלל הציבור, בשגרה ובחירום".

בתגובה לעניין מרכזי החוסן, משרד הבריאות אמר כי "על אף חוסר הוודאות המוחלט באירוע ומתוך הבנת חשיבות המענה הטיפולי הראשוני באירועי טראומה ומניעת התפתחות של פוסט טראומה, הגדיל משרד הבריאות את תקציב מרכזי החוסן פי ארבעה בשנת 2024 ב-119 מלש"ח, ביחס לתקציב הבסיס של מרכזי החוסן. בשנת 2025 הגדיל המשרד את התקציב פי שלושה, ב-107 מלש"ח, ביחס לתקציב הבסיס, שגדל גם כן. מדובר בתוספת התקציב הגדולה ביותר שניתנה למרכזי החוסן.

"מרכזי החוסן סיפקו מענה נפשי מהיום הראשון למלחמה, בעשרות שלוחות ובריכוזי מפונים. משרד הבריאות הקים באופן מיידי לאחר פרוץ המלחמה את מרכז החוסן הארצי שמספק מענה באמצעות רשת ארצית של מטפלים וללא תורי המתנה. בנוסף, כלל מרכזי החוסן הגדילו פי עשרה בממוצע את מספר המטפלים בשנה האחרונה. צעדים אלו ואחרים הובילו לצמצום ההמתנה לטיפול במרכזי החוסן. נציין כי מרכזי החוסן שומרים על רמת זמינות מלאה ועל מקצועיות גבוהה, ונותנים וממשיכים לתת מענה טיפולי רגיש ומותאם לעשרות אלפי ישראלים מתחילת המלחמה ועד היום".