מה עשה מתחם קבורה בן כ- 2,500 שנה, שבו עשרות נקברים, באתר נידח בהר הנגב? חוקרים מרשות העתיקות אשר גילו את האתר הייחודי באזור צומת טללים, סוברים שהמתחם מספר את סיפור שיירות הסוחרים הערבים שעברו כאן בעת העתיקה, ובהן אפילו שיירות מתימן הרחוקה.
"באתר נמצא ריכוז יוצא דופן של פריטי צור. מדובר בכלים שאין להם עדות בשום מקום בארץ, והמקור היחיד שאנחנו מכירים נמצא בתימן ובעומאן", אמר ד"ר יעקב ורדי, מומחה לכלי צור מרשות העתיקות. "על חלק מהפריטים מצאנו גם שרידי אוכרה – חומר ששימש, בתרבויות קדומות, לסימון דם ולמטרות אחרות של צביעה. הימצאות אוכרה על פריטים אלו עשויה להצביע על כך שמדובר בחפצים בעלי משמעות דתית או פולחנית, ובעלי ערך מיוחד".
"מדובר בתגלית יוצאת דופן, המצביעה על קשרים רחבים עם תרבויות דרום וצפון ערב, פניקיה, מצרים, ואירופה הדרומית. אומרים מנהלי החפירה, ד"ר מרטין דוד פסטרנק וד"ר טלי אריקסון – גיני מרשות העתיקות. "בשני מבני הקבורה שגילינו, המתוארכים למאה ה-5-7 לפנה"ס, התגלה עושר יוצא דופן של ממצאים: תכשיטים מנחושת וכסף, מאות חרוזים מאבנים צבעוניות, צדפים נדירים, קמע של האל המצרי בס, כלי בהט ששימשו לאחסון בשמים יקרים מדרום חצי האי ערב, ועוד ועוד. הממצאים המגוונים מעידים על כך שהאתר, אשר לא היה מוכר עד כה, שימש כאתר קבורה בדרכי המסחר של אותה תקופה וכאן ערכו הסוחרים טקסי קבורה ופולחן".
מספרם הרב של הנקברים באתר, מעלה שתי אפשרויות עיקריות: האחת -שהמקום שימש – במשך דורות רבים, כאתר קבורה לשיירות שחלפו בנקודה הזו, והאחרת – שזהו קבר המונים, שנבנה בעקבות אירוע פתאומי שחוותה אחת השיירות – אולי מתקפה.
"בקרבת האתר לא נמצאו יישוב או מצודה שאליהם אפשר היה לשייך את הקברים, ולכן המבנים נחשבים תעלומה," אומרים החוקרים. "נראה כי השרידים קשורים לסוחרים מדרום ערב, שהיו ידועים במסעותיהם הסחר הארוכים שערכו, בין השאר לצורך ממכר בשמים כגון לבונה ומור.
מטבע הדברים, מסעות ארוכים אלה נמשכו חודשים, בתנאים לא פשוטים של מזג אויר, חשיפה לשודדי דרכים ואתגרים נוספים".
"זהו אחד האתרים המעניינים שבהם נתקלנו", מוסיפים ד"ר פסטרנק וד"ר אריקסון-גיני. "המבנה והממצאים המגוונים מחזקים את ההבנה שהנגב היה הרבה יותר מציר מעבר בינלאומי –הוא היה גם נקודת מפגש תוססת של סוחרים ותרבויות".
"לאור הימצאותם של חפצים מסוימים, אנו משערים, שחלק מהנקברים שהתגלו הן נשים –ולא מן הנמנע, אפילו, שהשיירה עסקה בסחר בנשים; טקסטים של סוחרים מאזור תימן שפעלו במחצית ה-2 של האלף ה-1 לפסה"נ (הקרויים מנאעיינים), מתארים את הסחר בנשים, בעיקר מהעיר עזה, וגם ממצרים, יוון, מואב ואדום. בכתובות שנתגלו בתימן, מפורטת רשימה של יותר מ־80 "נשים זרות" שנרכשו ממקומות שונים, מתוכן כ־30 נשים נרכשו בעיר עזה".
עדות נוספת להימצאות נשים בקברים, עשויה להיות מציאת קמיע הנושא את דמות האל המצרי בס. אל זה נחשב לאל המגונן על נשים וילדיהן מפני כוחות רעים.
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "התגלית מדגישה את תפקידו המרכזי של הנגב בעת העתיקה כצומת דרכים בין-לאומי וכשער למסחר ולמפגש בין תרבויות. הממצא יוצא הדופן, מאפשר לנו לגעת ברגעים קטנים וחשובים בהיסטוריה של אנשים שצעדו כאן במדבר לפני אלפי שנים. מחקר רב-תחומי, יאפשר להעמיק את הידע לגבי הדינמיקה התרבותית והכלכלית באזור לפני אלפי שנים".
התגלית תוצג במסגרת סדרת ההרצאות 'תעלומות ארכיאולוגיות' של רשות העתיקות בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י.
