ועדת החוץ והביטחון בראשות חבר הכנסת יולי אדלשטיין, קיימה היום (ב') דיון בחוק הגיוס, אליו הגיעו מזכיר הממשלה יוסי פוקס, המשנה ליועמ"שית גיל לימון וכן נציגי משרד האוצר שאמרו כי חוק גיוס רך יפגע כלכלית באזרחי ישראל.
מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, אמר בדיון: "אני מאמין בשילוב של ספרא וסייפא, במשפחה שלי עשו במלחמה הזו למעלה מ-1,500 ימי מילואים. למעלה מחמישים אחוז מהנופלים הם בוגרי מוסדות הציונות הדתית ואני גאה להיות חלק מהמגזר הזה. הציבור החרדי רואה בלימוד התורה ערך עליון. מטבע הדברים לא כולם לומדים יום ולילה. שני האתגרים הגדולים מול הציבור החרדי זה השקפת עולם שמבכרת את לימוד התורה וחשש מתהליך של חילון. הצלחת הגיוס יכולה להתקיים רק בתנאים שיענו על האתגרים הללו".
"נזכיר שטיוטת הצעת החוק נוסחה על בסיס ועדה שכינס ליברמן" המשיך פוקס. "אני סבור שמבנה החוק מתאים גם למציאות שלאחר 7 באוקטובר, עם הגדלת יעדי הגיוס באופן משמעותי והותרת גיל הפטור על 26 ולא להוריד אותו ל-21, כי הצורך בסד"כ גובר על השיקולים הכלכליים שהיו אז. זה לא מקרי שהחוק דיבר על יעדים ולא על מכסות של מספר מסוים שיוכלו ללמוד תורה. כולם יודעים גם בקואליציה וגם באופוזיציה שנושא המכסות הוא שובר עסקה".
פוקס התייחס גם "לטענות החריפות שהעלה המשנה ליועמ"שית, בדיון הקודם. לגבי דיון רציפות, החוק מאפשר להחיל דין רציפות ובתהליך הזה מעולם לא צירפו חוות דעת משפטית לזה. כשהוא אומר לוועדה, 'ישחקו הנערים לפנינו, בסוף אני אטען בבג"ץ שזה חוק פסול' – בעיני זה פגם תהליכי חמור. כשגלנט היה כאן והציג עקרונות כמעט זהים גיל לימון לא אמר מילה".
המשנה ליועמ"שית, עו"ד גיל לימון הגיב לפוקס ואמר: "לגבי דין הרציפות, ההצעה הייתה חריגה במובן הזה שלרוב מי שמגיש את דין הרציפות זה אותו שר, במקרה הזה השר שהגיש אותה לא סמך את ידו, וזו הצעה מ-2022".
"מזכיר הממשלה הודיע לבג"ץ בעתירות שתהיה הצעה ממשלתית ביוני", הוסיף לימון, "אך עבודת המטה הממשלתית הזו לא קרתה. הממשלה לא קיבלה שום החלטה על הצעת החוק הזו. הממשלה קיימה דיון על ההצעה הזו? שמעה את גורמי המקצוע? זה נושא מאוד מורכב ואם הממשלה חושבת שהצעת חוק מ-2022 היא לא אקטואלית היא צריכה לקיים דיון עם גורמי המקצוע ולהציג את ההצעה בפני הוועדה".
הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס אמר בדיון: "אין דבר כזה גיל הפטור זה גיל הכבילה לישיבה. אם לא ישתנה מצב גיוס החרדים כולנו ניפגע כלכלית. מטרת החוק היא לצמצם את ימי המילואים ולכן חוק שישלח את החרדים לשירות לאומי לא משיג את התכלית של החוק. כל אלף חיילים חדשים יקצר את יקצרו את העומס על המילואימניקים בשבועיים".
