יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ יולי אדלשטיין לא כלל דיון בהצעת החוק בסדר היום של הוועדה שבראשותו בשבוע הבא – כיוון שהיא טרם הוצגה לו.
בתוך כך, היום (ה') הודיעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לשר הביטחון ישראל כ"ץ כי הצעת החוק לא הועברה לעיונה, וכי "הצעות להסדרים חוקיים קודמים והנחות מוצא שהיו קיימות בעבר ביחס לכמות המתגייסים ולהיעדר סנקציות אישיות אינן רלוונטיות עוד".
מזכיר הממשלה יוסי פוקס, כתב בתגובה ליועמ"שית כי "לפני כחצי שנה אישרה הכנסת החלת דין רציפות על תיקון 26 להצעת חוק שירות הביטחון ומאז התקיימו 14 דיונים בוועדת חוץ וביטחון. בקרוב יחודשו הדיונים לאחר ששר הביטחון גיבש את השינויים הנדרשים", כתב פוקס והוסיף כי "לכנסת ולוועדת חוץ וביטחון יש ייעוץ משפטי מצוין והוא שיקבע האם החוק עומד באמות המידה הנדרשות, ולא הייעוץ המשפטי לממשלה".
מוקדם יותר כתב שר הביטחון ישראל כ"ץ, בעקבות הדברים שאמר שר הביטחון לשעבר יואב גלנט בהודעת הפרישה שלו מהכנסת, כי "אין מקום לשימוש פוליטי ציני בנושא ערכי כמו הגיוס לצה"ל. חוק הגיוס החדש יביא עם השלמתו למפנה היסטורי ולגיוס תוספת של עשרות אלפי חרדים לשירות משמעותי בצה"ל לראשונה מקום המדינה – לעומת המדיניות שיושמה לאחרונה, שנכשלה והביאה בפועל לירידה במספר המשרתים החרדים בצה"ל".
גלנט אמר בהודעת הפרישה כי "ממשלת ישראל בהובלת ראש הממשלה ושר הביטחון מאיצה חוק גיוס המנוגד לצורכי צה"ל ולביטחון מדינת ישראל", והוא לא יוכל להיות שותף לכך. עם זאת, עם התפטרותו, פינה את מקומו בכנסת לחבר חדש בליכוד, עבד עפיף מיכרא, שצפוי להצביע כעמדת ראש הממשלה.
ח"כ דן אילוז מהליכוד מתח אתמול ביקורת על היועמ"שית וכתב כי "אנחנו יודעים לדאוג בעצמנו לצורכי הביטחון של ישראל ולמתווה גיוס אחראי – לא צריכים את עזרתך, יועמ”שית שמתנגדת לחוק שבכלל לא עברה עליו, כמו שהיא בעצמה מודה". למרות זאת, אילוז הבהיר כי ימשיך להתנגד לכל חוק גיוס שלא יכלול סנקציות אישיות. "שר הביטחון מוביל מהלך קריטי, ואני מצפה שיציג חוק שיעמוד בקריטריונים שהבהרתי לו בשיחתנו ויביא לשינוי היסטורי בגיוס חרדים, כפי שנדרש במציאות הביטחונית של ישראל. עמדתי ברורה: יש עקרונות שאני לא מתכוון להתפשר עליהם, ביטחון ישראל הוא אחד מהם, ואמשיך לפעול כך גם הפעם", כתב אילוז.
