האגף לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות, מפרסם היום (ג') דו"ח המסכם את פעילות קופות החולים לשנת 2023. הנתונים מבוססים על הדוחות הכספיים המבוקרים של הקופות לשנים 2022 ו-2023, על הדיווחים השוטפים שלהן ועל דיווחי רואי החשבון המלווים אותן מטעם משרד הבריאות.
על פי הדו"ח חלה ירידה משמעותית בגירעונות הקופות ללא תמיכות, ובהתאם השתפרה יכולת התכנון ארוך הטווח ויציבות קופות החולים. כמו כן, כלל הקופות רשמו גידול במספר המבוטחים. במכבי ובמאוחדת קצב ההזדקנות היחסי של מבוטחיהן גרם לעלייה גדולה יותר במספר הנפשות המתוקננות (מדידת נפשות "מתוקננות" היא שיטת חישוב שמבצע משרד הבריאות, לפיה מתבצע התקצוב עבור כל מבוטח בהתאם לגיל, מגדר ומקום מגורים [א"פ]) ולעלייה של שיעור חלקן מתוך כלל הנפשות המתוקננות.
שירותי בריאות כללית סיימה את שנת 2023 בגרעון של כ- 802 מיליוני ש"ח. לעומת גרעון של כ- 1,045 מיליוני ש"ח בשנת 2022. סכום זה כולל את גרעון מגזר בתי החולים של הקופה שהסתכם בשנת 2023 לכ- 2.9 מיליארד ש"ח לעומת גרעון של כ- 3 מיליארד ש"ח בשנת 2022.
מכבי שירותי בריאות הציגה גרעון שהסתכם לסך של כ- 92 מיליוני ש"ח לעומת עודף של כ- 39 מיליוני ש"ח בשנת 2022.
קופת חולים מאוחדת סיימה את שנת 2023 עם גרעון בסך של כ- 69 מיליוני ש"ח, לעומת גרעון של כ- 414 מיליוני ש"ח בשנת 2022.
לאומית שירותי בריאות הציגה גרעון בסך של כ- 2מיליוני ש"ח, לעומת גרעון של כ-116 מיליוני ש"ח בשנת 2022.
דו"ח משרד הבריאות מצביע על כך שבשנת 2023 ירד הגרעון המצרפי (גרעון הכולל את כספי תמיכה, [א"פ]) של קופות החולים לכ-965 מיליוני ש"ח לעומת כ- 1,536 מיליוני ש"ח בשנת 2022. עם זאת, כותבי הדו"ח מודעים לגרעון המשמעותי של שירותי בריאות כללית בסך של כ-802 מיליוני ש"ח וטוענים כי יש לתת לו מענה לטווח ארוך באופן שלא יפגע באיכות וזמינות שירותי הבריאות למבוטחי הקופה.
הוצאות קופות החולים ומבוטחיהן
הגידול בהוצאות מכונים, מרפאות ומעבדות פרטיים, הוצאות אשפוז, הוצאות שכר והוצאות תרופות וציוד רפואי בשנת 2023 לעומת ההוצאות המתואמות לשנת 2022, הביאו לעיקר העלייה בהוצאות, בשיעור של כ-2.3%, כאשר ההוצאה המתואמת לנפש נותרה ללא שינוי לעומת שנת 2022. שיעור ההוצאות על תרופות וציוד רפואי בקופות החולים עלה בעיקר לאור טכנולוגיות חדשות שהתווספו לסל.
זאת ועוד – שיעור הוצאות קופות החולים על שכר לרופאים עצמאיים גדלו בשנת 2023, ועמדו על כ-6.8 מיליארד שקלים לעומת כ-6.1 מיליארדי ש"ח בשנת 2022. מהדו"ח עולה כי קופת החולים 'מכבי' עם השיעור הגבוה ביותר של הוצאות שכר לרפואים עצמאיים מתוך סך הוצאות השכר.
בנוסף, מציין הדו"ח, נמצא כי הוצאות המבוטחים על מימון סל הבריאות כתוצאה מהשתתפות ירד לשיעור של 5.41% לעומת שיעור של כ- 6.8% לפני כעשור. עניין זה מעיד על הגדלה משמעותית של חלקה של הממשלה במימון הסל לרבות הטמעת התמיכות וצעדים שנעשו להקל על מבוטחי קופות החולים תוך צמצום ההשתתפויות העצמיות של המבוטחים.
שר הבריאות אוריאל בוסו אמר כי "בשנה החולפת קופות החולים הוכיחו פעם נוספת את חשיבותן לציבור, במיוחד בעתות משבר וחירום. הן פעלו ללא לאות כדי לספק מענה רפואי ונפשי לתושבים שנפגעו מהמצב הביטחוני, תוך הפגנת מקצועיות, מסירות ויכולת תגובה יוצאת דופן. הרפואה בקהילה היא זו שמעניקה את המענה לאתגר העצום שהציבה המלחמה, ולכן אנו פועלים לקדם צעדים שיבטיחו את יציבותן הכלכלית. משרד הבריאות מחויב לעמוד לצד קופות החולים ולתמוך בהן, ולהמשיך במדיניות שתבטיח את חוסן המערכת בטווח הארוך, במיוחד לנוכח האתגרים העומדים בפנינו – הזדקנות האוכלוסייה, העלייה בתחלואה הכרונית והצורך בהתמודדות עם משברים לא צפויים, בכל זמן ובכל מקום. נמשיך לחזק את מערכת הבריאות, להתמודד עם האתגרים שבפנינו ולפעול לצמצום פערים בין המרכז לפריפריה – לטובת כלל אזרחי ישראל".
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב מסר "חיזוק האיתנות הפיננסית של מערכת הבריאות קריטית לצורך המשך שמירה על יציבות מערכת הבריאות. בשנה האחרונה נעשו מספר צעדים לקידום איתנות המערכת אך ישנם צעדים נוספים נדרשים שיש ליישמם כדי למנוע פגיעה ביציבות המערכת וכן לאפשר למערכת להתמודד עם האתגרים העומדים בפניה כמו הזדקנות האוכלוסייה וגידול בתחלואה הכרונית וכן עם אתגרים שאינם ידועים, אך שעשויים להיות בעלי השפעה ישירה ומשמעותית על המערכת, שכפי שראינו בשנים האחרונות עם מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל."
