"האם גברים ונשים בדור ה-Z באמת מתרחקים זה מזה?", שאלה כותרת מאמר שפורסם בשבוע שעבר במגזין האטלנטיק.
בחודשים האחרונים פורסמו מספר מאמרים שקובעים כי גברים צעירים הופכים לשמרנים יותר ואילו נשים צעירות לפרוגרסיביות יותר, כאשר לפי כמה מהם מדובר בפערים אדירים. מהם הסיכונים בהתרחקות בין המינים? ממה נובעת ההתרחקות? האם הטענות בדבר הפער העצום בכלל נכונות ואם כן, האם הן יתבטאו בבחירות לנשיאות ארה"ב שיתקיימו בנובמבר?
הילודה הנמוכה בעולם
במאמר שפורסם ב-Financial Times בינואר האחרון נכתב: "איך יתכן שבנושאים מסוימים דור ה-Z הוא אולטרה-פרוגרסיבי ואילו בנושאים אחרים הוא שמרן? התשובה היא שדור ה-Z הוא בעצם שני דורות ולא אחד, עם נשים פרוגרסיביות וגברים שמרנים".
במאמר דובר על כך שהשלכות הפערים לא יסתכמו בנטייה פוליטית, אלא עסקו ביחסים בין גברים ונשים בכלל ובעתיד האנושות כולה כשבמאמר דומה בוושינגטון פוסט הזהירו: "אם העמדות לא ישתנו, חוסר ההתאמה הפוליטי יהווה איום על מוסד הנישואים".
ב-Financial Times הוצגו נתונים שהצביעו על פער אידיאולוגי גדול שנפתח בין גברים ונשים צעירים בעשור האחרון במגוון מדינות, לרבות ארה"ב, גרמניה, בריטניה, סין ותוניסיה, אך הפער הגדול ביותר היה בקוריאה הדרומית. הם קשרו בין הפערים האידיאולוגיים בין גברים לנשים במדינה לצניחה בשיעור הנישואים ושיעור הילודה שהגיע ל-0.78 לידות לאישה בשנת 2022, הנתון הנמוך בעולם.
הפלות, אינסטגרם וטראמפ
באטלנטיק ניסו להתחקות אחר הגורמים שהביאו לאותה התרחקות בין גברים ונשים בדור הצעיר. גורם משמעותי עליו כתבו הם הרשתות החברתיות, המהוות פלטפורמה לביטוי דעות רדיקליות מכל צד. במקרה הזה מדובר בעיקר בשוביניזם מחד ופמיניזם רדיקלי מאידך, כאשר הקיצוניים לא רק משכנעים חלק מההמון, אלא גם מעודדים תגובת נגד מהצד השני.
גורם נוסף בו תלו את האשמה הוא דונלד טראמפ. השילוב בין עלייתו של הנשיא לשעבר והמועמד לנשיאות בהווה החלה ליצור את החלוקה בין המינים ועליית תנועת MeToo זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד כבר יצרה פער משמעותי ביניהם.
ההחלטה הדרמטית של בית המשפט העליון האמריקני לבטל את פסק-דין רו נגד וייד מהווה גם היא נקודת מפנה, לפי האטלנטיק. לפי סקר של AEI, שנערך לקראת בחירות האמצע של 2022, 61 אחוזים מהנשים הצעירות אמרו שסוגיית ההפלות קריטית עבורן.
קורבן עולה
הן הנשים והן הגברים בדור ה-Z הם בעלי סיכוי גבוה יותר מדורות קודמים לומר שהם הופלו לרעה על בסיס מגדרי, אומרים באטלנטיק. "יש מעין פינג-פונג מוזר בין גברים ונשים בדור ה-Z על מי באמת הקורבן", אמר ריצ'רד ריבס, עמית בכיר במכון ברוקינגס. ריבס, שייסד את המכון האמריקני לגברים, טוען כי למרות שגברים עדיין שולטים ברמות הגבוהות של החברה בארה"ב, אלו שבתחתית המדרג נמצאים במצב רע מאי פעם. הם בעלי סיכוי נמוך בהרבה מנשים ללכת לקולג' או למצוא עבודה טובה, ובעלי סיכוי גבוה הרבה יותר לסיים בכלא או למות. גברים צעירים אלו מרגישים שהחברה הפנתה עורף לגברים.
כחלק מהאג'נדה המרקסיסטית והתיאוריות הביקורתיות שהשתרשו עמוק באקדמיה בארה"ב ובמדינות נוספות במערב, הפך הקרב על הנרטיב הקורבני לבעל חשיבות מכרעת בכל הנוגע למעמד חברתי ולזהות בקרב בני הדורות הצעירים. הטענה המלחמתית על הזכות לומר "אני הקורבן" – עושה הכל.
מלחמת המינים – האומנם?
כבר בכותרת המשנה במאמר נכתב כי עד היום, "השבר הפוליטי טרם התבטא בפועל בקלפיות". במהלך המאמר, האטלנטיק הציג גישה ספקנית ביחס לנכונות הטענה לפיה גברים ונשים אכן מתרחקים אידיאולוגית.
הם הביאו את ג'ון סיידס, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת ונדרבילט, שאמר בעניין: "זה נשמע כמו סיפור רציני, אבל כשאתה בודק את העניין לעומק, זה לא כל-כך ברור". הם גם מציינים כי קיימים ספקנים שסבורים כי לפחות בארה"ב, הטענות על הפער המגדרי נשענות על ראיות לא מספקות וכי לצד המחקרים המראים על כך שגברים ונשים צעירים מתרחקים, לא פחות מחקרים מציעים כי הפער המגדרי נותר יציב.
"אם באמת יש פער פוליטי בין גברים ונשים צעירים, היינו מצפים לראות ראיות לכך ביום הבחירות וכאן התיאוריה נסדקת", נכתב במאמר. הם הביאו סקר שבחן הצבעות של צעירים אמריקנים בבחירות האחרונות ומצאו שאחוזי ההצבעה בקרב הגברים והנשים עבור ביידן היו כמעט זהים ועמדו על אותו פער בין המינים כמו בבחירות ב-2008. סקר נוסף מצא שהפער המגדרי בבחירות האחרונות היה דומה לכל קבוצות הגיל ובבחירות האמצע של 2022, לפי ניתוח של מצביעים מאומתים, המצביעים הצעירים היו דווקא בעלי הפער המגדרי הקטן ביותר – כשתמכו ברובם בדמוקרטים.
פער מגדרי בהצבעה קיים בפוליטיקה האמריקנית לפחות מאז הבחירות לנשיאות ב-1980, כאשר רונלד רייגן זכה ב-55 אחוזים מקולות הגברים וב-47 אחוזים בלבד מקולות הנשים. באטלנטיק מיאנו לצאת בהצהרה חד-משמעית ביחס להתממשות התיאוריה בבחירות הקרובות ואמרו שיתכן מאוד שמדובר בפער בין-דורי ולא בין המינים. יהיה מעניין לראות מה יראו תוצאות הבחירות.
מחלות נפש, רשתות חברתיות ולהט"ב
לצד הטענה של סיידס, לפיה התיאוריה כלל לא נכונה ולא מבוססת, יש מי שדוחה את תיאוריית התרחקות המינים באופן חלקי בלבד. במאמר שפרסם פרופ' אריק קאופמן באתר הבריטי “UnHerd”, הוא טוען שבקרב הדור הצעיר והמשכיל במדינה, הנשים משמעותית יותר פרוגרסיביות ביחס לגברים, אך זה מפני שרק הן נעו בכיוון זה ואילו עמיתיהן הגברים לא הפכו לשמרנים יותר, אלא נותרו באותו מקום.
במאמר נוסף שכתב תחת מרכז מקדולנד-לורייר, טען שהתנועה הנשית לכיוון הפרוגרסיבי מתקשרת להתחזקות המדיה החברתית, לעלייה במחלות הנפש בעיקר בקרב נשים צעירות ולהזדהות כלהט"ב, מה שנפוץ הרבה יותר בקרב נשים.
