"פלסטין" הגישה בקשה לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) להצטרף לתביעת רצח העם שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל.
על פי הבקשה, שחתומה על ידי עוזר שר החוץ של הרשות הפלסטינית עמר חיג'אזי, מדינת "פלסטין" ביקשה להצטרף לתביעה לפי סעיפים 62 ו-63 לחוק בית הדין.
התנהלותה של ישראל ב"מלחמה הרצחנית" נגד חמאס בעזה "היא מתקפה על יסודות הסדר המשפטי הבינלאומי", נכתב בבקשה, שגם האשימה את ישראל ב"הרעבת העם הפלסטיני בעזה" וב"מניעת תרופות מצילות חיים מהאוכלוסייה".
גם ניקרגואה, לוב, קולומביה ומקסיקו הגישו בקשות להצטרפות לתביעה שהגישה דרום אפריקה פתחה ב-29 בדצמבר 2023, בבקשה שבית המשפט יורה על צווים זמניים נגד ישראל במסגרת אמנת רצח העם, שיכללו בין השאר הוראה להפסקת אש מיידית. ב-26 בינואר דחה בית המשפט את הבקשה, וקרא בפסיקתו לישראל לקיים את התחייבויותיה על פי האמנה למניעת רצח עם.
דרום אפריקה חזרה ל-ICJ ב-6 במרץ עם הגשה חדשה, בטענה שהיא נאלצה לעשות זאת "לאור העובדות והשינויים החדשים במצב בעזה – במיוחד מצב הרעב הנרחב". ב-28 במרץ אישר בית הדין צעדים נוספים, וקבע כי על ישראל להבטיח לתושבי עזה גישה למזון, ביגוד, תברואה וסיוע רפואי נוספים. בית הדין גם דרש מישראל להגדיל את מספר נקודות המעבר הקרקעיות לרצועת עזה לצורך אספקה.
במאי ביקשה דרום אפריקה להטיל על ישראל צעדי חירום, הפעם תוך ציון הפעולות הצבאיות של האחרונה ברפיח. בתגובה פסק בית המשפט כי על ישראל "להפסיק לאלתר את המתקפה הצבאית שלה וכל פעולה אחרת בנפת רפיח העלולה להסב לפלסטינים בעזה תנאי חיים שעלולים להביא להרס הפיזי שלהם, באופן מלא או חלקי".
כפי שציינה סגנית נשיאת בית הדין הבינלאומית ג'וליה סבוטינדה מאוגנדה, הצעד אינו אוסר על צבא ישראל לפעול ברפיח, אלא "פועל רק להגביל באופן חלקי את המתקפה בעיר במידה שהיא כרוכה בזכויות על פי אמנת רצח העם".
כמו כן, בית המשפט קבע כי על ישראל להשאיר את מעבר רפיח פתוח "למתן ללא הפרעה בקנה מידה של שירותים בסיסיים הדרושים בדחיפות וסיוע הומניטרי", ועליה לנקוט בצעדים "יעילים" כדי לאפשר "גישה ללא הפרעה לרצועת עזה" ל"כל ועדה של חקירה, משלחת לבירור עובדות או גוף חקירה אחר המופקד על ידי גורמים מוסמכים של האו"ם לחקור האשמות על רצח עם".
מצרים סירבה לתאם את מעבר הסיוע דרך מעבר רפיח עם ישראל, לאחר שהצבא הישראלי השתלט על הצד העזתי של המעבר ב-7 במאי.
