לאחר מאבק ארוך בין שר הביטחון יואב גלנט לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוחלט כי בקרוב תוקם ועדה ציבורית לבחינת תקציב הביטחון. במשרד האוצר ביקשו זה כמה חודשים לבחון מחדש את סדרי העדיפויות והקצאת המשאבים של צה"ל לנוכח הגידול הצפוי בעשור הקרוב בתקציבי הביטחון, ולקבוע מסגרות תקציביות עדכניות.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון תמך בהקמת הוועדה "לאור הוצאות הביטחון על רקע המלחמה וצורכי הביטחון במבט קדימה". הנגיד קבע ש"היה מוטב שוועדה כזו הייתה קמה בתחילת השנה, אבל טוב שהדבר סוכם כעת. לוועדה נכונה עבודה רבה וחשובה. אסור שהמלחמה תאפשר צ׳ק פתוח להוצאות הביטחון הקבועות, וצריך יהיה למצוא את האיזונים הנכונים".
הוועדה שתקום לבסוף תורכב משני נציגי ראש הממשלה, שני נציגי שר הביטחון ושני נציגי שר האוצר, וישתתפו בה באופן קבוע נציגי בנק ישראל, משרדי האוצר והביטחון, צה"ל, המטה לביטחון לאומי והמועצה הלאומית לכלכלה. לפי כתב המינוי לוועדה, היא "תבחן ותגבש המלצות ביחס לצורכי בניין הכוח ותקציב הביטחון בעשור הקרוב, תוך התייחסות למשמעויות הכלכליות וההשפעות על תקציב המדינה והמשק".
היא תוכל להמליץ על גובה התקציב הנדרש, מקורותיו ואופן ניצולם, כולל בנושאי התעצמות ובנושא בניין הכוח, והשפעותיהם על הכלכלה הישראלית. הוועדה תידרש להגיש המלצותיה תוך שישים ימים, לפני דיוני התקציב לשנת התקציב הבאה.
ברקע הדברים, ולא בלי קשר, דיון שהתקיים אתמול בבג"ץ עסק בסוגיית "הגדלות הרמטכ"ל". לפי הנוהל הזה נותן צה"ל תוספות לפנסיה התקציבית שמקבלים גמלאי צה"ל באופן לא חוקי כבר עשרות שנים. עלותן המוערכת של הגדלות הרמטכ"ל מתקציב הביטחון היא כ־1.3 מיליארד שקלים בשנה. נגד הנוהל הזה הוגשה עתירה לבג"ץ על ידי עמותות רווח נקי וצדק פיננסי, והדיון בעניינן מתקיים כבר יותר מארבע שנים. שלוש ממשלות ביקשו ארכה בנושא והבטיחו להסדיר את התשלומים הללו, ולמעשה להכשיר אותם בדיעבד. הממשלה הקודמת העבירה החלטת ממשלה שתכשיר את הגדלות הרמטכ"ל, אבל היא נפלה לפני שהצליחה להביא את החקיקה לקו הסיום.
בתחילת השבוע הפיץ משרד האוצר טיוטת החלטת ממשלה בנושא הגדלות הרמטכ"ל, שקובעת כי בהתחשב בהשפעות המשמעותיות של מלחמה חרבות ברזל על כלכלת המדינה ובשינוי סדר העדיפויות הצפוי בתקציב, הוחלט לקדם את החקיקה הנוגעת להגדלות הרמטכ"ל, כך שאלה ישולמו רק למי שסכום קצבתו ללא רכיב ההשלמה נמוך מהשכר החציוני במשק. על פי הערכות, מדובר בקבוצה קטנה של גמלאי צה"ל, כך שאם החלטת הממשלה הייתה מתקדמת היה הדבר מבטל בפועל את הנוהג של הגדלות הרמטכ"ל.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה כבר קבע שמדובר בנוהג שאינו חוקי, וכי הממשלה צריכה לעגן אותו בחקיקה. על כן ברור שגם בית המשפט יצטרך לבטל אותו אם הנושא לא יוסדר בחקיקה. אלא שהסדרה זו מתמהמהת כבר כמה שנים, ואם צה"ל היה מגיע לדיון פעם נוספת ללא הסכמה על הכשרת הגדלות הרמטכ"ל – הרי שעמדתו הרשמית של משרד האוצר הייתה כי יש לבטל את התוספות הלא חוקיות לפנסיות. בייחוד נכונים הדברים לאור השינוי בסדרי העדיפויות התקציביים והצורך למצוא מקורות תקציביים אחרים למימון ההתעצמות הביטחונית של העשור הקרוב.
במערכת הביטחון חוששים מאוד מפסיקה שעלולה לבטל את הנוהג, וכן מדרישה להחזרה רטרואקטיבית של תשלומים שבוצעו בעבר. חמישה חודשים של התגוששות עם משרד האוצר על תקציב הביטחון הצליחו להיפתר רק ערב הדיון בבג"ץ. גורמים במשרד האוצר בהחלט קשרו בין הדברים. הצורך הדוחק של מערכת הביטחון להגיע להסכמות בנוגע להסדרת התשלומים לפני הדיון בבג"ץ הביא לגמישות מצידם גם בסוגיית הוועדה הציבורית.
ואכן, מיד לאחר ההסכמה על הקמת הוועדה התכנסה ועדת השרים לענייני חקיקה ואישרה תיקון לחוק שירות הקבע בצה"ל (גמלאות), בנוסח שהציעה הממשלה הקודמת. לקראת חצות העבירה המדינה לבג"ץ הודעת עדכון על כך, ובה טענה כי "לאחרונה, בעקבות ליבון נוסף של הסוגיות, המשרדים אישרו את הסכמתם להסדרת השלמת תקופות השירות בחקיקה". בדיון טענה המדינה כי תשלים את החקיקה עד תום כנס הקיץ של הכנסת, והשופטים יתנו את החלטתם בהמשך.
העותרות מטעם עמותות רווח נקי וצדק פיננסי, עו"ד נילי אבן־חן ועו"ד מיקה שיינוק־קרטן, מסרו כי הן "מקוות כי לאחר ארבע שנים וחצי מאז הגשת העתירה ו־18 בקשות דחייה מטעם המדינה, בית המשפט ישים סוף לסאגת הוצאת המיליארדים הבלתי חוקית ויפרסם פסק דין. על פי חוות דעת כלכלית של האוצר נכון לשנת 2021, החוב האקטוארי של הגדלות הרמטכ"ל עומדות על כ־60 מיליארד שקלים. בשעה שכולם נכנסים תחת האלונקה, אין הצדקה שגמלאי צה"ל יקבלו תוספות פנסיוניות בלתי חוקיות".
