בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג לא הורה באופן חד משמעי על הפסקת הלחימה ברפיח. כך מבהירים אמש (מוצאי שבת) גורמים המעורים בפרטים, לאחר ההחלטה שניתנה ביום שישי אחר הצהריים. לדבריהם, יש פער בין הקביעה המשפטית של בית הדין לבין הכותרות שמיהרו לצאת בעקבותיה.
ביום שישי הקריא נשיא בית הדין הלבנוני, את ההחלטה לפיה על ישראל "להפסיק לאלתר את המתקפה הצבאית וכל פעולה אחרת בנפת רפיח, העלולה לגרום לקבוצה הפלסטינית בעזה תנאי חיים שעלולים להביא להשמדתה באופן מלא או חלקי". החלטה בה צידדו עשרה שופטים, מול שני מתנגדים – השופט הישראלי שצורף אד-הוק להרכב, אהרן ברק, והשופטת מאוגנדה.
ראש המטה לביטחון לאומי ודובר משרד החוץ, הודיעו יחד בערב שבת כי "ישראל לא קיימה ולא תקיים במרחב רפיח פעילות צבאית שיוצרת תנאי מחיה שעלולים להביא להשמדתה של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, כולה או חלקה".
עוד פירטה ההודעה הישראלית כי "ההאשמות של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בדבר 'השמדת-עם' הן שקריות, מקוממות ומעוררות שאט נפש. בעקבות מתקפת הטרור הנוראה על אזרחי ישראל ב- 7 באוקטובר 2023, יצאה ישראל למלחמת מגן צודקת לחיסול ארגון חמאס ולשחרור חטופינו. ישראל עושה זאת בהתאם לזכותה להגן על שטחה ועל אזרחיה, תוך שמירה על ערכיה המוסריים ועל הדין הבין-לאומי והמשפט הבין-לאומי ההומניטרי".
מול הצו מיום שישי המורה לפתוח את מעבר רפיח, הודיעה ישראל כי "תמשיך במאמציה לאפשר כניסת סיוע הומניטרי לרצועת עזה ולפעול, בהתאם לדין, כדי לצמצם ככל הניתן את הנזק לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה. ישראל תוסיף לשמור על מעבר רפיח פתוח, תאפשר הכנסת סיוע הומניטרי רצוף מן הצד המצרי של המעבר, ותמנע מארגוני טרור לשלוט במעבר".
מדובר, אומרים בישראל, בטעות עובדתית: ישראל לא סגרה את המעבר, אלא מי שעצר את העברת הסחורות משם במחאה על ההשתלטות הישראלית על מעבר רפיח, היא מצרים, שכלל אינה מוזכרת בהחלטה. גורמים מדיניים מבהירים כי ככל שתגיע סחורה מכיוון מצרים אפשר בהחלט להעביר אותה.
בנוסף, דרום-אפריקה ביקשה צו נרחב שיורה לישראל להכניס לעזה גופי חקירה. הצו שניתן בפועל, מורה להכניס גורמי חקירה שיש להם מנדט מגופי האו"ם לחקור טענות לג'נוסייד. עד כה, לא הוגשה לישראל כל בקשה של גופי חקירה של האו"ם לחקור טענות כאלו, ולא מכירים שיש כזו שעומדת להיות מוגשת.
בכללו של דבר, במסגרת התביעה הכללית של דרום אפריקה בטענה כי ישראל מבצעת רצח עם, היא ביקשה ביום שישי בערב לפני שבועיים בפעם הרביעית – צו שיורה על הפסקה מוחלטת של הלחימה של ישראל ברצועת עזה. ולמרות הצווים שכן ניתנו, הרי שההחלטה בשישי האחרון היא הפעם הרביעית בה בית הדין לא קיבל את בקשתם במלואה. ההערכה בישראל, היא כי דרום אפריקה תמשיך לפנות ולבקש צווים זמניים, במסגרת ההליך הכולל בו פתחה, שייארך עוד שנים. ישראל, לשם המחשה, צריכה להשיב לו ביולי 2025.
עד כמה שמדובר בשערורייה מוסרית, עצם הדיון ברצח עם לפלסטינים – שבעה חודשים אחרי שהם עצמם הכריזו וניסו לבצע רצח עם בישראלים, בית המשפט גם ביום שישי לא קבע כי ישראל מבצעת רצח עם. האמנה למניעת רצח עם, שעליה מתבסס בית הדין, קובעת שצריכה להיות כוונה, וכאן אין כזו.
הגורמים מדגישים כי הראשון שמיהר לברך על ההחלטה של בית הדין לצדק ביום שישי, הוא ארגון הטרור חמאס שטבח בישראלים ומחזיק בידיו חטופים ישראלים, שציין בתגובתו כי הוא מברך על החלטת בית הדין – אך מצר על כך שהיא אינה כוללת הפסקת לחימה בכל רצועת עזה.
בנוסף לפנייה נוספת שמן הסתם תהיה מצד דרום אפריקה אל בית הדין, ההערכה בישראל היא כי דרום אפריקה תנסה גם לגלגל את ההחלטה מיום שישי אל מועצת הביטחון של האו"ם, שם מקווה ישראל לוטו אמריקני.
