בעוד במערכת הביטחון ובמשרדי האוצר והכלכלה דנים כל העת באפשרויות של השבת פועלים פלסטיניים לעבודה בשטח מדינת ישראל ובשטחי יהודה ושומרון, יותר ויותר אנשים בהתיישבות לא ממתינים להחלטות מצמרת צה"ל או הממשלה ועוברים בעצמם להעסקת קבלנים ופועלים יהודים בענף הבנייה, שעד כה היה שמור כמעט באופן בלעדי לפלסטינים.
"מאז תחילת הלחימה יש עלייה גדולה מאוד בביקוש לעבודה עברית", אמר איתן רבינוביץ', פעיל לקידום עבודה עברית בישראל. "אנחנו רואים את זה הן מצד לקוחות, הן מצד מעסיקים והן מצד יישובים שלמים שמחליטים להעביר את עבודות הבנייה אצלם לעבודה עברית".
רבינוביץ', מייסד מוקד העבודה העברית, סיפר שבשלושת החודשים האחרונים התקבלו במוקד למעלה מ-600 פניות מצד לקוחות מיהודה ושומרון שמעוניינים בקבלן ופועלים יהודים לעבודות בניה ולמעלה מ-1,600 מעסיקים שמחפשים עובדים יהודים שיחליפו את הפועלים הפלסטיניים שלהם.
"מבחינת יישובים שמקדמים עבודה עברית, ידוע לנו על למעלה מ-20 יישובים ותיקים שמקדמים מהלך כזה. התושבים לא רק מקדמים החלטות אלא גם פועלים כדי לראות איך יישובים אחרים הצליחו ושואפים לייבא ליישוב שלהם פתרונות למחסור בעובדים. בנוסף לכל הנתונים האלו אנחנו נחשפים לעוד בקשות רבות לעבודה עברית שרצות בקבוצות שונות וברשתות אך לא מגיעות למוקד".
מה לדעתך המקור למגמה הזאת?
"יש שני מניעים עיקריים", השיב רבינוביץ'. "הראשון הוא פחד: מחבלים נמצאים בכל הארץ, ובכל יום הם עלולים לנסות לצאת לטבח 'בארי 2'. אף אחד לא רוצה שהאויב יכיר ביסודיות את היישוב שלו כמו שקרה בעוטף עזה. המניע השני הוא שאיפה לעצמאות שתלויה בערבות. אנשים מבינים שכשם שאנחנו לא רוצים להיות תלויים ביטחונית בביידן כי הוא לא ישראלי ולא דואג באמת לאינטרס שלנו כך אנו לא רוצים ולא יכולים לבנות מדינה ושלטון עצמאי שתלוי במי שאינם אזרחים, בטח ובטח כשמדובר באוכלוסייה שממנה יוצא גם האויב. אנשים מבינים שכדי לבנות שלטון עצמאי ויציב אנו צריכים לבנות מערכת שבנויה על ערבות הדדית, דאגה לישראלים ולפרנסה שלהם, שלטון שפועל בערבות הדדית יוכל גם להתנהל בצורה עצמאית מחשבתית וגם מבחינה מעשית לא יהיה תלוי בחסדי העמים".
יש מספיק פועלים יהודים לכל הלקוחות שרוצים לעשות את המעבר הזה?
"לפני הכול צריך לזכור ששום דבר לא הולך לחזור למה שהיה. העם הניע פה מהלכים גדולים של הנעת צה"ל לפעולה כולל דאגה לוגיסטית מטורפת וגם דחיפה מאוד אקטיבית שהובילה ללוחמנות והעם ימשיך להניע פה עוד מהלכים מבורכים ובהם חיבור מחודש לעבודות כפיים.
"ולשאלתך, התשובה הפשוטה היא שכרגע אין מספיק עובדים. אך זה מצב נתון לשינוי והוא אכן משתנה. הביקוש הגדול לעבודה עברית מכניס עוד ועוד יהודים למעגל העבודה, וככל שהדרישה הזו תמשיך יקרו שני דברים: עוד יהודים ייכנסו למעגל עבודות הכפיים כי יבינו שיש לזה ביקוש ושזה בהחלט מקצוע מכובד שאפשר לעבוד בו כל החיים או שנים ארוכות והדבר השני המדינה תבין שהיא חייבת לשנות את החינוך בחזרה גם לכיוון של כבוד לעבודות כפיים וגם לייצר מסלולי הכשרה מקצועיים לעבודה עברית".
הפיל שבחדר
יפתח ניזרי הקים לפני שלוש שנים את חברת "הבונים העבריים" שמאז בנתה עשרות בתים בשומרון ובשילה. בשיחה עם מקור ראשון הוא מספר שמאז תחילת הלחימה הביקוש לעבודתו המבוססת על פועלים יהודיים מזנק פי חמש. "מדי יום אני מקבל המון שיחות של לקוחות שמבקשים את כל סוגי העבודה, בעיקר הרחבות, שיפוצים, עבודות עפר, בנייה חדשה של בתים, סיומי בנייה של מי שנשאר עם בית לא גמור והפועלים הפלסטיניים לא נכנסים אליו לישוב לאחרונה", מספר ניזרי. "אפשר לומר שהעלייה בביקוש לעבודה עברית היא בערך פי חמישה ממה שהיה לי לפני המלחמה. באזור השומרון ובנימין הייתה מודעות לכך גם קודם, אבל גם בגוש עציון שעד היום היו מועסקים שם יותר פלסטינים – היום מנסים לעבור יותר ויותר לעבודה עברית".
החברה שלך מספיק גדולה כדי לתת מענה לכל כך הרבה לקוחות?
"בתקופה האחרונה גייסתי עוד פועלים והכשרתי עובדים כדי לעמוד בקצב. בניגוד למה שמקובל לחשוב, יש יהודים שמוכנים לעבוד בעבודה פיזית. אני רואה את האנשים שמוכנים לבוא ולעבוד בעבודה הפיזית הזאת ולהיכנס לתחום עבודות הבניין. בענף הבנייה מדברים על מחסור של 100 אלף עובדים פלסטיניים שאם תופסק עבודתם נצטרך למלא את המקום שלהם. אבל אני אומר בואו נתחיל ממה שצריך כאן ועכשיו. בגוש עציון צריך פחות מ-1,000 עובדים. אפשר לעשות את זה".
ניזרי לא התעלם מהפיל שבחדר: המחיר שבהעסקת פועלים ישראליים יקר לפעמים כפליים ואף יותר מאשר העסקת פלסטינים. "אנשים צריכים להסכים לשלם את המחיר. הקבלן הפלסטיני לוקח 4,000 שקלים למטר רבוע, כשהמתחרה היהודי שלו לוקח על זה 8,000 או 9,000. הקבלן הפלסטיני או הישראלי שמעסיק עובדים מהרשות משלם להם בהתאם לרמת החיים הנמוכה בהרבה אצלם, כך שהמחיר הזול באמת קורץ ומאד זול אבל צריך להבין שאנחנו משלמים על הזול הזה באופן יקר יותר אחרי זה בדמים ובסכנה ביטחונית. צריך לעבור לחשוב גם על זה כשמתמחרים את העבודה".
"אנשים צריכים להסכים לשלם את המחיר. הקבלן הפלסטיני לוקח 4,000 שקלים למטר רבוע, כשהמתחרה היהודי שלו לוקח 8,000 או 9,000. הקבלן שמעסיק עובדים מהרשות משלם להם בהתאם לרמת החיים הנמוכה בהרבה אצלם, כך שהמחיר הזול באמת קורץ ומאוד זול אבל צריך להבין שאנחנו משלמים על הזול הזה ביוקר"
בכפר אלדד נערך במוצאי שבת האחרונה כנס בהשתתפות עשרות מתיישבים, מרביתם לקראת בניית בית או באמצעו ויחד הם שמעו מאנשי מקצוע בענף הבנייה על האפשרויות של העסקת עובדים ישראליים. "הגיעו תושבים מכל הגוש וגם מיישובים נוספים", סיפרה חיות רענן, מיוזמות האירוע. "אנשים שנמצאים לקראת בנייה של בית ורצו לשמוע על האפשרויות של עבודה עברית, וגם אנשים שנמצאים במהלך בניה של פרויקט מגורים שיש בו כבר פועלים פלסטיניים אבל הם רוצים לעבור לעבודה עברית.
"שמענו מקבלנים שעובדים רק עם פועלים בעבודה עברית, מה היתרונות והחסרונות, מה האפשרויות השונות שהם מציעים. בעיקר הבנו שדברים השתנו ולא יכולים להימשך כמו בעבר. יש אנשים שהגיעו בידיעה שהבנייה שהם תכננו תתעכב אבל הם רוצים להביא עבודה עברית. אנשים למדו איך למצוא בעל מקצוע ולפקח על העבודה אצלו בבית או באתר הבניה כדי שיהיה לו קל יותר להביא פועלים יהודים שהם לא מאד מצויים. הערב הזה הניע אצלנו חיבור בין אנשים מישובים שונים שרוצים להפוך את העסקת העבודה העברית למשהו שהוא לא רק ברמת הפרט אלא מהלך הרבה יותר נרחב גם מול מזכירויות הישובים שלהם והמועצות בהן הם מתגוררים".
במקביל לכפר אלדד, גם יישובים אחרים החלו דיונים במעבר לעבודת ישראלים בלבד. בין היתר במוקד עבודה עברית אומרים שמהלכים כאלה החלו בכוכב-השחר, נחליאל, כפר-אלדד, נוקדים, מצפה-יריחו, פני-קדם, נווה-דניאל, חרשה ועוד.
הרצון במשק הישראלי להפחית את התלות בעובדים פלסטיניים ולהרחיב את כניסת הישראלים לענף הבניין לא החל עם המלחמה אף שבהחלט נראה שהתעצם בעקבותיה. כבר בפברואר האחרון, זמן קצר לאחר הקמת הממשלה, שר השיכון יצחק גולדקנופף נפגש עם מייסדי האקדמיה למקצועות הבנייה ודן איתם באפשרות של שילוב צעירים חרדים בעולם זה. יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב, מיוזמי האקדמיה, תיאר לשר את המענה שנתן המיזם לקבלני השיפוצים שעמדו לפני מחסור משמעותי לקראת מסירה.
"הייתה פגישה חשובה ומוצלחת", סיפר סיב. "הפגישה הייתה במסגרת רצון ומוכנות להנעת שלב נוסף להכשרת עובדים בענף הבנייה – בכללם גם עובדים חרדים ובני מיעוטים. השר הורה להמשיך את עבודת המטה על שלב ב' של הפרויקט. מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטן הדגיש את החשיבות הערכית שבקידום עובדים ישראלים".
פעילות זו נחשבה לשולית, אך לאחרונה בצל המצב הביטחוני זוכה להתעניינות ואף לתמיכה נרחבת. בממשלה הוצגה תוכנית להפסקת התלות של ענפים רבים במשק, לרבות ענף הבניין, בעובדים הפלסטיניים דרך ייבוא עובדים מתאילנד, הודו ומדינות נוספות. ח"כ עידן רול ממפלגת יש עתיד אמר כי על גבי ייבוא זה יש לעודד עבודה עברית בענפים הנסמכים על הפלסטינים. לדבריו "אומנם זה לא צלח במיוחד בעבר, אבל ייתכן שעכשיו יהיה לכך יותר ביקוש. ניתן לקדם באמצעות מגוון תמריצים לצעירים, לרבות מענקי דיור בישוב סמוך ומענקים ללימודים בתחום או בתחום משיק. גם יהדות התפוצות עשויה להירתם ויהיה בכך ערך מוסף חשוב לחיזוק הקשר עם אחינו ואחיותינו בעולם".
