רוח הסרבנות משנה כיוון. במהלך היממה האחרונה יותר ויותר יחידות מבצעיות במילואים מרימות את הדגל, ויוצאות נגד תופעת הסרבנות. חיילים וקצינים מבהירים כי ימשיכו להתייצב לטובת הגנה על מדינת ישראל, ואף מוכנים להתנדב מעבר לנדרש במקרה שייווצר מחסור בחיילי מילואים.
במכתב ששלחו 130 קצינים וחיילים מחטיבת המחקר, בוגרי אגף המודיעין של צה"ל בכל המערכים, הם כתבו כי "אנו, נשות ואנשי המילואים של חטיבת המחקר מצהירים שנמשיך לשרת את מדינתנו באהבה ובמסירות בכל עת, כדי להגן על מדינת ישראל תחת כל ממשלה. לא נסרב פקודה ולא נציב תנאים להתנדבותנו למילואים בצה"ל".
החותמים הוסיפו: "כולנו כאחד דוגלים בעקרונות הדמוקרטיה, בחופש הביטוי ובזכויות הפרט. בינינו אנשי שמאל וימין, חילונים ודתיים, נשים וגברים; דעותינו הפוליטיות שונות ומגוונות, כשם שגם היו בעת שירותנו הסדיר. אנו מתנגדים להכנסת פוליטיקה לצבא ומבקשים להשאיר את צה"ל של כולנו". בין החותמים ניתן למצוא שמות כמו האלוף במילואים יעקב עמידרור ותא"ל יוסי קופרווסר, שניהם בכירים בחטיבת המחקר, חתמו עימם והביעו תמיכה.
אחד מיוזמי המכתב, משרת פעיל במילואים, סיפר לאתר מקור ראשון: "ראינו שיש יוזמה של חברים ליחידה שהודיעו כי הם מסרבים להתייצב. זה נראה לנו מאוד לא מתאים ולא ראוי להשתמש באיום כזה – בטח ביחידה כמו שלנו. חטיבת המחקר בנויה מכולם, יש פה ימין ושמאל, חילוניים ודתיים. אנחנו עבדנו ביחד עד השעות הקטנות של הלילה, חתמנו על הערכות מצב הכי רגישות לבכירי הצבא ולמנהיגי המדינה, אנחנו מכירים את האויב הכי טוב בצבא ואנחנו יודעים שהוא לא מחכה לנו. הבנו שזה לא ראוי ולא נכון שהצבא יפסיק לתפקד בגלל ויכוחים פוליטיים".
לדבריו, "פנינו למפקדים ביחידה בעבר, לצד בכירים נוספים בחטיבה, כולל כאלו שעדיין משרתים. קיבלנו תמיכה רבה גם מצד מי שלא חתמו כי הם עדיין בשירות וזה נוגד את הפקודות בצה"ל", הוסיף. "מאז הפרסום אנחנו מקבלים המון חתימות. זה נראה לנו דבר כל כך בסיסי; נשבענו לצה"ל למלא אחר פקודות הצבא ללא סייג וללא תנאי, וזה לא נתפס שיש כאלו שחושבים שאפשר לאיים באי התייצבות", הוא מסכם.

מכתב נוסף שפורסם אתמול הגיע מטעם חיילי יחידת המבצעים המיוחדים שהצהירו אף הם כי "אנו מפקדי וקציני המ"מ החתומים מטה, שרתנו במערך המבצעים המיוחדים בתפקידים מורכבים במשך שנים רבות. החלטנו להפר את השתיקה ולצאת רגע מהעלטה כדי להגיד את המובן מאליו – נמשיך להתייצב למילואים כל אימת שנקרא".
במכתב הובהר כי לא כל החותמים מסכימים לרפורמה: "במערך המ"מ שירתו מאז ומעולם אנשי שמאל וימין, חילונים ודתיים, בני העיר, הקיבוץ והכפר. כבשאר החברה הישראלית, יש בינינו בעלי השקפות שונות. חלקנו כואבים את צעדי הממשלה וחלקנו מפגינים נגדה. עם זאת, ועל אף המחלוקות, אנו מתחייבים להמשיך ולשרת במערך המ"מ ככל שנדרש, מתוך תחושת שליחות והכרה בחשיבות ההגנה על המולדת".
החותמים יצאו נגד מכתבי הסרבנות האחרונים וכתבו כי "אנו סוברים שלגרירת מערך המ"מ לאור הזרקורים בהקשרים אלו, כמו גם לגרירתו של צה"ל לוויכוח הפוליטי, יש משמעות הרסנית לעתידה, לביטחונה ולאחדותה של מדינת ישראל. שירונו בצה"ל בכלל ובמערך המ"מ בפרט הוא זכות גדולה, ולצידה חובה גדולה. הוא אינו תלוי בזהות הממשלה או בוויכוחים הפוליטיים סביבה".
בסיום אף התווספה הצהרה על נכונותם להתנדב אם ייווצר מחסור בכוח אדם. "ככל הידוע לנו, אין מחסור במשרתי מילואים, אלא להיפך. עם זאת, במידה שתיווצר חלילה מצוקת כח אדם, אנו נכונים לתרום ימי מילואים נוספים ככל שנדרש, בכל משימה אליה נקרא".
יוזמות אלו מצטרפות לווידוי המרגש שפרסמנו באתר מקור ראשון, של לוחם בסיירת מטכ"ל שהחתים מאות משרתי מילואים ביחידה המובחרת כנגד תופעת הסרבנות, והבטיח יחד עם חבריו כי יתייצבו לכל משימה ולא רק המבצעית ביותר.
מעבר להתארגנויות היחידתיות השונות, רצה בכל רחבי הרשת עצומה (ראו קישור) אותה יזמו הפעיל החברתי מאיר ליוש והעיתונאי ינון מגל, בה נאמר: "אנו, חיילים וחיילות בעבר או במילואים בצה"ל – מתנגדים לסרבנות ונאמנים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו נשרת את מדינת ישראל כי זו המדינה היחידה שלנו – ואנחנו נגן עליה בכל מחיר!"
העצומה החלה כיוזמת נגד לתוכניות של מתנגדי הרפורמה להגיע למחנה הקריה בתל אביב עם 20 אלף חתימות הקוראות לסרבנות. במקור תכננו ליוש ומגל להגיע ל-40 אלף חתימות כדי להציג מספר כפול מזה של הסרבנים. בפועל הם הצליחו להעמיד תוך פחות מ-24 שעות קרוב ל-60 אלף חתימות.