ועדת החוקה של הכנסת תחדש הבוקר (ב') את הדיונים בחוקי הרפורמה במערכת המשפט. לדיון הגיעו מובילי נוסחת הפשרה שזכתה לכינוי "מתווה פרידמן-אלבשן", שניסח צוות בראשות שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן ופרופ' יובל אלבשן, שיציג אותו בוועדה יחד עם ד"ר גיורא ירון. לניסוח המתווה היה שותף גם האלוף במיל' גיורא איילנד, שטען אתמול בשורת ראיונות כי המתווה נכשל וירד מהפרק.
Video: ערוץ כנסת
אל ועדת חוקה הגיעו מובילי מתווה אלבשן-פרידמן, פרופ' יובל אלבשן וד"ר גיורא ירון, על מנת להציג את ההסכם הפשרה שעמלו עליו בשבועות האחרונים וקיבל לגיטימציה מצד שר המשפטים יריב לוין ויו"ר הוועדה שמחה רוטמן. רוטמן: "ההזמנה אין פירושה לא הסכמה ולא הבנה אלא רצון שיש פה לפחות על מה לשבת".
בפתח הדברים אמר גיורא ירון: "מי שפתח לי את הדלת הוא ח"כ פינדרוס שהכיר לי את היו"ר רוטמן. אין לי שום כוונה להיכנס לפוליטיקה, מרתק לי בהייטק, גם אשתי לא אוהבת את הרעיון. אני תרמתי למחאה, מפגין כל שבוע בקפלן, אירחנו אצלנו בבית בקיסריה את האנרכיסטים, אבל הסיבה היחידה שאני פה היא כי חשבתי שאני צריך להיות פה אחרת לא יהיה אף אחד אחר".
עוד אמר ירון כי "ראיתי וואטסאפים מהקואליציה והאופוזיציה לא לדבר עם הצד השני, סליחה מי רוצה ללמד אותי לנהל משא ומתן? אני לימדתי משא ומתן לפני שהצוציקים האלו בכלל נולדו. אני היום מושקע ב-13 חברות ההייטק, ההייטק לא יהיה פה עם הרפורמה בצורתה תעבור. היא עוד תעבור שינויים, אבל זה הכיוון".
מי שעלה לדבר אחרי ירון הוא פרופ' יובל אלבשן, מיוזמי הצעה בשותפות עם דניאל פרידמן. עוד לפני הצגת המתווה אלבשן ביטא את תחושותיו ואמר: "אני באמת מבועת, אני באמת חרד, לא ישנתי בלילה לפני שבאתי לפה, זו דהירה מטורפת. אנחנו לא מייצגים אף אחד למרות הניכוסים שמנסים לעשות. צד אחד אומר אתם תעצרו עד שנדבר וצד אחר אומר לא נעצור עד שידברו, בדרך הזו אנחנו הולכים למצדה – וגמרנו, זו טעות", והוסיף "אני איש שמאל, הייתי שמח שהכיבוש ייפסק. ליש עתיד הצבעתי פעם אחת. עד כאן נאום תוכחה של איש שנפוח מעצמו אבל אני מקווה שאולי תקשיבו".
לאחר מכן החל אלבשן להציג את המתווה בו מוצע כי לגבי חוקי יסוד:
1. תוקפם של חוסי יסוד אינו שפיט בשום עילה ובשום ערכה שיפוטית.
2. (א). חוקי יסוד וכן תיקונים לחוקי יסוד דורשים ארבע קריאות בכנסת.
(ב). במקרה שחוק היסוד התקבל ברוב של פחות מ-70 קולות, או כאשר הוא עוסק בשינוי שיטת הבחירות, תתקיים הקריאה הרביעית לאחר הבחירות לכנסת הבאה.
לגבי חוקים שאינם חוקי יסוד מציע המתווה אותו מציג אלבשן כי:
1. ביקורת שיפוטית על חוקים שאינם חוקי יסוד תוגבל לבית המשפט העליון במליאתו ותוכרע ברוב של שלושה רבעים מחבריו.
2. המליאה תורכב מכלל שופטי העליון המכהנים מעל לשנתיים ימים.
3. הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק, שבוטל או שונה על ידי בית המשפט העליון, ברוב של 61 קולות ובמקרה כזה ייכנס החוק שחוקק מחדש לתוקף 6 חודשים לאחר שתיבחר הכנסת הבאה. אולם אם חוקק החוק מחדש ברוב של 65 קולות יכנס החוק לתוקף במועד שנקבע בו.
4. ביקורת שיפוטית על החוק שחוקק מחדש תוכל להתקיים רק כעבור 5 שנים מיום שנכנס לתוקף.
Video: ערוץ כנסת
לגבי מינוי שופטים הציג אלבשן על פי המתווה שתי חלופות:
חלופה א:
1. הוועדה למינוי שופטים תכיל 12 חברים בהרכב הבא: 4 קואליציה, 4 אופוזיציה, 4 שופטים.
2. המינויים לבית המשפט העליון ייעשו בשיטת 'תיבת נוח'. קרי: כל פעם מתמנים שניים כאשר הקואליציה בוחרת מינוי אחד והאופוזיציה בוחרת מינוי אחד.
3. לנשיאת בית המשפט העליון יש זכות וטו פעם אחת בקדנציה של הכנסת על מועמד של הקואליציה ופעם אחת על מועמד של האופוזיציה.
4. אם הופעלה זכות הוטו, לא יוכל הצד שבחר במושא הוטו לבחור לבית המשפט באותו סבב. דיון המינויים הבא בנוגע לשופטי עליון לא יתקיים בטרם חלפו שישה חודשים מיום הדיון האמור בסעיף זה.
5. לשר המשפטים יש זכות וטו פעם אחת בקדנציה על מועמד של האופוזיציה לפי אותו מנגנון מוצע.
6. במידה והמינוי יתבסס רק על קבוצה אחת – משך הכהונה יהיה חמש שנים.
7. במידה והמינוי יתבסס גם על שני משתתפים מקבוצה נוספת – משך הכהונה יהיה שמונה שנים.
8. במידה והמינוי יתבסס גם על שני משתתפים מקבוצת השופטים – משך הכהונה יהיה עד לגיל הפרישה הקובע ביום ההשבעה.
9. מטעם הקואליציה יתמנו שר משפטים ויו"ר וועדת חוקה. השניים האחרים ימונו ע"י יו"ר הקואליציה או חבריה.
10. מטעם האופוזיציה החברים יתמנו ע"י ראש האופוזיציה או חבריה.
11. לא יהיו יותר משני נציגים לאותה מפלגה.
12. הסדר זה יוחלף בהסדר המפורט בחלופה ב' במקרה של ממשלת אחדות שנתמכת ע"י שמונים ח"כים ויותר.
13. המינויים לבית המשפט המחוזי והשלום – נדרשת בחירה של 7 מתוך 12 כשנדרשת תמיכה של 2 מהקואליציה, 2 מאופוזיציה ו-3 מהשופטים.
חלופה ב:
1. הוועדה לבחירת שופטים תורכב מ-11 שופטים: שר המשפטים ושני שרים נוספים, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, שני חברי כנסת שייבחרו על ידי הקואליציה, שני ח"כ שייבחרו על ידי האופוזיציה, נשיא/ת העליון ושני שופטים נוספים שייבחרו על ידי חבר שופטי בית המשפט העליון (אין מניעה שייבחרו שופטים בדימוס).
2. בחירת שופט לבית המשפט העליון תעשה ברוב של שמונה חברים בוועדה (דרושה התאמה למקרה שמספר המשתתפים בישיבה יהיה פחות מ-11).
3. בחירת שופטי מחוזי ושלום: ישמרו יחסי הכוחות בין הקבוצות השונות, אבל יחול שינוי בהרכב האישי, כך שבמקום שלושה שופטים מהעליון, יהיה שופט אחד מהעליון ושניים מהמחוזי שייבחרו על ידי חבריהם. אין גם הכרח שחברי הוועדה יהיו זהים לאלה שבוועדה לבחירה לעליון (כך למשל, הקואליציה תוכל לבחור שני חברים לוועדה לעליון ושני חברים אחרים לוועדה למחוזי ולשלום, וכך תוכל לעשות גם האופוזיציה).
בסוגיית הייעוץ המשפטי הציג אלבשן מספר עניינים:
1. משרת היועצים המשפטיים אינה משרת אמון.
2. כדי שחוות הדעת המשפטית תהייה מחייבת נדרש אישור מהמשנה הרלבנטי ליועצת המשפטית לממשלה.
3. שר יכול שלא לקבל את חוות הדעת המחייבת בהתמלא כל התנאים הבאים:
- הוא הצטייד בחוות דעת משפטית מנומקת אחרת מבעל מומחיות מובהקת בתחום המשפטי הרלוונטי.
- השר פרסם את חוות הדעת שהוא לא מקבל וכן את חוות הדעת שעל בסיסה הוא לא מוכן לקבל את הקודמת.
- חוות הדעת החלופית קיבלה את אישור הממשלה בהחלטתה.
4. חוות דעת היועצים המשפטיים אינה מחייבת את הממשלה.
5. הממשלה ושריה זכאים לייצוג משפטי בכל עתירה או תביעה המוגשת נגדם והנוגעת לתפקידם, ואינם זקוקים לשם כך לרשות היועץ המשפטי. במקרה שהיועץ המשפטי מסרב לייצג את עמדתם כפי שהיא, ייעשה הייצוג על ידי עו"ד אחר בשירות המדינה המוכן לכך או על ידי עו"ד פרטי.
בדבר עילת הסבירות אומר המתווה:
1. הפיקוח השיפוטי על רשויות המינהל יימשך גם בעילה הקיימת של סבירות וזאת בהתאם לעמדה שנקט השופט סולברג לגבי עילה זו.
2. עילת הסבירות לא תשמש לפסילת מינויים בממשלה ובכנסת, וכן מינויים שאושרו על ידי הכנסת; כמו כן לא תשמש עילה זו להתערבות בהקצאת מקורות (מעל לסכום מסויים), כפי שנקבעה על ידי הרשות המוסמכת.
3. יובהר כי מינוי של בעל תפקיד לרבות שר או ראש ממשלה, שקיבל את אמון הכנסת, יהיה כפוף לביקורתשיפוטית אך ורק בעילות פורמליות טכניות או לפי קיום הוראה ספציפית בחוק יסוד שפוסל את המינוי.
לאחר הצגת המתווה הציגו חברי כנסת מהאופוזיציה שאלות לאלבשן. במהלך המענה לשאלות אמר אלבשן כי "לקחנו את כל המחלוקות וניסינו להקטין את כל החזיתות. לא משנה אם קודם תדברו ואז תעצרו או קודם תעצרו ואז תדברו – אין זמן למשחקים". בהתייחס להשתתפות לשכת עורכי הדין בתוך הוועדה לבחירת שופטים אמר אלבשן: "אם יש דבר שמוסכם זה שלשכת עורכי הדין צריכה לעוף מהוועדה למינוי שופטים, בלי קשר לפרשות האחרונות".
יו" הוועדה שמחה רוטמן סיכם את הדיון ואמר: "אנחנו מוכנים להיכנס ללא שום תנאי מוקדם למשא ומתן על בסיס המתווה שלכם, למרות שיריב ואני חושבים שהוא רחוק מאד. יש פה הרבה נקודות טובות ומצד שני נקודות בעייתיות ורעיונות שצריכים חידוד. מאד מקווה שהיד שלנו למשא ומתן תקבל מענה. אם לא – החקיקה נמשכת".
אתמול נפגש יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, עם נשיא המדינה הרצוג. זו פגישה אחת מני רבות בין השניים בתקופה האחרונה, על רקע הרפורמה, אך אמש היא זכתה להבלטה. בקואליציה החליטו להמשיך בדיונים על החלק הראשון של הרפורמה – הכולל את שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים ואת הצעת החוק לפיה בג"ץ לא יוכל לדון ולפסול חוקי יסוד – אך לא להצביע השבוע על הסעיפים לקראת הגשתם למליאה לקריאה שנייה ושלישית, זאת במטרה לאפשר הכנסת שינויים בנוסח הצעות החוק, ולמצות את מגעי הפשרה.
בתוך כך, ביהדות התורה לוחצים לקדם את חקיקת פסקת ההתגברות – שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ ברוב של 61 חברי כנסת – ולהעלות אותה להצבעה בקריאה ראשונה, זאת חרף ניסיונות מובילי הרפורמה לדחות זאת, כשבחלק מהמתווים היא אף הושארה מחוץ להסכמות. במפלגות החרדיות מתכוונים להתעקש על פסקת ההתגברות, במטרה להגן באמצעותה על חוק גיוס חדש שצפוי להיחקק בכנס הבא של הכנסת ולהתמודד באמצעותה עם התרחיש הצפוי שלפיו בג"ץ יפסול את החוק, כמו במקרים הקודמים.
הצעה נוספת שקשורה בעקיפין לרפורמה היא הצעת חוק הנבצרות של יו"ר הקואליציה אופיר כץ שעברה הבוקר במליאה בקריאה ראשונה. ההצעה קובעת כי ראש הממשלה ייצא לנבצרות אך ורק על רקע אי מסוגלות פיזית או נפשית. קביעת הנבצרות תיעשה על ידי הודעה של ראש הממשלה ליו"ר הכנסת או על ידי הודעה של הממשלה ברוב של 75%, שתידרש לאישור מליאת הכנסת ברוב של 90 חברי כנסת". ההצעה נועדה להתמודד עם העתירה שהוגשה לבג"ץ ודרשה להוציא לנבצרות את ראש הממשלה נתניהו, בשל ענייניו המשפטיים המתנהלים כעת.
אופיר כ"ץ אמר לאחר ההצבעה במליאה כי "מה שאנחנו עושים פה עכשיו זו השמירה על הדמוקרטיה, אנחנו לא ניתן לגורם משפטי במדינת ישראל לעשות הפיכה שלטונית, מה שאזרחי ישראל בחרו קובע".
