סמל הכניסה לעיר העתיקה בירושלים, במרומי שער יפו, מחדש את פניו. צריח המסגד הטורקי, המכונה "מגדל דוד", הוקף פיגומים בשבועות האחרונים ועובר הליך שימור ושיפוץ. הצורך בפעולה התעורר לפני שנים אחדות, כאשר לקראת הקמתה של תצוגת הקבע החדשה במוזיאון מגדל דוד, אנשי המוזיאון בדקו ומצאו שמצבה הפיזי של המצודה כולה מצריך עבודות שימור נרחבות.
במהלך סקר הנדסי שנעשה במצודה התברר כי צריח המסגד, שנבנה ב־1632 על ידי חיילים עות'מנים, נמצא במצב רעוע בשל בלייה מתקדמת, המתבטאת בסדקים שנוצרו במבנה ובאבנים שהחלו לנשור.
ברשות העתיקות הוחלט להיוועץ בשירותיו של פרופ' קלאודיו מודנה מאוניברסיטת פדובה שבאיטליה. מודנה הוא מומחה לנזקים הנגרמים לאתרים ארכיאולוגיים כתוצאה מרעידות אדמה, ובין השאר מילא תפקיד מרכזי בשימורו של מגדל פיזה מטעם הרשויות באיטליה. על פי הנחייתו, חובר מגדל דוד בחיישנים מיוחדים למחשב האוניברסיטה בפדובה, שם עקבו אחרי תזוזות המגדל. תוצאות הבדיקות העלו שתהליך הבליה של המבנה הולך ומואץ, ונדרש טיפול כדי לשמר אותו לדורות הבאים.
מבצע השימור של המצודה כולה נפתח כבר לפני שלוש שנים, בשיתוף פעולה של משרד התיירות, משרד ירושלים ומורשת, עיריית ירושלים, קרן היסוד וקרן קלור־ישראל. מחלקת השימור של רשות העתיקות מפקחת על העבודות, שיסתיימו בחודש ינואר הקרוב וכוללות החלפת האבנים, טיפול בסדקים, הזרקת חומרים לתוך האבנים וחידוש הטיח בין האבנים.
"לשמר מבנה היסטורי זה להשקיע המון עבודה שאף אחד לא יראה שהשקענו אותה", אומרת בתסכול־מה המנכ"לית והאוצרת הראשית של מוזיאון מגדל דוד, אילת ליבר. מגדל דוד, היא מגלה לנו, שאל את שמו ממגדל פצאל, המתואר עוד בספרו של יוספוס פלביוס, "מלחמות היהודים", כאחד משלושת מגדלי ארמונו של המלך הורדוס. ברבות הימים נעשה מגדל פצאל ל"מגדל דוד" בגלל פרשנות נוצרית שגויה לכתבי יוסף בן מתתיהו, וכן עקב הכינוי המוסלמי של המצודה – "מח'ראב נבי דאוד". למעשה, אין קשר בינה לבין דוד המלך.
לדברי ליבר, "מגדל דוד ההיסטורי שרואים במפות עתיקות או שמופיע בכתבי עולי הרגל הוא למעשה מגדל פצאל, אבל כשהעות'מנים בנו את חומות ירושלים ב־1538, המגדל הישן הוסתר על ידי החומה החדשה. כמאה שנה מאוחר יותר נוסף צריח המסגד ששימש את החיילים הטורקים. מדובר בסמל מוסלמי, שאומץ כסמל יהודי המבטא את הכיסופים לירושלים. זה היה המגדל שקיבל את פני הבאים לעיר.
"ציורים של המגדל הופיעו באירופה כבר מהמאה ה־17. זו הייתה תמונה מובהקת של ירושלים שהופיעה על סמלים יהודיים כמו מזוזות, כיסויי חלות ותפילין. בעקבות ביקורו המפורסם של הרצל בירושלים בשנת 1898 הייתה התרגשות עצומה ביישוב היהודי, ובבית הספר אליאנס (כי"ח) רקמו שטיח שבו רואים את דמותו של הרצל על רקע מגדל דוד".
מצודת ירושלים מכילה שרידים מימי בית ראשון ומלכות חזקיהו, תקופת החשמונאים והורדוס. ההיסטוריה של המקום מלמדת שהוא נבנה בתחילה כמבצר גדול בעל חצר פנימית. במהלך התקופה הצלבנית ובתקופות שלאחריה נוספו האולמות ומגדלי השמירה במצודה, והטורקים הפכו אותה למחנה צבאי והקיפו אותה בחפיר.
אחרי הכיבוש הבריטי של ירושלים בשלהי 1917 הפכו הבריטים את האתר למוזיאון. ב־1921 נפתחה בו תערוכת אמנות ישראלית ראשונה בשיתוף בית הספר בצלאל. בין מלחמת השחרור למלחמת ששת הימים היה המגדל בשליטה ירדנית, ולאחר איחוד ירושלים החלו במקום חפירות ארכיאולוגיות. את האחרונות שבהן ערך ד"ר עמית ראם, ארכיאולוג מרחב ירושלים.
"המחקר במקום נמשך כל העת", מסכמת ליבר. "זה מקום שתמיד סימל את העוצמה של העיר, בהיותו נקודה אסטרטגית שחלשה על צפון־מערב העיר. ירושלים הקדומה הייתה מוגנת היטב, אך את הצד הזה היה צריך לבצר. אנו רואים שבימי חזקיהו המלך זה היה קו הביצורים של הגבעה המערבית".
