בשבועות האחרונים נדב איל הוא קצת שמעון פרס. ראשו ברעיונות גדולים ונשגבים, אך רגליו משכשכות בביצה עכורה של הכפשות והתכתשויות. ספרו החדש, "המרד נגד הגלובליזציה" (ידיעות ספרים), הוא מוקד הרעיונות המרקיעים, והרשתות החברתיות – טוויטר, בעיקר – הן זירת ההתגוששות המילולית אל מול אושיות רשת ימניות.
