הפעם היחידה שבה איילת שקד ויועז הנדל יוצאים לרגע קט מגדריהם המנומסים והמחושבים עד מאוד במהלך הריאיון המשותף שקיימנו, מתרחשת כשאני מתחיל למנות את רשימת המפלגות שבהן היו בשנים האחרונות. שניהם יודעים שמדובר בנקודת תורפה ציבורית, והם ממהרים להדוף אותה.
שקד: "זה שקר. אני הייתי בבית היהודי ואז בימינה, וזהו. זו אותה המפלגה, רק שמתחברים עם אחרים. תמיד התחברתי עם ימין, וימין שמתחבר זה לא דבר רע".
הנדל: "אני הייתי בחיבור מפלגות בכחול לבן, ועכשיו בחיבור מפלגות עם ימינה ב'הרוח הציונית'. היה ברור שיתקפו אותנו על זה. כשאתה מביא בשורה חדשה אתה הופך למושא למתקפה של שני הצדדים, וזה לגיטימי. יש עוד איחודי מפלגות, ובעיניי פחות חשובה המפלגה ויותר ערכים. אם מישהו אומר 'הייתי במפלגה אז הייתי חייב להצביע בעד ההתנתקות', או 'הייתי חלק ממנה אז הייתי חייב לשחרר מחבלים או לפנות יישובים', זה לא דבר מוערך בעיניי במיוחד".
איך נוצר החיבור הפוליטי ביניכם?
הנדל: "אנחנו עובדים יחד שנה בממשלה כאגף הימני, וזה כשלעצמו מייצר סולידריות ושותפות אידאולוגית סביב תפיסות של ימין ממלכתי ויציגות כזו או אחרת של הציונות הדתית. במרחב הזה אנחנו היחידים שנמצאים עכשיו. חשבנו בעבר על שותפות של תקווה חדשה וימינה, עד לפני חודש. היה מאוד טבעי שנחבור. ברגע שסער חבר לגנץ התפנה מגרש שלם של ימין ממלכתי, שאנחנו היחידים שנמצאים בו. מעבר לחברות שנוצרה, שנינו ביצועיסטים עם סכין בין השיניים במשרדים שלנו".
אז על האידאולוגיה אין לכם מחלוקת, אבל לא סוד הוא שאבן הנגף לקראת החיבור הייתה היחס לנתניהו, כשאת, השרה שקד, יותר חיובית לגבי האפשרות שהוא יחזור לראשות הממשלה, ואתה, השר הנדל, שלילי יותר. איך ריבעתם את המעגל?
שקד: "ישבנו על זה הרבה מאוד, ליבַּנו ודנו בסוגיה כדי להגיע לנוסחה ששנינו מסכימים עליה. כל אחד עשה צעד לקראת השני והגענו לדבר הנכון. לעיסוק הממושך בשאלה של כן או לא ביבי יש מחיר אדיר, ואני לא מדברת רק על המחיר החברתי והשסע בעם. הכלכלה בישראל היא כמו רכבת מהירה, שכל מערכת בחירות מורידה אותה מהפסים. המשימה שלנו היא להחזיר את הרכבת למסילה ולתת לה את האנרגיה שהיא צריכה כדי לדהור קדימה. הדלק שלה הוא טיפול שורש במצוקת הדיור, ביוקר המחיה, יצירת שוק חופשי, לתת גב ליזמים שמניעים את המשק. זה מה שמעניין את האזרחים".
הנדל: "שנינו הבנו שהמדינה תקועה, שאנחנו צריכים נוסחה שתחלץ אותנו מהבוץ, ושהאקסיומות הישנות שלנו לא עובדות. הגענו לממשלה שעבדנו בה, אבל היא הייתה צרה ולא עבדה. אז ממשלה צרה זה לא דבר שעובד. הדבר השני שהבנו הוא שאי אפשר להדיר חצי מהעם. כשאתה מדיר את הליכודניקים זה גורם לחוסר יציבות, וגם כשאתה מדיר את השמאל. שנינו מסכימים שאם זה היה תלוי בנו נתניהו היה עכשיו בפנסיה, שותה שייק בהוואי. אבל הקונסטלציה היחידה שבה זה יכול לעבוד, וזו הנוסחה שהגענו אליה, היא ממשלת אחדות רחבה שבה יש כובד מרכזי לתפיסות עולם לאומיות. כל ממשלה צרה שתקים מכל כיוון, לא תעבוד ותוביל לעוד בחירות".
שקד: "יציבות זה דבר הכרחי למדינה אחרי שלוש שנים כאלה. בלי יציבות אי אפשר להעביר רפורמות, לטפל ביוקר המחיה, בבעיות המשילות. צריך כמה שנים יציבות כדי לעבוד, ורק אחדות תייצר יציבות".
שקד: "אני מגיעה למעוזי הציונות הדתית, ובחלק מהם חוטפת אש לא פשוטה. אני מבינה את הרגשות ומכילה אותם, לא התנתקתי מהציבור. אבל אם הולכים לפי העובדות ושמים בצד את התחושות, ההסתה והדה־לגיטימציה – אנשים יראו שבמעשים הייתי בסדר גמור"
ממשלה צרה לא עובדת כשהיא לא הומוגנית, כמו שהייתה עכשיו. למה לשאוף לממשלת אחדות כשיש 70 ומשהו מנדטים של ימין בכנסת?
שקד: "הייתה ממשלת ימין צרה ב־2015 וגם היא לא עבדה, כי שני ח"כים כמעט הפילו את הממשלה בגלל הפלשמורה, והכנסנו אז את ליברמן כדי שהיא לא תיפול. אם היינו יכולים להקים ממשלת ימין רחבה, ואז היו הרבה גוונים של ימין, אז אתה צודק. אבל במצב שנוצר, ממשלה של סמוטריץ', בן־גביר, נתניהו והחרדים – צריך להבין שחצי מהעם ירגיש שגנבו לו את המדינה".
אבל זה טיבה של מערכת קואליציונית, יש מי שבממשלה ויש מי שלא. לא מדירים את השמאל מהכנסת.
הנדל: "בעיניי להיות איש ימין זה שלמות הארץ אבל גם שלמות העם. זה אידיאל בעיניי. עם ישראל זה לא רק מי שהוא ימין".
למה אחדות בעם צריכה להתבטא בישיבה בממשלה?
"אם אני נלחם בצבא עם חברים שלי מהשמאל ומגן על המולדת, אין שום סיבה שאני לא אשב איתם – כל עוד במבחן התוצאה אתה מביא תוצאות לאומיות. אני מסתכל על ממשלות ה'ימין' שפינו את גוש קטיף, שאיבדו את הנגב והגליל, ששחררו אלף מחבלים, ורואה מה שעשיתי עכשיו – הנחת הסיבים ביו"ש, היישובים שאיילת הקימה – בסוף אתה נבחן במעשים שלך ובתוצאות, לא עם מי ישבת".
אז אתה רוצה ממשלת ימין, שישב בה שמאל.
הנדל: "אני לא רוצה להדיר חצי עם".
שקד: "אנחנו רוצים ממשלה שמיישמת ערכי ימין אבל שיש בה שותפים גם מהמרכז ומהשמאל. בממשלה הנוכחית, למרות שהיו בה חלקים מהשמאל ומהשמאל הקיצוני, יישמנו מדיניות ימין לא פחות מממשלות נתניהו".
מעבר לריצתם המפלגתית המשותפת, יש עוד משהו משותף לשרת הפנים ולשר התקשורת: שניהם נתפסים כמי שננטשו על ידי ראש מפלגתם. בנט הודיע לשקד על החלטתו לפזר את הכנסת בזמן שהיא שהתה במרוקו ובלי שום הכנה מראש, וגדעון סער למעשה הדיח את הנדל מרשימתו. אני שואל אותם אם הם חשים נבגדים.
שקד: "לא. בנט החליט לפזר את הכנסת בפתאומיות, כשהייתי על המטוס למרוקו. דיברתי איתו באותו בוקר, ובשעתיים שלאחר מכן הוא שינה את דעתו והחליט. זה לא משנה אם הייתי במרוקו או בתל־אביב כשהוא קיבל את ההחלטה. גם ההחלטה לפרוש לעת עתה זו החלטה שלו. ניסינו לדבר איתו ולשכנע אותו שימשיך, והוא החליט לעזוב".
הנדל: "יש לי מעט מאוד חברים בפוליטיקה, ולכן לא ציפיתי מגדעון להתנהלות ברמת החברות. לא לקחתי את זה אישית. לא אהבתי את העובדה שעד עכשיו לא קיבלתי שיחת טלפון שזה הולך לקרות – אני חושב שזו הדרך הנכונה לעשות דברים – אבל ידעתי שזה על השולחן וידעתי שברגע שהוא יעשה את זה' הוא גונז את רעיון האיחוד של ימינה ותקווה חדשה. הוא פינה את המגרש, וזו הבשורה הגדולה בעיניי. למרות שאלקין חובש כיפה ואני מגיע מהאזורים האלה, לציונות הדתית לא הייתה בתקווה חדשה תחושה של בית. פתאום נוצר מגרש של ימין ממלכתי, שנכנסנו אליו".
אתם כל הזמן מדברים על ממשלה רחבה. זה אומר שוב ממשלת חילופין?
שקד: "אנחנו נמצאים במציאות פוליטית מורכבת בגלל נתניהו. ארבע מערכות בחירות הוא לא הצליח להקים ממשלה יציבה. אבל אי אפשר להתעלם מכך שהוא עומד בראש מפלגה של מיליון מצביעים. המציאות הולידה את ממשלת החילופין, וכל עוד האנומליה הפוליטית תישאר, גם האנומליה הזו תישאר אופציה".
גנץ ימשיך כנראה להיות שר ביטחון גם בממשלה הבאה. כאנשי ימין אתם שלמים עם ההתנהלות שלו, כמי שמארח בביתו את אבו־מאזן ושרודף אחרי כל קרוון בגבעה שכוחת־אל ביו"ש באמצעות המערכת שהוא עומד בראשה?
שקד: "אנחנו נלחמנו נגד הדברים האלה מתוך הממשלה. דיברתי כל שבוע איתו ועם סביבתו על נושא חומש, למשל, ועובדה שהוא לא פינה את הישיבה, לעומת ממשלות נתניהו שפינו את חומש כמה פעמים. יש רצוי ויש מצוי. הרצוי הוא שיטפלו קודם כול בבנייה הלא חוקית הפלסטינית בשטחי C, דבר שלא קורה לא עכשיו ולא בשנים עברו. זו הפקרות מה שקורה שם.
"לגבי המשך תפקידו כשר ביטחון, אני חושבת שצריך להפסיק עם פסילות אישיות, שגם ככה לא עובדות. הרי נתניהו אמר שגנץ לא יהיה שר הביטחון שלו, ובסוף הוא כן היה ואנחנו סיימנו באופוזיציה. כך היה אחרי בחירות מועד ג'. בסוף הציבור יכריע. ככל שאנחנו כאנשי ימין נקבל יותר קולות, יהיו לנו תפקידים בכירים יותר. בכל משרד שבו היינו יישמנו מדיניות ימין מובהקת, גם בממשלה הזו שהייתה לא פשוטה".
הנדל: "אני לא הייתי נפגש עם אבו־מאזן. בעיניי הוא מכחיש שואה ואדם שמדבר בשפה כפולה. אבל אני מסתכל על בעיות המאקרו של ישראל. שטחי C היא אחת מהן, אגב".
עוד לא הבנתי למה השמאל ירצה לשבת בממשלה כזו.
הנדל: "בעיות היסוד של המדינה חוצות ימין ושמאל. יש קונצנזוס על בקעת הירדן, וכשאתה מאבד אותה זו בעיה כלל־ישראלית. מה זה משנה איך בן־אדם מגדיר את עצמו, אם הוא מצביע נגד הארכת תקנות יו"ש? אז הוא קורא לעצמו ימין, אבל זה מעשה אנטי־ציוני. במבחן התוצאה איילת הקימה 14 יישובים בשנה האחרונה, מה שלא עשו הרבה שנים. משרד התקשורת היה שנים בליכוד, תן לי דבר אחד שקשור לריבונות ולציונות שקרה במשרד הזה באותו זמן. לקדם ביו"ש תשתיות כמו שעשיתי, זה מעשה ציוני. בואו נחזור ללוז הציוני – הגנה על המולדת, התיישבות, קליטת עלייה – דברים שיש הסכמות עליהם ולא קשורים לימין ושמאל. האם סמוטריץ' והמפלגות החרדיות מבטאים את הערכים של הגנה על המולדת? אני בכלל לא בטוח".
אתם נגד הקמת ממשלה שנשענת על קולות רע"ם, אבל ברגע זה אתם יושבים כשרים בממשלה כזו.
הנדל: "מנסור עבאס עשה מהלך משמעותי כשהכיר בישראל כציונית ודמוקרטית. אבל בסוף אתה רואה שחבריו למפלגה לא היו שם. ברמה הפרקטית זה לא עבד. אי אפשר לבנות ממשלת 61 על גורמי קצה. מנסור עצמו, שכאמור עשה כברת דרך משמעותית בעיניי, כשהתחילו מהומות בהר הבית השעה את חברותו בקואליציה. להישען על גורמי קצה כדי להגיע ל־61, לא משנה מאיזה צד, זה פשוט לא עובד".
שקד: "אנחנו בלוק הימין בממשלה. אין לי שום כוונה להפקיר אותו, להתפטר ולהשאיר את הממשלה בשליטה מלאה של גוש השמאל בשביל רווח פוליטי, גם אם זה ייראה טוב בעיני חלק מהבוחרים. רק בשבועיים האחרונים, בזכות הנוכחות שלי בממשלה יש בנייה במזרח ירושלים וביילין לא נבחר ליו"ר רשות הטבע והגנים.
"בעניין רע"ם, רצינו בזמנו להקים ממשלת ימין עם 59 מנדטים שנשענת על רע"ם. אם היינו עושים את זה, סביר להניח שהממשלה הייתה יותר יציבה. אנחנו לא פוסלים אף אחד, גם לא את רע"ם. אנחנו כן פוסלים את המשותפת. אבל רע"ם לא יכולים להשלים ל־61, כי בסוף כשיש משבר בהר הבית ושוטרים נכנסים ואוזקים מתפללים מוסלמים, הם משעים את חברותם בקואליציה. אנחנו רוצים ממשלה רחבה, אבל 61 האצבעות הראשונות צריכות להיות ציוניות. זה הבסיס, זה הליבה".
אגודת ישראל היא מפלגה ציונית בעיניך, השר הנדל?
"אני לא מחרים את החרדים. יש לי המון ויכוחים איתם, אבל יש הרבה גוונים. יש אתגרים, זה חלק מהאתגר, אבל אני בטח לא מחרים אותם".
יחסיך עם החרדים הם קטסטרופה. ח"כ אייכלר כינה אותך לפני מספר ימים "אויב" בקשר לרפורמה שתכננת לעשות בטלפונים הכשרים, רפורמה שנתקעה בבג"ץ.
"אם מחר הייתי משלים את האצבעות לממשלת ימין, הם היו הופכים אותי לאדמו"ר הבכיר במועצת גדולי התורה. ברמת הערכים, אני גדלתי בציונות הדתית ומאמין שכולם צריכים להתערות בחברה הישראלית, עם זכויות וחובות שוות. אני גם מאמין שאסור שיהיו אוטונומיות בחברה, ופעלתי בנושא בהתאם. בפועל, אני יושב עם רוב הח"כים החרדים ב'פרסה' בכנסת (מסדרון מאחורי המליאה, המשמש נקודת מפגש לח"כים; א"ש), אנחנו חברים, ובנושא הטלפונים הכשרים, יש להם טלפון כשר וטלפון להתקשר, וכך גם לעוזרים. כל הציבור החרדי יודע את האמת, אני רק הוצאתי את תפוח האדמה הלוהט הזה מהאש".
שקד: "צריך להימנע מחרמות, וגם הם צריכים להימנע. דיברתי איתם על הנושא הזה, אני בקשר קרוב עם החרדים. אמרתי להם בואו נירגע מחרמות, ואני יכולה להגיד לך שיהיה בסדר".
מה יקרה אם תשלימו לימין ממשלת 61 ולא תצליחו לכפות ממשלה רחבה – תיכנסו לממשלה צרה בכל זאת, או תובילו לבחירות נוספות?
שקד: "לא יהיו בחירות שישיות. נצליח להקים ממשלה, והיא תהיה רחבה. יש לנו אחריות כלפי המדינה, לגרור אותנו לאינסוף סבבי בחירות זה אסון. אין לנו כוונה לאפשר בחירות שישיות, ואנחנו מאמינים באמונה שלמה שנצליח לכפות ממשלת אחדות".
הנדל: "נשים על השולחן רק דבר אחד – ממשלת אחדות ציונית, ואנחנו נכפה זאת. לומר ממשלת אחדות בלי הליכוד זה דבר לא אמיתי, אפילו שקר, כי המספרים לא מסתדרים. לכן זה או מלחמת התשה עם בחירות שישיות ושביעיות, או ממשלת אחדות כשאנחנו נאפשר אותה ונהיה הסולם שמוביל אליה".
הנדל: "ממתי ערכים נמדדים בשאלה עם מי אתה יושב? באותה מידה אחרים היו יכולים להקים ממשלה עם רע"ם. בסוף אתה נבחן בתוצאות. אני לא מצליח להבין איך מי שעשה את ההתנתקות נחשב ימין, ומי שישב עם מישהו והשיג תוצאות הפוכות נחשב לא ימין"
מה דעתכם על תפקודו של גדעון סער כשר המשפטים?
שקד: "אני לא מחלקת ציונים לשרים אחרים. אני חושבת שהיו דברים טובים שהוא קידם, כמו עונשי מינימום. בבחירת שופטים דעותינו היו חלוקות. יש עוד שני שופטים עליונים שצריך למנות בשנה הבאה, וזהות השר תהיה חשובה. רואים כמה הלך הרוח של העליון השתנה בעקבות המינויים שעשיתי. יש שם היום מחנה שמרני משמעותי. פסק דין מצפה־כרמים הובל על ידי סולברג והנדל (השופט ניל הנדל; א"ש), וזו פסיקה משמעותית שהכשירה את 'תקנת השוק' ככלי אסטרטגי להכשרת ההתיישבות. אני עובדת בשוחות, וזו דוגמה מצוינת".
הנדל: "סער עשה דברים שבעיניו היו טובים למדינה. במבחן התוצאה מערכת המשפט צריכה תיקון גדול. כשרת משפטים איילת עשתה מהלכים גדולים, וכשאני רואה את הדלת המסתובבת של עבריינים, בעיניי זהו חלק מחוסר המשילות. במבחן התוצאה לא הצלחנו להעביר את כל החקיקה שרצינו על עונשי מינימום. יש המון תהליכים שצריך לעשות במערכת, כמו ביקורת, בקרה, שקיפות וכמובן מינוי שופטים. זו נקודת חולשה שלנו, כי כדי להגן על ביטחון ישראל צריך מערכת משפטית חזקה".
מה יש לך לומר על המעבר של ח"כ מיכל שיר, חברת מפלגתך עד לפני רגע, ליאיר לפיד?
"אני אוהב אותה ברמה האישית ומאחל לה בהצלחה. אני לא פרשן פוליטי אלא מתעסק במגרש הממלכתי שנפתח לנו".
שקד: "אנחנו לא מתערבים לשמאל איך הוא מחלק את המנדטים שלו".
השר הנדל, הצהרת שתשאף להיות השר לביטחון הפנים. למה דווקא התפקיד הזה?
"מדינת ישראל עוברת תהליך מואץ של לבנוניזציה בנגב, בגליל ובערים המעורבות. זה קורה בגלל פחדנות וחוסר תגובה של מקבלי החלטות במשך עשורים. הגעתי למשרד התקשורת ומצאתי משרד חבול שהיה בעין הסערה של תיקי האלפים, ולמרות זאת הצלחתי להפיח בו רוח ולהפוך את המשרד לסיירת של משרדי הממשלה. אני מבקש את אמון הציבור כדי לבצע את אותה מהפכה גם במשרד לביטחון הפנים. נדאג לתוספת של מיליארדים בשנה כדי להוביל לעידן חדש של משילות. צריך להעלות את שכר השוטרים, להפוך את התפקיד לאטרקטיבי, לגייס את טובי הלוחמים. נקים חטיבות טקטיות ייעודיות בנגב ובגליל ונשלוט בערים המעורבות, נקים משמר לאומי לאיסוף נשק בלתי חוקי, ונשחרר את הפקק בבתי המשפט".
"עשיתי חשבון נפש"
הארכיון מלא וגדוש בציטוטים והבטחות של איילת שקד – כמו שאר חבריה למפלגת ימינה ובראשם נפתלי בנט – מלפני שנה ומשהו בסך הכול, שכולם הופרו. מההבטחה שלא לשבת עם מרצ, דרך אי הכתרתו של יאיר לפיד לראש ממשלה, ועוד ועוד. אני שואל את שקד אם היא מבינה את עומק בעיית האמון שהיא ומפלגתה יצרו בפוליטיקה הישראלית בכלל, ובימין בפרט.
"כן, אני מבינה", היא משיבה, "מבינה את הכאב ומבינה את התחושות הקשות. אני רוצה לומר למאוכזבים כמה דברים. כשניהלנו את מסע הבחירות הקודם, לא חשבנו שניקלע לכזו ממשלה. חשבנו שתהיה אלטרנטיבה אחרת ועשינו הכול כדי להקים ממשלת ימין. ברגע שסמוטריץ' לא הסכים לשבת עם רע"ם וגדעון לא הסכים לשבת עם נתניהו, לא הייתה ברירה אחרת".
זה להטיל את העניין על אחרים. את הבטחת דברים ולא עמדת בהם.
"נכון. המציאות לא אפשרה לי לעמוד בהבטחות שנתַנו. בקמפיין חשבנו שאם לנתניהו לא יהיו 61, נצליח להביא את סמוטריץ' והחרדים לממשלה בדרך אחרת. אבל מה לעשות וזה התנפץ אל מבחן המציאות, והייתי צריכה לקבל החלטה מאוד קשה – האם אני לוקחת את המדינה לבחירות נוספות, או הולכת אחרי נפתלי בנאמנות ומנסה לתת צ'אנס לממשלה מאוד מורכבת ולהימנע ממערכת בחירות נוספת".
את מצטערת על המהלך הזה?
"שילמתי מחיר אישי ופוליטי כבד מאוד, ואני עדיין משלמת. אני רוצה שהציבור ידע שבכל ימי חברותי בממשלה בעבר ובהווה לא זזתי מילימטר מהערכים שבשמם נבחרתי. ייצגתי בממשלה המורכבת הזו את אותם ערכים ואת אותו ציבור בצורה הכי טובה שיש. אני מבינה את הרגשות ומכילה אותם, לא התנתקתי מהציבור. אני מגיעה למעוזי הציונות הדתית ובחלק מהם חוטפת אש לא פשוטה. אבל אם הולכים לפי העובדות ושמים רגע בצד את התחושות, ההסתה והדה־לגיטימציה – אנשים יראו שבמעשים הייתי בסדר גמור".
את מבקשת מהבוחרים שלך סליחה?
"עשיתי חשבון נפש. המסקנה המרכזית שלי היא שאי אפשר להישען על מפלגה ערבית. הדבר השני הוא שבמבחן המציאות צריך לדבר על ערכים, ולא להתחייב לכל מיני קונייקטורות פוליטיות כאלה ואחרות. הוכחתי את זה, כי בממשלה הקשה הזו שמרתי על הערכים שלי ושל בוחריי. זה לא עניין של בקשת סליחה. אני מבקשת שאנשים יסתכלו על התמונה הרחבה. לא עשיתי שום דבר לא בסדר לעם ישראל או למדינה. לא עשיתי התנתקות, לא פיניתי יישובים, לא הרסתי את היהדות, לא פגעתי בזהות היהודית. להפך, חיזקנו את ההתיישבות בתקופת ממשל דמוקרטי בארה"ב, חיזקנו את יישובי העוטף ויש שם שקט, האיראנים לא ישנים בשקט. עשינו המון דברים טובים. נרשם השנה שיא של עולים יהודים להר הבית, והתקיים מצעד הדגלים הכי גדול שהיה, בלי שחמאס מרים את ראשו".
הנדל: "ממתי ערכים נמדדים בשאלה עם מי אתה יושב? באותה מידה אחרים היו יכולים להקים ממשלה עם רע"ם. בסוף אתה נבחן בתוצאות. אני לא מצליח להבין איך מי שעשה את ההתנתקות נחשב ימין, ומי שישב עם מישהו והשיג תוצאות הפוכות נחשב לא ימין. זה בעיניי לא סביר. מאז ומעולם ערכים לאומיים מבטאים מעשים, ולא דיבורים או עם מי אתה יושב".
מי יהיה במקום השלישי ברשימת הרוח הציונית, ומה קורה עם מתן כהנא? אתם מבקשים את קולות הציונות הדתית אבל כרגע אין לכם נציג מובהק שלה.
שקד: "יועז הוא דתי שחושבים שהוא חילוני, ואני חילונית שחושבים שהיא חרד"לית. אנחנו בעצמנו מכסים חלק לא קטן מהציונות הדתית, ויום טוב כלפון הוא גם חלק מהרשימה. במקום השלישי יהיה בן הציונות הדתית – או מתן כהנא או מישהו אחר. אנחנו מדברים עם מתן ונחליט יחד בימים הקרובים אם הוא ימשיך איתנו או לא. בכל מקרה במקום השלישי יהיה מישהו עם כיפה או מישהי עם כיסוי ראש. לא אזרוק שמות, יש כמה אפשרויות ויהיו הפתעות, אנשים שמייצגים היטב את הציונות הדתית. בסוף חצי מהרשימה תהיה ציונות דתית וחצי חילונית־מסורתית. יש ציבור ימני גדול של למעלה מ־15 מנדטים שמאס בשיח השנאה והפילוג, ציבור שמחכה לבשורה של ימין מקרב לבבות, ערכי, אחראי, ומעשי, ואליו אנחנו פונים".
האם תרוצו עד הסוף, גם אם תראו שהסקרים משאירים אתכם סביב אחוז החסימה או מתחתיו?
שקד והנדל: "כן".
השרה שקד, בינך לבין בצלאל סמוטריץ' נפערה תהום אחרי שנים של עבודה יחד.
"בבחירות האלה הציונות הדתית צריכה לבחור בין רוח ציונית לרוח קיצונית. האמירה של בצלאל שאנחנו לא ראויים להיכנס לבית כנסת, הייתה בעיניי 180 מעלות מהציונות הדתית, וערב תשעה באב ראוי שהוא יעשה חשבון נפש. אורי אורבך לימד אותי שהציונות הדתית היא גשר שאמור לחבר, סמוטריץ' בונה חומת הפרדה. אחדות ישראל היא ערך, לא משהו שצריך להסתכל עליו בסלידה. ואם מישהו, בטח מישהו שהיה שותף שלך, חושב אחרת ממך, אתה לא צריך לגדף אותו, לעשות לו דה־לגיטימציה ולהפיץ נגדו שקרים וכזבים. הציונות הדתית היא חברה מכילה, יודעת לקבל את האחר ואת מי שחושב אחרת ממך. בכל משפחה בציונות הדתית יש גוונים שונים וכולם יושבים סביב השולחן, וצריך לכבד את השונות הזו".
ומה דעתך על ההתחזקות של בן־גביר בציבוריות הישראלית?
"כשאדם שם פתק בקלפי, זו השתקפות של הזהות שלו. יש פלח גדול בימין ובציונות הדתית שההשתקפות שלו היא לא סמוטריץ', בן־גביר ומירי רגב. כל אחד צריך להחליט מהי ההשתקפות הנכונה בשבילו".
