טורקיה מונעת לפי שעה את תחילת שיחות ההצטרפות של פינלנד ושוודיה לנאט"ו. הודעת ההתנגדות של טורקיה למהלך באה זמן קצר לאחר שהמדינות הנורדיות הגישו בקשות רשמיות, המאותתות על מה שעלול להיות תהליך סבוך להרחבת הברית ועיצוב מחדש של הארכיטקטורה הביטחונית של אירופה שלאחר המלחמה הקרה.
התנגדותה של טורקיה שללה ממזכ“ל נאט“ו ינס סטולטנברג את הקונצנזוס שהיה זקוק לו כדי להתקדם בתהליך החברות. היא גם ציננה את החגיגיות של הרגע ההיסטורי עבור שתי המדינות שבמשך שנים רבות סירבו להתיישר צבאית עם צד כזה או אחר, עד שהפלישה הרוסית לאוקראינה עוררה מהפכה בחשיבתן הביטחונית.
לדברי שני פקידים שמכירים את פרטי הדיון ודיברו באנונימיות, בפגישת שגרירי נאט“ו אמרה טורקיה שהיא צריכה ללבן כמה נושאים הקשורים להצטרפות פינלנד ושוודיה לברית. נשיא טורקיה, רג‘פ טאיפ ארדואן, התנגד להחלטתה של שוודיה להעניק מקלט לחברי מפלגת הפועלים של כורדיסטן (PKK), וציין כי ידרוש ויתורים אחרים כתנאי לאישורו לקידום הצטרפות המדינות.
בכירים בנאט“ו מעריכים שטורקיה תוותר בסופו של דבר על התנגדותה ותאפשר את קידום ההרחבה, שתכפיל את הגבול היבשתי של הברית עם רוסיה. אך תהליך שממילא היה צפוי להימשך חודשים ארוכים, עלול להפוך לאיטי ומסובך עוד יותר.
מקור שני לאי ודאות הוא תגובתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. במובנים מסוימים, פינלנד ושוודיה פגיעות ביותר למתקפה רוסית בתקופה שלפני הצטרפותן בפועל, כאשר עדיין לא ייכללו בערבויות ההגנה ההדדית שמבטיחה נאט“ו. על פי גורמים באירופה, שתי המדינות מוכנות להתקפות רוסיות משולבות או חשאיות. כמה בעלות ברית התחייבו שפינלנד ושוודיה יזכו להגנתן כבר בתקופת הביניים.
סטולטנברג כינה את הבקשות שהוגשו ביום רביעי “צעד היסטורי“: “אני מקדם בברכה את בקשותיהן של פינלנד ושוודיה להצטרף לנאט“ו“, אמר במסיבת עיתונאים בבריסל, יחד עם שגרירים משתי המדינות. “אתן השותפות הקרובות ביותר שלנו, וחברותכן בנאט“ו תגביר את הביטחון המשותף של כולנו“.
נשיא ארה“ב ג‘ו ביידן בירך גם הוא על הגשת הבקשות, לקראת מפגש עם ראש ממשלת שוודיה מגדלנה אנדשון ונשיא פינלנד סאולי ניניסטה בבית הלבן: “אני מצפה לעבוד עם הקונגרס האמריקני ובעלות בריתנו בנאט“ו כדי לצרף במהירות את פינלנד ושוודיה לברית ההגנה החזקה ביותר בהיסטוריה“.
שתי החברות החדשות יביאו את מלוא הכוח של נאט“ו לצפון הרחוק ויחזקו את נוכחות הברית הצבאית באזור הים הבלטי. הברית תרכוש שני צבאות מתוחכמים עם ניסיון רב שפועלים סמוך לגבול עם רוסיה. שוודיה מחזיקה גם באי גוטלנד בעל החשיבות האסטרטגית, במרחק 320 קילומטרים בלבד מהצבא הרוסי בקלינינגרד.
פינלנד ושוודיה לא ראו את עצמן כניטרליות עד היום. מבחינה צבאית, הן היו שותפות קרובות של נאט“ו. מבחינה פוליטית, הן חברות באיחוד האירופי. אך הגדרתן העצמית כבלתי מזוהות מבחינה צבאית הייתה חלק חשוב מהאופן שבו הן תופסות את עצמן. לפני פלישתה של רוסיה לאוקראינה אמרו רוב אזרחי שתי המדינות שהם חשים בטוחים יותר מחוץ לנאט“ו. אולם בחודשים האחרונים נרשמה תנודה דרמטית בדעת הקהל.
“זוהי התפתחות יוצאת דופן בהתחשב במקום שבו היינו בפברואר“, אמרה אנה ויסלנדר, מנהלת צפון אירופה במכון המחקר “המועצה האטלנטית“. “רוסיה רצתה להשיב את הזמן לאחור, לחזור למלחמה הקרה, לפצל את המערב ולהחליש אותו. עכשיו, במאי, אנחנו כאן“.
ארדואן השאיר את הדלת פתוחה לאישור חברותן של שתי המדינות, אך הבהיר שהוא רוצה שהחששות שהביע יטופלו על ידי נאט“ו ועל ידי שוודיה ופינלנד. “אנחנו אחת המדינות שנותנות את התמיכה הגדולה ביותר לפעילות הברית, אבל זה לא אומר שנסכים ללא עוררין לכל הצעה“, אמר לחברי מפלגתו באנקרה. “הרחבת נאט“ו משמעותית עבורנו, אבל היא צריכה לכבד את הרגישויות שלנו“.
לדבריו, טורקיה ביקשה משוודיה להסגיר “30 טרוריסטים“ – כינוי לחברי מפלגת הפועלים של כורדיסטן, שארה“ב וטורקיה הגדירו כארגון טרור – “והם אמרו שהם לא יסגירו אותם. אתם לא תמסרו לנו מחבלים, אבל תבקשו מאיתנו להצטרף לנאט“ו. נאט“ו היא ארגון ביטחוני, ואיננו יכולים להסכים עם שלילת הביטחון מארגון הביטחון הזה“.
אם טורקיה תסיר את החסמים שהציבה שיחות ההצטרפות יוכלו להתקדם, אמר אתמול אחד מבכירי נאט“ו. לדבריו, מהלכה של טורקיה היה “תקלה קטנה“.
מלבד ההשגות של טורקיה, עשויים לחלוף חודשים ארוכים עד שכל אחת מהמדינות החברות יאשררו באופן רשמי את חברותן של פינלנד ושוודיה. חברות אחרות בברית הביעו תמיכה בהצעה עם הגשתה. ראש ממשלת בריטניה בוריס ג‘ונסון אמר שזהו “יום היסטורי לברית שלנו ולעולם“: “עד לא מזמן, אף אחד לא היה חוזה את הצעד הזה, אך השאיפות המחרידות של פוטין שינו את קווי המתאר הגיאופוליטיים של היבשת שלנו“, כתב בטוויטר.
בהצהרה לתקשורת אמר ראש ממשלת קנדה ג‘סטין טרודו כי קנדה “תאשר בלב שלם את בקשתן ללא סייג“: “הצבאות שלהן מוכשרים ובעלי יכולת גבוהה, ויש לנו אמון מלא ביכולתן של שתי המדינות להשתלב במהירות בנאט“ו“.
בין הנימוקים לפלישתו לאוקראינה ציין פוטין את האיום שבהרחבת נאט“ו. בכירים רוסיים הזהירו מפני “השלכות“ אם פינלנד ושוודיה יצטרפו, אך הרטוריקה שלהם הייתה שקטה יותר בימים האחרונים.
פוטין אמר השבוע שכניסתן של פינלנד ושוודיה לנאט“ו אינה מהווה סכנה מיידית לרוסיה, אך הזהיר ש"הרחבת התשתית הצבאית לתוך השטח הזה בהחלט תעורר תגובה מצידנו. התגובה תיבחן על סמך האיומים שייווצרו עבורנו. נגיב בהתאם אליהם“.
בשיחת טלפון בסוף השבוע אמר פוטין לנשיא פינלנד שההחלטה להצטרף לנאט“ו היא “שגויה“ ועלולה להשפיע לרעה על הקשרים בין רוסיה לפינלנד, אך לא השמיע איומים ספציפיים, לפי דיווחים על השיחה. גם בכירים בנאט“ו ובאירופה לא צופים תגובה תוקפנית מצד רוסיה.
צבא המדינה עודו כבול לקרבות קשים באוקראינה ואיבד חיילים רבים וציוד יקר. רוסיה גם הסיגה כוחות מהגבול עם פינלנד כדי להילחם באוקראינה, ובכך הפחיתה את יכולתה לאיים על הגבול מבחינה צבאית.
כיוון שהצטרפות המדינות הנורדיות לנאט“ו זוכה לתמיכה נרחבת מאזרחיהן, נראה כי יהיה קשה לרוסיה להשפיע על אוכלוסייתן. “אין מקום להתערב ואין מקום לגרום לאנשים לשנות את דעתם“, אמר אנרי ואנהנן, מומחה למדיניות חוץ ויועץ למפלגת הקואליציה הלאומית של המרכז־ימין בפינלנד. “זה החוסן הדמוקרטי שיש לנו נגד רוסיה. כל ניסיון למנוע מפינלנד ושוודיה להצטרף לנאט“ו נמצא מחוץ להישג ידה של רוסיה כרגע. היא צריכה להשלים עם זה“.
