בקשת השחרור לפני תום ההליכים שהגישו שלושה מהנאשמים ברצח יגאל יהושע תיבחן בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד – כך הכריעה השופטת מרב גרינברג השבוע בדיון בשאלת המשך מעצרם של שבעה מהנאשמים ברצח. זאת על אף שגזר הדין שיוטל על השלושה, אם יורשעו, הוא העונש החמור של מאסר עולם.
שבעה ערבים אזרחי ישראל, תושבי לוד, נאשמים בלינץ' הרצחני בתושב לוד במהלך פרעות "שומר החומות". לפי כתב האישום נגדם, באחד מערבי הפרעות הבעירו צעירים ערבים צמיגים בכביש כדי לגרום לנהגים להאט ולזהות מי מהם יהודי; כשזיהו את יהושע הם החלו ליידות לעברו אבנים. האבנים ניפצו את שמשות המכונית, ויהושע נפצע בראשו. בשארית כוחותיו, הוא המשיך בנהיגה איטית עד שהגיע לחניית ביתו – ושם איבד את ההכרה. הוא פונה לבית חולים וכעבור כשבוע נפטר מפצעיו.
מאז לכידתם, כחודש לאחר הרצח, נתונים הנאשמים במעצר עד תום ההליכים. השבוע התקיים דיון בבקשתם של כל השבעה להשתחרר ממעצר, ובית המשפט קבע שארבעה מהם לא ישוחררו, ולגבי שלושה תימסר החלטה בסוף החודש. בעת הדיון טענו סנגורי הנאשמים שהם הודו בהשלכת האבנים לעבר מכוניתו של הנרצח כנקמה על מותו של מוסא חסונה יום קודם לכן, ועל מעשיהם של היהודים בהר הבית. הם גם הלינו על כך שהחקירה נערכה בידי שב"כ, ועל שמעשיהם הוגדרו כפיגוע טרור: לדבריהם הנאשמים הם "אנשים נורמטיביים", ומשום שלא ידוע איזו אבן פגעה בנרצח והרגה אותו, אין להאשים את כל השבעה במותו של הקורבן.
עו"ד חיים בלייכר מארגון חננו, המלווה את אחיו של המנוח, מחה על טענות הסנגורים. "כל שבעת המחבלים היו שותפים מלאים לרצח טרוריסטי", הוא אומר. "הם וידאו את זהותו היהודית של הנרצח בטרם ביצעו את זממם. המחשבה על שחרור המחבלים פוגעת בעצמה בהרתעה. הם מסכנים כל אזרח ישראלי ממוצא יהודי. מלבד זאת, צפוי להם מאסר עולם – ולכן גוברת מסוכנותם לביצוע פיגוע נוסף משום שלא יהיה ניתן לגבות מהם מחיר".
