נציגי מעצמות העולם ייפגשו היום בפריז כדי לדון בעתידה של לוב, לאחר שנים של מאמצים דיפלומטיים בינלאומיים, שמטרתם לשים קץ לעשור של לחימה שנמשכת מאז המהפכה. עבור ממשל ג'ו ביידן, הפסגה היא הזדמנות להראות שהוא מסוגל לקדם פתרונות לבעיות בינלאומית חמורות; נשיא ארה"ב אף שלח למשימה את סגניתו קמלה האריס. אך יש בפסגה זו גם סיכון לארה"ב ולבעלות בריתה, על רקע האזהרות מפריצתו של סכסוך מחודש בשל קידום הבחירות הדמוקרטיות בשעה שהלובים אינם מוכנים להן עדיין.
"הממשל עומד בפני דילמה", אומר פקיד בכיר המעורב בדברים. "דחיפה לבחירות עלולה לעורר אלימות, אבל באותה מידה ייתכן שעיכובן עלול להניע אלימות. נדרשת גישה צלולה שמכירה בזכותם של הלובים לבחור בממשלתם, תוך הכרה בכך שההסכמה הפוליטית הנחוצה כדי להבטיח בחירות חופשיות והוגנות אינה קיימת כרגע". האריס תוביל את המשלחת האמריקנית לפסגה שמארחות צרפת, איטליה וגרמניה במשותף. על אף בעיות פרוצדורליות וסכסוכים פוליטיים, המפגש צפוי להניב קריאה מחודשת ללוב לקיים את הבחירות הלאומיות הראשונות שלה מזה שבע שנים כמתוכנן ב-24 בדצמבר.
במהפכת 2011, שהדיחה את הדיקטטור הוותיק מועמר קדאפי בתמיכת ארה"ב ונאט"ו, התעוררו תקוות לעתיד טוב יותר; מאז מאכל את לוב סכסוך פנימי שפילג את האומה, פגע בייצור הנפט בה והצית מלחמת פרוקסי שכללה נשק מתקדם ועשרות אלפי לוחמים מטורקיה, רוסיה, סוריה ומדינות נוספות. המדינה אינה נמצאת בראש סדר העדיפויות של ביידן בנושאי החוץ, אבל מקורות מתוך הממשל אומרים שהמאמצים הדיפלומטיים בנושא הוכפלו, בין השאר במינוי שגריר ללוב, בתקווה שסיום הסכסוך יהפוך את האזור לנפיץ פחות.
הממשל ביקש לשים קץ לעמימות שאפיינה את מדיניות ארה"ב כלפי לוב במהלך כהונתו של הנשיא דונלד טראמפ, שממשלו תמך לעיתים בממשלת המעבר בתמיכת האו"ם המבוססת בעיר טריפולי במערב, ולעיתים ביריבתה, הממשלה במזרח המדינה שנתמכה בידי רוסיה ונשלטה בידי הגנרל העריק ח'ליפה חפתר.
היום המדינה שקטה, אבל עדיין שוהים בה אלפי לוחמים זרים, כולל כוחות של ממשלת טורקיה שהוזמנו בידי ממשלת המעבר בטריפולי ושכירי חרב רוסים המקושרים עם הכוחות במזרח המדינה. לפיכך, העימותים עלולים להתלקח מחדש בכל עת. שר החוץ הרוסי ישתתף בפסגה היום בפריז, אך טורקיה אמרה שלא תשתתף בגלל הנוכחות הצפויה של יוון ומדינות אחרות.
ארה"ב וכמה מעמיתותיה באירופה מקוות שהבחירות הכלליות המתוכננות לפרלמנט ולנשיאות גם יחד יוכלו לאחד את לוב תחת ממשלה אחת ולהתחיל לאחות את פצעיה. שישה שבועות לפני יום הבוחר, לא ברור מי הם המועמדים לנשיאות; אחד מהם צפוי להיות עבד אל-חמיד דבייבה, ראש ממשלת המעבר. מתמודדים נוספים אפשריים הם הגנרל חפתר, אזרח ארה"ב העומד בפני אישומים על פשעי מלחמה, וסייף אל-אסלאם קדאפי, בנו של הרודן לשעבר, שבית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא נגדו צו מעצר בחשד לפשעים נגד האנושות.
תומכים רבים חוששים שקיום הבחירות בתנאים כאלה עלול לעורר התנגדות, אולי אלימה, מצד המפסידים. אבל לדברי פקיד אמריקני בכיר, ממשל ביידן מעריך שהסכנה מעיכוב הבחירות גדולה יותר מקיומן בתנאים הנוכחיים. הוא ציין שלוב נהנתה מרגיעה יחסית לקראת הבחירות: "אנשים מצפים בנשימה עצורה לשינוי הפוליטי בלוב", אומר המקור. "אם הבחירות יבוטלו, בהחלט יש חשש מחזרה לסכסוך אלים".
לא ברור אם משקיפים בינלאומיים יוכלו לבחון את הקלפיות בעת הבחירות. בן פישמן, שעסק בלוב בבית הלבן בתקופת ממשל אובמה וכיום הוא עמית בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, אומר שהרצון לקיים בחירות מובן, אך חשוב שייערכו ההכנות הטכניות הנכונות ותתקיים הסכמה פוליטית, כדי שהתוצאות יתקבלו. "כולם רוצים לראות את הלובים מממשים את זכות ההצבעה", אומר פישמן. "השאלה היא מתי ואיך".
הפסגה באירופה היא רגע מבחן להאריס, שתנסה במסע בן חמשת הימים לחזק את המוניטין שלה בתחום מדיניות החוץ, בתקופה שמעמדה של המפלגה הדמוקרטית נראה רעוע. שלשום נפגשה האריס עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, חלק ממאמציו של הבית הלבן ליישר את ההדורים בפריז לאחר הסכסוך בדבר ביטול עסקת הצוללות בין צרפת לאוסטרליה.
האריס השתמשה בנסיעותיה לחו"ל כדי להדגיש סוגיות של "שוויון מגדרי וגזעי", והצהירה שתשתתף בוועידת לוב "כדי להפגין את תמיכתנו החזקה בתושבי לוב". הישגיה במסעות מדיניים קודמים לא היו מזהירים. ביוני ביקרה בגוואטמלה ובמקסיקו-סיטי כחלק ממאמצי הממשל לטפל בשורשיה של ההגירה הבלתי חוקית ממרכז אמריקה לארה"ב, אך הנסיעה רק אפשרה למבקריה לקשור אותה למשבר בגבול ארה"ב-מקסיקו. נסיעת החוץ השנייה שלה, לסינגפור ולווייטנאם, עמדה בצל הנסיגה הכאוטית של ארה"ב מאפגניסטן.
האתגר הגדול ביותר בבחירות בלוב, מסכימים משקיפים ופקידים, יהיה להבטיח את עזיבתם של הכוחות הזרים, שנוכחותם הגבירה מאוד את שפיכות הדמים בלוב בשנים האחרונות. ממשל ביידן חושב שהבחירות צריכות להתקיים במידה רבה מכיוון שלממשלה נבחרת עשוי להיות "משקל מוסרי" גדול יותר בבקשתה מהכוחות הזרים לצאת מתחומיה, אומר פקיד בכיר אמריקני. "הממשלה הזו תהיה בעמדה חזקה יותר ויהיה לה כוח רב יותר לתבוע את סוג היחסים הביטחוניים-צבאיים שהיא רוצה עם שחקנים זרים, באופן שממשלת המעבר פשוט לא מסוגלת לעשות", הוא טוען.
אף שמעצמות אירופה תומכות במטרה הזו, דיפלומט מערבי מזהיר שהלובים חייבים להתאחד ולהסכים על מה שיעניק לבחירות לגיטימיות, אם הם רוצים שההצבעה תוביל להשפעה המיועדת. "במיוחד בשלב האחרון הזה לפני העימות, אנחנו באמת מקווים שהם ישמרו על הלחץ", אמר הדיפלומט. "בסופו של דבר, זה תלוי בהם".
