שגריר מרוקו בישראל עבד אל־רחים ביוד נמצא בארץ כבר כמעט שנה, אך לרוב שומר על דממה תקשורתית. השבוע הוא התארח בכנס בינלאומי שהתקיים במרכז דהאן שבאוניברסיטת בר־אילן, ועסק ב"תרבות ומשפט עברי במרוקו".
"כמו בכל שגרירות אחרת של מרוקו בעולם, גם בישראל אנחנו מתכוונים לנהל יחסים דיפלומטיים מעמיקים כדי לשפר את הקשרים בין שתי המדינות בתחום הפוליטי, הכלכלי, החברתי והתיירותי", אמר לנו ביוד במהלך הכנס.
בדברים שנשא בכנס ציין השגריר את יהדות מרוקו כמפתח ליחסים הטובים בין המדינות. "חשוב ללמוד על המורשת המשותפת שלנו, אבל חייבים לעבוד כדי לשמר ולהנחיל אותה לדור הבא", אמר ביוד.
"אני לומד פעמיים בשבוע עברית", העיד השגריר על עצמו, וסיפר כי בכוונתו לקדם פתיחת בתי ספר בישראל שילמדו את הדריג'ה, הערבית המרוקנית. "התחלנו ללמד במרוקו את השפה העברית, וכמובן גם את מורשת יהודי מרוקו. בבתי הספר לומדים על ההיסטוריה היהודית ומחנכים נגד אנטישמיות. המטרה שלנו היא לתת לדור החדש כמה שיותר ידע על יהדות מרוקו, מהשפה ועד המוזיקה, מהאוכל ועד המנהגים".
ביוד הוא דיפלומט ותיק, המשרת שנים רבות במשרד החוץ המרוקני. בין השאר כיהן כקונסול הכללי בניו־יורק, ראש מחלקת צפון אמריקה והקריביים במשרד החוץ המרוקני, ובשנות התשעים שימש יועץ בשגרירות מרוקו בוושינגטון ואחראי ליחסים עם הקונגרס. הוא פתח את הקונסוליה של מרוקו בלונדון ובהמשך עמד בראשה. למשימתו הנוכחית בתל־אביב נשלח בחודש פברואר.
"יש הרבה פוטנציאל שטרם מומש ביחסים בין שתי המדינות בעקבות ההסכם", אמר לנו ביוד. "כבר עכשיו אנחנו רואים שיתופי פעולה בין הרבה חברות בשתי המדינות, אבל זו רק ההתחלה. יש חברות ישראליות שעובדות במרוקו, יש שיתופי פעולה בחקלאות, בטכנולוגיה, ברפואה, במים ובאנרגיה, ויש חברות ממרוקו שרוצות להגיע לפה וליהנות מפירות הסכם חידוש היחסים. אני חושב שהעתיד חיובי מאוד".
ההסכם לכינון היחסים בין ישראל למרוקו נחתם ברבאט בדצמבר 2020, בעת כהונתם של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהמשך להסכמים עם איחוד האמירויות, בחריין וסודן. "ההסכם שנחתם עומד בפני עצמו, ללא קשר להסכמי אברהם, אף שהם כמובן השפיעו על האווירה המדינית החיובית".אומר השגריר ביוד.
ההכרה הישראלית והאמריקנית בסהרה המערבית הכבושה כשטח ריבוני של מרוקו הייתה חשובה להיתכנות החתימה על ההסכמים, ובנאומו בכנס התייחס לכך גם השגריר ביוד.
"ב־6 בנובמבר אנחנו מציינים במרוקו את 'הצעדה הירוקה'", הזכיר השגריר את צעדת ההמונים ב־1975, שבה נכנסו כ־200 אלף אזרחי מרוקו לשטח סהרה המערבית ותבעו אותו מידי הספרדים אחרי שאלה הודיעו על כוונתם לסגת מהטריטוריה המערב־אפריקנית. "בצעדה הירוקה המוסלמים והיהודים צעדו כתף בצד כתף כדי לשחרר את הסהרה המרוקאית. וב־15 בנובמבר 1955 כל המרוקנים, מוסלמים ויהודים, לחמו יחד כדי להחזיר את המלך מוחמד החמישי לכיסאו ולהביא עצמאות למרוקו".
במהלך הכנס נחתמו הסכמים לשיתוף פעולה אקדמי בין מרכז דהאן ובין המרכז ללימוד המשפט העברי באסואירה שבמרוקו. "אנו מקווים ששיתוף הפעולה יוביל לחשיפת יצירות תרבות יהודיות שטרם נחקרו", אמר ד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן.השגריר ביוד
