משרד התחבורה פועל בעצלתיים, והתחרות בענף האוטובוסים מתמהמהת, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה. הדו"ח עסק ברפורמה שנערכה בתחום התחבורה הציבורית ובהסכם שנחתם מול חברת אגד. מהדו"ח עולה כי משרד התחבורה לא עמד ביעדי הרפורמה, ולא הוציא לפועל את המכרזים.
בעיית הפקקים הישראלית חריפה מתמיד, ועולה למדינה בנזק של כ-40 מיליארד שקלים בשנה באובדן שעות עבודה, וכן בנזקים מזיהום אוויר ותאונות. התחבורה הציבורית בישראל אינה מצליחה להסב אליה מספיק נוסעים כדי להקל על העומס בכבישים, וסובלת מבעיות בתחומי הזמינות, הנגישות והאמינות.
מרבית שירותי התחבורה הציבורית בישראל מסופקים על ידי קווי שירות באוטובוסים, שעד לרפורמה נשלטו על ידי שתי החברות אגד ודן. מראשית שנות ה-2000 הממשלה מקדמת רפורמה שמטרתה שיפור השירות לנוסעים בתחבורה הציבורית, באמצעות הגברת התחרות בעניין. במסגרת הרפורמה נחתמו כמה הסכמים בין המדינה לבין אגד. בהסכם האחרון שנחתם בשנת 2018 חתמה המדינה על הסכם הפעלה עם אגד שקבע כי יש להוריד את נתח השוק של אגד מ-75 אחוז ל-25 אחוז עד 2029, ולאחר מכן הוצאת כלל הקווים לתחרות. מטרת ההסכמים הייתה לאפשר הוצאה מדורגת של קווי השירות לתחרות, וכן לאפשר לאגד תקופת התארגנות על מנת שתשפר את היערכותה לשינויים בענף.
מבקר המדינה מצא כי משרד התחבורה עדיין לא הוציא לתחרות קווים שמפעילה אגד בהתאם להסכם ההפעלה, וקיים סיכון שלא יהיה ביכולתו להוציא לתחרות את כל קווי אגד עד המועד שנקבע. "על מנת לעמוד ביעד החלטת הממשלה 4148", נכתב בדו"ח, "יידרש משרד התחבורה לפרסם למעלה מ-20 מכרזים בשנים 2030-2027. קצב הוצאת הקווים לתחרות על ידי משרד התחבורה ב-15 השנים האחרונות, כמות הקווים שיש להוציא לתחרות בשנים הבאות והמגבלות של יכולת המשרד לנהל הליכים תחרותיים בפרק זמן נתון ושל יכולת הענף להיענות להליכים אלה – כל אלה מעמידים בסיכון את היכולת של משרד התחבורה ליישם את החלטת הממשלה".
בפועל משרד התחבורה מפרסם בשנים האחרונות בין שניים לשלושה מכרזים בשנה. "מומלץ שמשרד התחבורה יכין מבעוד מועד תוכנית רב-שנתית הכוללת יעדים ואבני דרך להוצאת יתרת הקווים שמפעילה אגד לתחרות, כדי למנוע המשך של מימון העלויות העודפות של אגד מתקציב המדינה", קובע המבקר.
גם אגד לא עמדה בהתחייבויותיה וביעדים שנקבעו לה בהסכמים, אומר מבקר המדינה. בתחילת 2019 היעילות התפעולית שלה עדיין הייתה נמוכה בהשוואה ליתר המפעילים, בעיקר בשל עלויות כוח אדם גבוהות ושימוש בצי רכב ישן, ועלויות ההפעלה שלה באשכולות עירוניים ובין עירוניים גבוהות. על פי הערכה של משרד מבקר המדינה, העלות לק"מ נסועה של אגד הייתה ב-2019 גבוהה בכ-30 אחוז בשירות העירוני ובכ-10 אחוזים בשירות הבין-עירוני, לעומת מפעילים תחרותיים.
מאז תחילת הרפורמה בענף התחבורה הציבורית, במהלך שני העשורים האחרונים, אכן נכנסו מפעילים חדשים לענף התחבורה הציבורית באוטובוסים, אשר מפעילים קווי שירות מתוקף זכייה בהליכים תחרותיים. עם זאת, אגד היא עדיין המפעיל הגדול בענף, ונתח השוק שלה במונחי נסועה עמד בשנת 2020 על 32 אחוז. אגד התייעלה בשנים האחרונות, אך בתחילת 2019 עלויות כוח האדם ועלויות תפעול קווי השירות שלה עדיין היו גבוהות בהשוואה למפעילים תחרותיים, והיא ממשיכה להיות תלויה בקבלת סובסידיה מהמדינה אשר מכסה גם את העלויות העודפות שלה.
העלויות הללו נוגעות בעיקר למימון עלות פרישתם של עובדים אשר אמורים לפרוש לפנסיית חובה. על פי הסכם ההפעלה המדינה משתתפת במימון עלות הפרישה, בהיקף של 868 מיליון ש"ח לאורך שנות ההסכם. על פי מבקר המדינה, הדבר מגלם הטבה נוספת לאגד שאיננה מהווה תמריץ להתייעלות החברה. בנוסף, עם המעבר של אגד מהתאגדות כקואופרטיב לחברה בע"מ, קיבלו חברי אגד התחייבות לתשלום מלוא שווי המניה שלהם באגודה וכן מניות בחברה בע"מ ללא תשלום. שווי מניות החברה מוערך בכ-1.3 מיליארד ש"ח על פי הערכת השווי של אגד נכון ל-2018. על פי מבקר המדינה, העובדים קיבלו הטבה בשווי גבוה ללא תשלום, ומשרדי התחבורה והאוצר לא היו מעורבים בהליך כלל.
מבקר המדינה אנגלמן ציין כי במועד סיום הביקורת משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה להיערך מבעוד מועד להוצאת יתרת הקווים שמפעילה אגד לתחרות, על מנת ליישם במלואה את הרפורמה בתחבורה הציבורית בלוחות הזמנים שנקבעו. כמו כן על משרדי התחבורה והאוצר לעקוב אחרי עמידתה של אגד בהתחייבויותיה על פי הסכם ההפעלה, ובייחוד מבחינת רמת השירות שהיא מספקת לציבור הנוסעים והליכי התייעלותה. על אגד להיערך כך שבסוף תקופת ההסכם מבנה ההוצאות שלה יאפשר לה רווחיות הולמת ויכולת להתמודד בשוק התחרותי בלי להזדקק לכך שהמדינה תממן את עלויותיה העודפות.
