פשיעה לאומנית, טרור בערים המעורבות, משפחות פשע ורציחות בלתי נגמרות בחברה הערבית – אלו רק חלק מהדברים שהשב"כ בדרך כלל לא עוסק בהם אלא אם כן הוא נדרש במיוחד.
במהלך מבצע שומר החומות, כשפרצו פרעות בערים המעורבות, היה ברור שאת המציאות הזו המשטרה לא תוכל לעצור. מי שנקרא אל הדגל הוא ראש השב"כ נדב ארגמן שלא התלהב מהרעיון שהארגון הסגור שלו יפתח את הדלת בתוך שטח ישראל.
לשב"כ יש ניסיון בפעילות בתוך החברה הישראלית. ראשית, יש את המחלקה היהודית בארגון. מחלקה שסופגת לא מעט ביקורת על אופן התנהלותה ועל השימוש שלה בכלים מסווגים למיגור "טרור לאומני", כהגדרתה. שנית, בתקופת התפרצות הטרור העולמי, בדגש על דאע"ש, אנשי הארגון מצאו עצמם מביאים אל בתי המשפט לא מעט מערביי ישראל שחצו את הקווים, התאמנו בשורות הארגון הרצחני ואף עשו את דרכם למדינות עוינות כדי להילחם למענו. החשש הגדול היה כי יהיה מי מהם שיאמץ את הרעיון וייבא טרור שכזה לישראל.
כלים רבים וייחודיים עומדים לרשות ארגון הביון, והוא יודע להשתמש בהם בעת הצורך. ועכשיו הגיעה העת. כשראש הממשלה נפתלי בנט קיבל המלצות לתפקיד ראש השב"כ הבא, הוא ידע שאת המפתחות יקבל מי שיהיה מוכן לקבל את המשימה הלאומית החשובה הזו, בניגוד, אגב, לארגמן שלא אהב את הרעיון.
כיום, משטרת ישראל לא יכולה להתמודד עם המציאות שהיא עצמה יצרה וניפחה – הפשיעה הלאומנית בקרב ערביי ישראל. הפתרון הוא הכנסת שב"כ לתמונה, או שחרור כותרות לערוצי הטלוויזיה בדמות סנקציות שיושתו על ערביי ישראל כמו מעצר מנהלי או שלילת מפגשי עורך דין-לקוח. היועץ המשפטי לממשלה הבהיר באופן מיידי למפכ"ל המשטרה שלא רק שהספין שזרק לאוויר לא ראוי, הוא גם לא רלוונטי. רק שב"כ יוכל להתמודד עם תפוח האדמה הלוהט הזה.
היום בצהריים (ב'), קצת אחרי השעה אחת, תתכנס הממשלה לישיבה קצרה שנועדה לדבר אחד בלבד – אישור המינוי הרשמי של ר'. מיד לאחר מכן יותרו פרטיו לפרסום ובעוד 48 שעות כבר יחליף את נדב ארגמן וימלא את אחד מארבעת התפקידים הכי בכירים של מערכת הביטחון – ראש השב"כ החדש.
