הפרסום של נחום ברנע ביום ו' (19.2) על "שיחת האיומים" בין יאיר לפיד לרבנים בחסידות חב"ד הכתה גלים במערכת הפוליטית. לפיד, כך דווח, איים כי תמיכתם ברשימה של סמוטריץ' ובן גביר לא תעבור בשקט, "אני ארדוף אתכם", צוטט בכתבה. לאחר מכן הבהיר את עמדתו וטען שהוא לא מתכוון לרדוף את "חבריי הטובים מתנועת חב"ד" אך יחד עם זאת הביע "דאגה עמוקה מכך שאיתמר בן גביר וחסידי הרוצח ברוך גולדשטיין יכנסו לכנסת", צייץ לפיד בטוויטר.
גם במערכות בחירות קודמות חב"ד הייתה מושא לביקורת ושיח. לקראת בחירות 2015 פורסמה הקלטה של הרב מאזוז, ממנהיגיה הרוחניים של מפלגת "יחד", בה דיבר בחריפות נגד הרבי וחסידותו. מאירוע לאירוע ומבחירות לבחירות מתבהר כוחה הפוליטי של חב"ד, שרבים מאנשי המערכת הפוליטית מתדפקים על דלתותיה לפני הבחירות במטרה לקבל את תמיכתה. חב"ד מחוזרת במערכת הפוליטית, ובמציאות הפוליטית של אחוז חסימה גבוה וקרב על כל קול, היא מחוזרת אף יותר.
חיים זיכרמן בספרו על החברה החרדית מתאר כי השקפת חב"ד היא דוגמה ל"תפיסה אמביוולנטית רבת ניגודים". היא חסידית בריכוזה סביב הרבי, אך מאמצת שיטת לימוד ליטאית. היא חרדית, אך לבושה ושפתה מודרניים. המתחים האלו, והשוני מהדפוס המוכר של החברה החרדית המוכרת, נוכח גם בתפיסה הפוליטית שלה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הקניונים חזרו אבל הקשישים נשכחו נעולים בבתי האבות
– הכרעת בג"ץ בנושא תפילת היהודים בהר הבית
– בלי שנשים לב: ישראל מיישמת את ההסדרה מול עזה
למרות היותה חסידות, חב"ד אינה נמנית על התאגדות המפלגות המרכיבות את החסידים ברשימת יהדות התורה. מלבד בחירות 1988 החסידות אף לא פעלה באופן מאורגן ושיטתי למען מפלגה כלשהי ולא הצהירה באופן רשמי על תמיכה בשום רשימת מועמדים. היא שמרה על הביסוס שלה כ"על-מפלגתית", הרי לדעת הרבי מפלגה היא מלשון "פלג" ו"פילוג", וחב"ד מטרתה היא כלל ישראל.
התרחקותה מתמיכה מפלגתית לא מנעה את מעורבותה של חב"ד בנעשה בפוליטיקה המקומית. לא מדובר על הפוליטיקה של הסחר מכר, של תן וקח, אלה לא היו עניינו של הרבי, אלא שימוש בפוליטיקה למען מטרות של הפצת היהדות ופעילות לאומית למען כלל ישראל. למרות עקרון ה"על-מפלגתיות", במהלך השנים נתן הרבי סימנים לזיהוי היעד אליו קולות החסידים צריכים להיות מופנים. לקראת הבחירות לכנסת השלישית כתב במברק כי נדרש "להצביע עבור הרשימה היותר חרדית", עם השנים עמדת הרבי הייתה לתמוך במועמד ורשימה שתעמוד על "שלמות העם, ושלמות השטחים ושלימות כל הארץ, ביחד עם שלימות התורה".
התפלגות ההצבעה בריכוזי החסידות מעידה על רשימות המועמדים הנתפסות בעיני הציבור כעומדות בקריטריונים שהציב הרבי. נסקור את התפלגות ההצבעה בריכוז מרכזי ומובהק של חב"ד, הלא הוא כפר חב"ד. בבחירות 2019 א' מפלגת "איחוד מפלגות הימין" זכתה בכ-55 אחוז מקולות הבוחרים, אחריה עם 19.1 אחוז רשימת יהדות התורה, ומפלגת הליכוד עם 15.9 אחוז קולות בכפר חב"ד. בבחירות 2019 ב', רשימת יהדות התורה זכתה ב-38 אחוז מהקולות ורשימתו של בן גביר, "עוצמה יהודית", לכ-22 אחוז. בעוד שהליכוד קיבל רק 18 אחוז מקולות בני המקום. בבחירות שנערכו במרץ האחרון, רשימת יהדות התורה עלתה במעט לכ-39 אחוז מהקולות בעוד הליכוד זוכה ל-25 אחוז וש"ס ל-22 אחוזי תמיכה.
תוצאות אלו לא ייחודיות לכפר חב"ד, הן מתאימות לתוצאות הקלפיות בשכונות חב"ד מובהקות כמו שיכון-חב"ד בצפת ובלוד, נחלת הר-חב"ד בקרית מלאכי או בקלפיות בקהילת חב"ד בירושלים. אלו השכונות המרכזיות המאכלסות את קהילת חב"ד שרק בהן כ-20 אלף מצביעים. קהילות קטנות יותר קיימות בערים רבות בארץ, להן יש רב, בית כנסת ומוסדות חינוך, ובהן נמנים קהל מצביעים גבוה יותר, כ-25 אלף איש, שזהו כוח אלקטורלי לא מבוטל כלל.
בחישוב פשוט, אזי כי רק במעגל הראשון לחב"ד יש מנדט שלם להציע. מה הכוונה במעגל הראשון? אותן קהילות המצויות מעלה, שפשוט לאמוד אותן, לתפוס אותן, ולהגיע אליהן. הנקודה המרתקת במיוחד היא המעגל השני של חב"ד, נקודה שגם היא לא פתורה. בישראל יש למעלה מ-300 בתי חב"ד הפזורים בכל הארץ, סביבם התרכזה קהילה עם קהל מגוון: חוזרים בתשובה, מתחזקים ומחוזקים, אשכנזים, מזרחים, עולים וותיקים. מה יכולת ההשפעה האלקטורלית של הקהילות הללו על חבריהן וכיצד והאם הן יוצרות כוח פוליטי ביום הבוחר? זו אכן שאלה שהתשובה אליה לא ברורה, אך היא כנראה שווה את השקעת הפוליטיקאים בקהילה דרך רבניה ותומכיה.
ההצבעה הקבוצתית בחב"ד, בתוספת אמצעי הקשר והגיוס שהקהילות החרדיות מנוסות בהן, הפכו את כפר חב"ד למוקד עלייה לרגל בכל מערכת בחירות. כינוס בהשתתפות נתניהו הינו אירוע חובה במסלול הקמפיין, וגם פעילות ענפה של ש"ס בריכוזים חב"דניקים היא מחזה נפוץ.
בבחירות 2015 מפלגת "יחד" זכתה ל-75 אחוז מקולות המצביעים בכפר חב"ד, כלומר להתגייסות החסידות הייתה תרומה לתוצאות הקלפיות שהיו רחוקים רק עשרת אלפים קולות מכניסה לכנסת. בבחירות סבב א' (אפריל 2019) התמיכה של חב"ד ב"איחוד מפלגות הימין" השפיעה על כך שהמפלגה חצתה את אחוז החסימה ועמדה בסופו של דבר על חמישה מנדטים. מפלגתם של סמוטריץ' ובן גביר היו רוצות נתח נכבד מקולות אלו גם במערכת הבחירות הזו על מנת לצלוח את אתגר אחוז החסימה, ודאי שאין הם היחידים, מה שמבטיח המשך מעניין.
