אחד הסיפורים היותר מרגשים שנתקלתי בהם לאחרונה מגיע מבסיס חצרים של חיל האוויר. הבסיס, שמזוהה בעיקר עם הקורס היוקרתי ביותר בצבא, קורס הטיס, מצא דרך יצירתית לצמצם פערים בקרב המגויסים שלא השקיעו מספיק בלימודים בתיכון. לא מדובר בחיילים שעשו בגרות ונכשלו במקצוע זה או אחר, מדובר בכאלו שלאורך כל הדרך לא האמינו שהם מסוגלים.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– סערה בסיר חמין: קטטת קידוש הסתיימה בבית משפט
– "מה שלא תהרוג הקורונה תהרוג הבדידות"
– האנדרדוס ששבר את השיא הישראלי בטוויטר
המטרה המרכזית של הפרויקט התחלקה לשניים: לקרב בין המשרתים בבסיסם ולסייע לחיילים לצמצם פערים השכלתיים. וכך, בפרויקט חברתי מרגש, מצאו בחיל האוויר דרך יצירתית לחזק את הצוותים שלא סיימו בגרויות בתיכון – חיילים עם תעודות בגרות יושבים עם חיילים שמשלימים את המבחנים בזמן השירות שלהם.
הפרויקט, הקיים כבר במספר מקומות וזו לו שנתו השלישית בחצרים, מכה גלים בצה"ל כולו. מפקד הבסיס בחצרים, תא"ל אביעד דגן, הוא שיזם את הפרויקט הנקרא "לומדים 6/6" ומקבל לשורותיו את כל סוגי החיילים שקלט החיל – מחיילי מפקדה ועד פרחי טייס. דגן אמון על הכשרתם, הנגשת תנאי המחייה והלמידה שלהם וגם על הנחלת ערכי המשמעת הנדרשים על פי פקודות הצבא והקו המנחה של חיל האוויר.
תא"ל דגן זיהה את הצורך אבל לא רק בשל הצורך של השלמת השכלה לחיילים. הנורה האדומה הראשונה נדלקה אצלו לאחר שהבין שהסיבה המרכזית לבעיה לא הייתה קשורה להשכלה כי אם למסוגלות. הוא הבין שאם חייל, שלא הוציא תעודת בגרות, יקבל את הכלים החסרים לו, אזי הדרך להצלחה סלולה. וזה בדיוק מה שקרה.
בשנה הראשונה נרשמו עשרות חיילים למבחני הבגרות וההצלחה באה בעקבותיה. השינוי אצל החיילים, שפתאום יושבים ליד טייסים, מפקדים, קצינים ופרחי טיס ומקבלים מהם ביטחון שהיה חסר להם בתקופת התיכון, היה נראה לעין. אפקט נוסף שהשפיע הוא החיבור ליחידה ולבסיס, ונתוני המוטיבציה עלו בהתאם.
לאחרונה נחשף הרמטכ"ל אביב כוכבי לפרויקט ואימץ אותו מיד. הוא הגיע לראות את הפרויקט מקרוב ולא חסך ממנו מחמאות: "בעיניי, הסוגיה היא לא קבלת תעודת הבגרות, ואתם מבינים זאת בצורה מצוינת", אמר רא"ל כוכבי. "הסוגיה היא החזרת או הגדרת תחושת המסוגלות. אדם מצליח בחיים הוא אדם שיש לו ביטחון עצמי – זה המפתח להכל. אנשים בעלי ביטחון עצמי הם אנשים שמתהלכים זקופים בעולם, הם לא מחמיצים הזדמנויות, לא נרתעים מלהושיט את היד ולקטוף או לטפס על סולם, וזה מה שאתם עושים פה. הצבא שלנו הוא צבא מיוחד, ופרויקטים מהסוג הזה מצדיקים את היותנו צבא מיוחד".
בחיל האוויר מספרים כי גם בתקופת משבר הקורונה היה חשוב להם להמשיך את הפרויקט. ההצלחה שלו הביאה להיענות גבוהה בקרב החיילים ומפקד הבסיס החליט להקצות משאבים להמשך קיומו והצלחתו. הלימודים מתקיימים על בסיס יומי משעות הבוקר ועד שעות הצהריים. מיד לאחר סיום הלימודים החיילים חוזרים לאגפים שלהם להשלמת המשימות.
עוד נתון מעניין, אומרים המפקדים, הוא שהחיילים מסיימים את יום הלימודים עם אור בעיניים, וכי יש תחושה באוויר שקורה שם משהו טוב. המפקדים נרתמו אף הם להצלחה ובעת הצורך גם מסדרים את לו"ז המטלות בהתאם למערכת השעות של החיילים. התכנים מגיעים בצורה מסודרת ומי שמעביר אותם הם כאלו שעברו את מבחני הבגרות בהצלחה. קסמו של הפרויקט בשילוב של בכירים לצד צעירים, ותחושה של שילוב בין קצוות שספק אם היו נפגשים בלעדיו, שכן מדובר באגפים שאינם קשורים אחד לשני.
כמו בבית הספר, החיילים שמעבירים את התכנים נפגשים אחת לשבוע למעין סיעור מוחות, ישיבת מורים אם תרצו, חולקים חוויות, מעלים בעיות, חושבים על פתרונות ומחדדים איפה כל אחד מהתלמידים צריך חיזוק או עזרה נוספת. אמנם אין כאן גיליון ציונים אבל בהחלט יש כאן סוג של הערכה לימודית שמשקפת לאחר מכן את הצלחת החיילים בפרויקט.
