"'הסכם אברהם' הוא אירוע היסטורי לאזור כולו. אנשים רבים מרקעים שונים ומדתות שונות הביעו את התרגשותם מהיוזמה הזאת, שהתרחשה בתזמון מושלם", מתלהבת ננסי כדורי, יהודייה חברת ה"שורא" – המועצה המחוקקת – בבחריין.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בקרב על מחליפה לביידר גינזבורג, הכל שאלה של עמדה
– שנת שלום: ההסכמים עם האמירויות ובחריין שינו את המזרח התיכון
– שוברי הסגר הם הישראלי המכוער
כדורי, בת 46, מונתה לתפקיד לפני עשור בידי המלך חמד בן־עיסא אאל־חליפה, ומאז הוארך מינויה ברציפות. היא מכהנת גם כחברה בוועדת החוץ, הביטחון והביטחון הלאומי של בחריין, ובעבר כיהנה כסגנית יו"ר הוועדה. כמו כן היא חברה בוועדה לטיפול בענייני הנוער במדינה. כדורי חוזה שהסכם השלום בין ישראל לבחריין יביא תועלת לשני הצדדים. "כל המגזרים והאוכלוסיות ייהנו, והאזור כולו יצליח סוף־סוף להשיג יציבות, שגשוג ותקווה לעתיד מזהיר יותר".
היא לא ביקרה מימיה בישראל, משום שהחוק אוסר על אזרחי בחריין לבקר במדינה שלמנאמה אין יחסים דיפלומטיים איתה, אך אומרת ש"מובן שבעקבות ההסכם אשמח מאוד להצטרף למשלחת רשמית בכירה שתבקר בישראל ותייצג את בחריין".
איזו השפעה תהיה להסכם?
"ההסכם שנחתם כולל יחסים דיפלומטיים מלאים ופתיחת שגרירויות הדדית, מה שיקדם שיתוף פעולה בתחומי הביטחון, החקלאות והביטחון התזונתי, ויניב השקעות בשירותי בריאות ובתעופה אזרחית, כולל טיסות ישירות בין המדינות. צפוי שיתוף פעולה גם בטכנולוגיה, תיירות, תרבות, אנרגיה, סביבה, תקשורת ותחומים אחרים בעלי תועלת הדדית.
"ההסכם הוא בסיס למחויבות משותפת לקידום השלום והביטחון באזור, וחזונו כולל את הרחבת מעגל השלום. יש בו גם הכרה בזכותה של כל מדינה לריבונות וצידוד בהמשך המאמצים לפתור את הסכסוך הישראלי־פלסטיני".
הכרזת השלום שנחתמה בוושינגטון לא הזכירה מדינה פלסטינית.
"להבנתי, ההסכם ציין שהצדדים ימשיכו במאמצים להשגת פתרון צודק, מקיף ומתמשך של הסכסוך הישראלי־פלסטיני".
כדורי משבחת את היחס של בחריין לקהילה היהודית. "אנחנו נהנים משוויון ומחופש ביטוי. אין הפרדה או אפליה. בחוקה של בחריין יש ביטוי להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, שקובעת שכל בני האדם נולדו חופשיים ושווים בכבודם ובזכויותיהם. נפלה בחלקי הזכות להיות חלק מתהליך קבלת ההחלטות וחקיקת החוקים במדינה".
מלך פתוח וסובלני
המלך חמד נחשב למנהיג שמקדם את מעמד הנשים במדינה: הוא מינה עשר נשים, ובהן ננסי כדורי, לבית העליון של הפרלמנט. "כחברת הפרלמנט אני בהחלט יכולה לומר שהמעמד שלנו פה הוא לא של נשים המבקשות עוצמה וכוח, אלא של נשים שנמצאות כבר בשלטון ופועלות בכל הכוח. אנחנו עובדות יד ביד עם עמיתינו הגברים בלי שום הבדל, הכול כמובן בזכות הקו שהמלך חמד מוביל".
המרקם הדתי בממלכת בחריין מורכב: השלטון המלוכני הוא סוני, אך רוב האוכלוסייה היא שיעית. לנוצרים וליהודים יש נציגות בפרלמנט, המונה 40 מושבים. "אנו שואפים לנסח חוקים הוגנים שיועילו למדינה ולאזרחים בלי קשר לשיוכם הדתי. בפרלמנט נערכים דיונים פתוחים בין כל החברים המייצגים את הדתות והעדות השונות. אנחנו עושים הכול כדי שההצבעות ישרתו את טובת הממלכה".
כדורי היא ילידת בחריין. סבה – בן לאב עיראקי ואם אוסטרית – החליט להיפרד מבני דודיו שפנו להונג־קונג, ולעבור לבחריין; הוא הצליח מהר מאוד בעסקים במדינת האי. כבת לקהילה היהודית המתכווצת בממלכה, כתבה כדורי ספר שכותרתו "מראשיתנו ועד היום", המספר על ההיסטוריה של הקהילה. "היהודים הראשונים הגיעו לפה ב־1873, בשנים שבחריין הייתה מרכז סחר בינלאומי. היהודים הסוחרים עסקו במגוון תחומים והשתלבו במהירות במארג החברתי. הם תרמו רבות לבניית הכלכלה. הגברים עסקו במסחר, בכספים, בנדל"ן ואפילו בנפט, והנשים עבדו בהוראה או היו אחיות ומיילדות. הן עסקו גם בטקסטיל ולימדו את הנשים המקומיות כיצד לעצב ולתפור. סבי מצד אמי היה אף הוא איש עסקים, שהתעסק בעיקר בטקסטיל ובהפעלת בתי קולנוע".
בשיאה מנתה הקהילה בבחריין אלף יהודים, רובם מהגרים מעיראק, מהודו ומאיראן. מרביתם עזבו את הממלכה לאחר הקמת מדינת ישראל, מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים – שהובילו לפרעות ביהודים. כיום מונה הקהילה כחמישים איש, ובראשה עומד אברהים (אברהם) דאוד נונו. גם הוא היה בעבר חבר פרלמנט: "לא האמנו שנזכה בחיינו לצפות בהסכם שלום בין בחריין לישראל", הוא אומר לנו. "צפיתי בטקס והתרגשתי מאוד. אני בטוח שמקבלי ההחלטות במדינות ערב האחרות צפו גם הם באירוע בוושינגטון ובדרך החדשה שנפתחה באזור, וירצו להצטרף".
נונו מציין שהקשרים החדשים בין ישראל לבחריין פותחים אפשרויות חדשות לשיתופי פעולה, אך מתרגש גם בממד האישי. "אני ממתין לסגירת הפרטים האחרונים בהסכם השלום שיאפשרו לי לבקר את קרוביי בארץ. רבים בקהילה היהודית ממתינים כמוני לאפשרות הזאת, יחד עם תיירים מישראל שכבר יוצרים קשר איתנו ורוצים לבקר פה.
"אנחנו מחכים ליהודים שמשפחותיהם עלו מבחריין לישראל בשנות החמישים, או שהם עצמם עזבו את בחריין כשהיו צעירים. הם בטח ירצו לראות היכן ההורים שלהם חיו, לבקר בבית הכנסת שנבנה בשנות השלושים ובבית הקברות היהודי הישן. אנחנו מבטיחים: אין כל חשש להגיע לפה, ואפילו להסתובב ברחובות הממלכה בכיפה על הראש. אנחנו מכינים אוכל כשר כמו חברינו בקהילה היהודית באיחוד האמירויות, ומבטיחים לכם שהמקומיים יקבלו את היהודים יפה, בכבוד ובאהבה".
איך ייראה שולחן ראש השנה בבירה מנאמה?
"אני אמנם ממוצא עיראקי, אבל אשתי מבשלת אוכל אירופי יותר. בכל מקרה, על הדג החריף והקובה אני לא מוותר לה. מובן שבסעודת החג יהיו גם תפוח בדבש ודברים מתוקים נוספים. כל המשפחה תהיה סביב שולחן אחד ויהיה שמח.
"לצערנו, נתפלל בבית ללא מניין כי בית הכנסת נמצא בשיפוץ עד פברואר – ואז הוא יכלול גם מוזיאון לקהילה היהודית. אנחנו מכינים את עצמנו לראש השנה וליום כיפור גם מבחינה רוחנית. ביום הזה כולנו עומדים בפני היוצר שלנו, וברגע אחד הוא מביט לנו בלב ומכריע איך תיראה השנה הבאה שלנו. בעיניי, המעמד ההיסטורי בוושינגטון והיחסים החדשים עם ישראל בהחלט מסמנים ליושב במרומים שאנחנו רוצים בשלום ובחיים טובים בין כל הדתות".
