"אני בעד החלת ריבונות", אמר לנו השבוע שר התקשורת יועז הנדל. "אני לא חושב שהיא צריכה לרדת מסדר היום בגלל הקורונה. אבל עובדתית, אני לא מכיר עיסוק בזה עכשיו. לפחות לא בתקופה האחרונה" (הריאיון המלא מופיע במוסף יומן).
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– הקרב על הנראטיב: לכתומים כבר יש איפה להגיב
– מהתגשמות החורבן להתגשמות הנבואה: נטילת חלק בבניינה של ירושלים
– התגובה לפרובוקציה של חיזבאללה צריכה להיות חדה וכואבת
חודש חלף מאז 1 ביולי, שבו על פי ההסכם הקואליציוני ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול להביא לדיון בממשלה החלטה על החלת ריבונות ישראל ביהודה ושומרון. אך נדמה שבשבועות החולפים, כשגל הקורונה גואה שוב, הנושא התפוגג.
הצעדים הגלויים האחרונים של נתניהו בעניין הריבונות התרחשו גם הם לפני כחודש. ב־30 ביוני הוא נפגש בלשכתו עם שליח הבית הלבן אבי ברקוביץ', שהגיע לישראל לביקור קצר. נכחו בפגישה גם השגריר בישראל דיוויד פרידמן, וחברי צוות המיפוי המשותף מצד ישראל, יו"ר הכנסת יריב לוין ומנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ. ברקוביץ' הגיע אז ארצה לאחר כמה ימי דיונים בבית הלבן על הריבונות, שהסתיימו ללא הודעה פומבית.
בטקס חילופי מנכ"ל משרד החוץ בהמשך היום אמר נתניהו שדן עם האמריקנים על הריבונות, ושהעבודה בנושא תימשך. מקור אמריקני אמר לנו אז שהמשלחת שבאה ארצה, ושכללה גם את נציג המל"ל האמריקני, המריאה בחזרה לוושינגטון ללא מפת ריבונות מוצעת לדון עליה.
למחרת, ב־1 ביולי עצמו, הסתפקה לשכת ראש הממשלה בפרסום הודעה לקונית כי ראש הממשלה ממשיך בדיונים בנושא. מאז, בצוק העיתים והקורונה, לא התבטא נתניהו פומבית בדבר החלת הריבונות.
חברה חדשה שהייתה אמורה להצטרף אל ועדת המיפוי היא שרת ההתיישבות ציפי חוטובלי, שמתכוננת בימים אלו לתפקידה הבא כשגרירה בלונדון. בשבועות האחרונים לא זומנה חוטובלי לישיבה של הצוות, שככל הנראה לא התכנס.
במקביל לדומייה הזו, גם המחאה מימין נגד התוכנית, או חלקים ממנה, עברה לשלב חרישי יותר – נטול שלטי חוצות ודל בראיונות בתקשורת. "אסטרטגית, זה לא זמן טוב למחאה", אומר לנו יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני. "כל המדינה מתמודדת עם הקורונה והמשבר הכלכלי, ויש די הפגנות מול ראש הממשלה עכשיו. האמריקנים שקועים בקורונה ובבחירות, ישראל שקועה בקורונה ובהפגנות. אנחנו עובדים מתחת לפני השטח, ממשיכים להיפגש עם חברי כנסת ושרים ולהסביר את סכנות התוכנית".
בריאיון לגלי צה"ל בשבוע שעבר אמר ג'ייסון גרינבלט, לשעבר שליח הממשל למזרח התיכון וממנסחי התוכנית, שאם ישראל תחיל ריבונות יהיה עליה להקצות שטח למדינה הפלסטינית. הוא הוסיף שמשמעות המונח "מדינה פלסטינית" בדבריו אינה דווקא זו המקובלת בשיח הדיפלומטי. "בנוגע לדברי גרינבלט על מדינה פלסטינית, אני התרעתי על כך כבר בינואר בוושינגטון", אומר אלחייני.
מאז הפגישה הסוערת עם נתניהו בתחילת חודש יוני בלשכתו, אין קשר ישיר בין אלחייני לראש הממשלה. אולם דרך הקשרים המתקיימים בכל זאת בין אנשי ההתיישבות לאנשי לשכת ראש הממשלה, מבינים ביש"ע כי במפגש עם האורחים האמריקנים הביעה ישראל רצון להחיל ריבונות על כל היישובים, ורק עליהם – ללא הצירים והשטח העוטף אותם. בתמורה ביקשו האמריקנים לדעת מה תיתן ישראל לפלסטינים. ההצעה על הפרק הייתה להעביר אליהם שטחי C לבנייה, וכן להכיר בדיעבד בבנייה פלסטינית בלתי מאושרת בשטחים הללו, סמוך למקומות יישוב פלסטיניים קיימים. כל הכרזה כזו לא תתקבל בברכה בימין ותגרור ביקורת על ראש הממשלה.
מסביבת יו"ר הכנסת יריב לוין, הבכיר היחיד שהיה בסוד התוכנית לאורך כל הדרך לצד ראש הממשלה, נמסר שדווקא ישראל היא שממתינה כעת לעמדת הנשיא דונלד טראמפ.
מקור רשמי בבית הלבן מסר מצידו שהם ממשיכים בדרך שהתווה הנשיא טראמפ בינואר, כאשר הציג את החזון האמריקני לשלום בין ישראל לפלסטינים, ושאין בינתיים החלטה סופית לגבי הצעדים הבאים ליישום. מקור אמריקני אחר, שהיה מעורב עמוקות בדיונים על מתווה מוצע, מוסיף בכנות: "לאיש לא אכפת מריבונות עכשיו. אף אחד לא התקשר אלינו ואנחנו לא התקשרנו לאף אחד".
מסע תעמולה גלוי בעד החלת הריבונות נמשך בין חברי "תנועת הביטחוניסטים". תא"ל במיל' אמיר אביבי, העומד בראשם, אומר שהם עומדים בקשר עם פקידי הממשל האמריקני שרוצים להמשיך לקדם את הריבונות. "האמירה הכי חשובה היא שחלון הריבונות חי וקיים", אומר אביבי. "האנשים שאנחנו מדברים איתם אומרים לנו: אנחנו לא יכולים להיות ציונים יותר מכם. ישראל צריכה לקבל החלטה. העסק נמצא בידיים של ראש הממשלה, והוא צריך לגלות מנהיגות. העדיפות הברורה היא שזה יקרה לפני אוקטובר, בגלל הבחירות האמריקניות בנובמבר". בתנועה עדיין מעריכים שהחלת ריבונות תתרחש עוד לפני ראש השנה, באוגוסט או ספטמבר.
בכירים אמריקנים:
"איש לא התקשר אלינו בנושא הריבונות, לא נוכל להיות ציונים יותר מכם"
לדברי אביבי, חברי תנועתו ממשיכים להיפגש עם שרים וחברי כנסת כדי להסביר שמוכרחים להחיל ריבונות. "מה שקרה השנה הביא לשינוי המציאות. המציאות היא כבר לא החלת ריבונות או הישארות בסטטוס־קוו, אלא החלת ריבונות או הידרדרות ביטחונית חמורה. אם מי שמתנגד לריבונות יראה שהוא מצליח לכופף את ישראל ואת הממשל האמריקני ולמנוע מהלכים אזוריים שהוא לא מעוניין בהם – זה יביא אותנו לשינוי מציאות מסוכן, חמור בסדרי גודל ממה שיקרה אם יחילו ריבונות. זה ידרדר את כל המזרח התיכון.
"המשמעות תהיה אובדן אמינות של הממשל כלפי מדינות ערב, שמתחילות גם כך לערער על המנהיגות של הנשיא טראמפ מתוך הבנה שהוא לא מוביל בסקרים. לכן אנחנו בטוחים שיש חשיבות אדירה, מבחינת הביטחון הלאומי של ישראל וארה"ב גם יחד, ששני המנהיגים יתקדמו עם זה".
משיחותיו עם אמריקנים וישראלים מתרשם אביבי ש"ההחלטה היא חד־משמעית בידיים של נתניהו. אם הוא ירים טלפון לבית הלבן ויאמר 'אני הולך על זה וזה' – הממשל לא יעמוד בדרכו. אנחנו מבינים שהציבור עסוק עם הקורונה, אבל אי אפשר להזניח את צורכי הביטחון הלאומי, בטח כשיש הזדמנות היסטורית שאולי לא תחזור".
בהערת אגב מוסיף אביבי שאם ארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל" משמאל טורח עדיין להטיף נגד התוכנית, המשמעות היא כי היא עדיין על הפרק. השר לשעבר מתן וילנאי, העומד בראש ארגון השמאל, מבהיר שאין לו מידע ממשי, אולם הנחת העבודה של התנועה היא אכן כי החלת הריבונות נמצאת עדיין על השולחן: "נקודת המוצא שלנו היא שזה יכול לקרות. נושא הסיפוח מוסווה כהחלת ריבונות, והוא עדיין רלוונטי ועדיין מסוכן לישראל".
אביבי אינו חושף עם אילו בכירים אמריקנים הוא מדבר, אך ההנחה המושכלת היא שהם קרובים יותר אל שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן מאשר אל חתנו של הנשיא ג'ארד קושנר, שהפך במובן מסוים ליריבו של השגריר בכל הנוגע למימוש התכנית.
גם ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן ממשיך להיפגש עם חברי כנסת בניסיון לקדם ריבונות. "אם הריבונות לא תוחל בחודש הקרוב, חלון ההזדמנויות המדיני ייסגר. לצד הטיפול בקורונה, לא יעלה על הדעת להזניח תחומים אחרים", אמר השבוע.
ובצד הדיון על ריבונות, ממתינה ישראל להחלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, בנוגע לפתיחת חקירה נגד ישראל בנושא פשעי מלחמה. ההערכה היא שההחלטה תתקבל בעוד שבועות ספורים, לאחר ששלושת השופטים היושבים בהרכב ישובו מפגרת הקיץ. בקרב מקורות מדיניים בישראל יש חשש שהחלת ריבונות עלולה להשפיע על קבלת ההחלטה, שאיש בירושלים לא מפקפק בכך שתהיה מוטה ונגועה פוליטית.
