בצה"ל נערכים בשבועות האחרונים לקראת תרגיל גדול שייערך בקיץ ובו יבחנו לראשונה את 'צוות הקרב החטיבתי' בתצורה חדשה. בתרגיל ייטלו חלק חטיבת שריון ביחד עם חטיבת גולני, ובכל 'צוות קרב' יורכבו שלושה גדודי יבשה, גדוד סיור, יחידת סיוע מנהלתית וכוח אש עם יכולות ארטילריה, רקטות, וחימוש מונחה מדויק.
במסגרת התרגיל תיבחן לראשונה התפיסה החדשה בזרוע היבשה – לוחָמת גדודי יבשה. "אני רואה בעתיד שמפקד גדוד שריון ומפקד גדוד בגולני עוברים את אותה הכשרה", הסביר קצין בכיר בזרוע היבשה בתדרוך לכתבים צבאיים. לדבריו, "היום אתה נכנס לרחוב וכבר אין שטחי השמדה כמו פעם, אלא הכול בתוך השטח הבנוי".

אימוני כוחות היבשה בשנים האחרונות מאוחדים ומאגדים יכולות של שריון, הנדסה, וחי"ר, ובצבא רוצים לאחד ככל הניתן את הכוחות הללו ליחידה אחת משולבת. על פי פרסום בעיתון 'מעריב' בשבוע שעבר, כחלק מאותו שינוי, יבטלו בצה"ל את תפקיד קציני החיל הראשי – קצין שריון, קצין הנדסה, וקצין חי"ר וצנחנים – וקצין בדרגת תא"ל, שלאחר שפיקד על אוגדה, יפקד על שלושת הכוחות הללו יחד.
"בדקנו את האפקטיביות של השיטות הישנות לפני שהחלטנו לשנות, ואחרי בדיקה ביטלנו את ספרי ההדרכה שעוסקים בלחימת גדוד חי"ר או לחימת גדוד שריון. מעכשיו יש צורה אחת – לוחָמת גדוד יבשה", הסביר הקצין הבכיר. על פי עדויות של מפקדי בשטח, במבצע 'צוק איתן' שיתוף הפעולה בין הכוחות היה טוב, אך המגמה היא להגביר אותו עוד ככל הניתן.
"אנחנו מעריכים שבמלחמה הבאה התמרון הקרקעי יופעל מהר יותר רחב יותר ועמוק יותר", אמר במהלך התדרוך אלוף קובי ברק, מפקד זרוע היבשה. "הסיבה לכך היא האיום המתגבר על העורף הישראלי והצורך לקיים מלחמה רב-זרועית, שהתמרון הוא חלק נכבד ואולי המכריע ממנה על מנת להסיר את האיום מעורף מדינת ישראל", הוסיף אלוף ברק.
"כבר עכשיו אנחנו מאומנים יותר, מוכנים יותר ונכונים לקרב, ובעיקר רוח הלחימה של הלוחמים והמפקדים נכונה ומתאימה אל מול האתגר".
עד סוף שנת 2025, התוכנית הרב השנתית הבאה של צה"ל, מתכננים בצבא שיהיו עשרה "צוותי קרב חטיבתי", שיעמדו ויפעלו בצורה החדשה. במקביל, לכל השינויים שמקודמים ונבנים, במערכת הביטחון נערכים אל העימות הצבאי הבא. "אם מחר פורצת מלחמה, כוחות היבשה מוכנים לאתגר – לא יהיה קל ויש פערים, אבל אנחנו מוכנים יותר", תיאר הקצין הבכיר.
לדבריו, הוא לא רואה דרך אחרת לטפל בירי טילים, למעט תמרון. "אם יקומו פה בבוקר לנפילה של טילים, אני לא רואה פתרון אחר מלבד תמרון, ולא רוצה מצב שזה לא קורה בפועל וככה אני מבין גם מהדרגים הגבוהים". ביחס למשך הלחימה, הסביר הקצין הבכיר כי הכוחות ערוכים לעשרות ימי לחימה, ולא מדובר על עניין של כמה ימים ספורים.
באשר להישגים הנדרשים מכוחות היבשה, הוסיף הקצין כי התמרון וההתקפה נמצאים במרכז התפיסה, והדרישה מכוחות היבשה היא לכבוש שטח, להשמיד אויב ולפגוע במה שמכונה 'מרכז כובד', דוגמת מוקד שיגור טילים או מרכז פיקוד ושליטה. "אם אנחנו רוצים הישג או מסה של הישגי טקטיים זו חלק מהדרך", הוא ציין ובמענה לשאלה על הכרעה בלחימה בזירה הצפונית השיב כי "אם נצליח במלחמה הבאה להרוג את נסראללה – זו הכרעה".


הלחימה שיפגשו כוחות צה"ל, בכל זירה שהיא תהיה אחרת מזו שהכירו בעבר, על כך אין מחלוקת. מדובר באויב שונה, עם יכולות מתקדמות הרבה יותר – יכולת ההיעלמות שלו גבוהה בעזרת מנהרות למשל. בניגוד למלחמות העבר, מפקד הגדוד שיחפש מולו את טנק האויב, יתקשה לאתר אחד כזה. תת הקרקע הוא מסתור ומילוט ולא רק משמש לפיגועים ועם אלו יופעלו על פי הערכות רחפנים וישוגרו טילים.
"חיזבאללה עם יכולות מתקדמות יותר אחרי הלחימה בסוריה", אמר הקצין הבכיר. "ההיערכות שלנו היא רב-זירתית ואויב שנמנע ממגע. יש לנו יכולות לאתר אותו לזמן קצר, כדי לפגוע בו עד שהוא יימלט".
עם זאת הוא מציין: "יכולות שהיו רק אצלנו בעבר נמצאות גם אצל האויב שלנו כיום, ולמרות שאנחנו עדיין מתקדמים, ישנה שחיקה ביכולות שהיו בעבר בלעדיות לנו".

