התוכנית למחיקת רישום פלילי של יוצאי אתיופיה בישראל הניבה בינתיים יבול דל. מאז הכרזת התוכנית בסתיו אשתקד הגישו יוצאי אתיופיה בישראל רק 27 בקשות למחיקת רישום פלילי.
בנובמבר 2018 יצאו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ושרת המשפטים לשעבר איילת שקד בקריאה מיוחדת ליוצאי אתיופיה להגשת בקשות למחיקת רישום פלילי, בתיקים שעניינם עבירות של הפרת הסדר הציבורי וחיכוך עם רשויות האכיפה שלא הוטל בגינן עונש מאסר.
הקריאה באה בהמשך למיזם חנינות כללי לרגל שנת העצמאות ה־70 לישראל, ו"כדי להשלים תהליך של תיקון ואיחוי קרעים ולחזק את האמון בין יוצאי אתיופיה לרשויות האכיפה והמשפט".
אלא שבמהלך השנה החולפת הוגשו למחלקת החנינות במשרד המשפטים 27 בקשות של ישראלים יוצאי אתיופיה למחיקת רישומם הפלילי, הרבה פחות מההערכות המוקדמות. זאת אף שהליך הגשת הבקשה היה פשוט למדי – כניסה למחיצת "מחלקת החנינות" באתר משרד המשפטים, ומילוי הטופס המקוון שבדף הבית.
במשרד המשפטים משערים שמספר הפניות הנמוך נובע מאי אמון של יוצאי אתיופיה ברשויות הציבוריות וברצונן המוצהר לתקן את האפליה שחוו במשך שנים.
עורכת הדין נוחי פוליטיס, מנהלת מחלקת החנינות, מסרה בתגובה לנתונים: "על אף המספרים הנמוכים, אנו ממשיכים לעשות מאמצים רבים ליידוע הציבור הרלוונטי ולעידוד הגשת בקשות. חשוב לנו שיבינו שנפתח שער חנינה רחב מן הרגיל, כדי לתקן תוצאות של שיטור יתר, וחבל לא לנצל את ההזדמנות המיוחדת הזו".
בנוגע לכל בקשה שהגיעה לפתחה של מחלקת החנינות בשנה האחרונה, נבדקו מספר העבירות וחומרתן, העונש שהוטל בגינן, חלוף הזמן, הנסיבות האישיות של עובר העבירה ותהליכי השיקום שלו. הבקשות שהוגשו ואושרו כוללות מקרה של צעיר שהורשע בעבירה של התנגדות למעצר בנסיבות של מעורבות בקטטה, כאשר התנגד לכבילתו. לאחר מכן הוא למד במכינה קדם־צבאית והתגייס ליחידה מובחרת.
מקרה נוסף שהסתיים במחיקת הרישום הפלילי הוא עניינו של צעיר שהסתבך במריבה לפני כעשור והורשע בעבירה של תגרה. גם הוא סיים שירות צבאי כלוחם.
בקשות חנינה נוספות, שטרם התקבלו תשובות לגביהן, עדיין נבחנות בימים אלה.
