בית משפט לענייני משפחה בתל-אביב קיבל לאחרונה באופן חריג תביעת מזונות של אם והורה לעקל 115,200 שקלים ממי שטרם הוכח באופן סופי שהוא אבי ביתה. האדם שנטען כי הוא האב מתגורר בחוץ לארץ ומתעכב כבר תקופה ארוכה בביצוע בדיקת האבהות אותה נדרש לעבור במסגרת התביעה.
לטענת האם, בן זוגה לשעבר דורש מצד אחד לקבל אישור סופי בדבר היותו אבי הקטינה, ומצד השני מתחמק מביצוע הבדיקה הנחוצה ומבריח את רכושו מישראל. במהלך הדיונים בבית המשפט טענו עורכי דינו של הגבר כי אין כל חיוב במזונות משטרם נערכה בדיקת האבהות, וכי "אין קמצוץ ראיה לכך שהמשיב יכביד על מימוש או על קיום פסק הדין למזונות כשיינתן – אם אכן יקבע שהוא האב".
הרשמת עינת גלעד משולם, שדנה בתיק, החליטה להורות על עיקול הכספים על אף שלא הוכח כי מדובר באב, וכך היא כתבה בהחלטתה: "לאחר בחינת הטענות ובשים לב לזכויות המתנגשות מזה, החלטתי שבעת הזו נכון להבטיח את האינטרס הקנייני של הקטינה. שוכנעתי על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיימת עילת תביעה והוריתי על צו עיקול זמני של כספי המשיב". הכספים יעוקלו מהתמורה שיקבל האב ממכירת דירתו בישראל.
"מדובר בהחלטה תקציבית, חשובה ואמיצה של בית המשפט לענייני משפחה, שהצליח לצאת מהאוטומט ולבכר את טובת הקטינה תוך הבנה של הסיפור והמקרה הספציפי שלפניו", אמר עורך הדין ארתור שני, ממשרד א. זיסמן שני, המייצג את האם. עוד הוסיף: "מיד לאחר ביצוע בדיקת אבהות, יירשם אבי הקטינה כאפוטרופוס נוסף ויחולו עליו וכלפיו הזכויות והחובות. אם לא היה מוטל העיקול הייתה נותרת אם הקטינה בפני שוקת שבורה מבלי יכולת להיפרע בעניין מזונות בתה. חיוב האב במזונות הקטינה עומד בקנה אחד עם טובתה ואף עם מדיניות שיפוטית ראויה, שתמנע עד כמה שניתן מהטלת חיובי מזונות קטינים על הקופה הציבורית. אם יש אבא – בייחוד כזה שאינו נושא בנטל גידול הילדה, ראוי שלפחות יהיה שותף כלכלית בעלויות גידולה של בתו".
