סקירת מרד החשמונאים על פי ז'אבו פורסמה בשנת תשמ"ה בחוברת "גבורת בית חשמונאי", בהוצאת החברה להגנת הטבע ובית ספר שדה עפרה:
התסיסה העממית שהתעוררה בעקבות גזרות הדת של אנטיוכוס הרביעי (אפיפנס) וחילול המקדש, הפכה למרד גלוי בשנת 167 לפנה"ס. מגוון מקורות שעסקו בכך הצביעו על מסורת שלפיה המרד פרץ בי"ז באלול. לאחר שפתחו בהתקוממות במודיעין, נמלטו מתתיהו ובניו ככל הנראה להרי גופנא מצפון לירושלים – מחוז הררי שהיה מאוכלס במשפחות כוהנים רבות. יהודה המכבי נמשח שם לשר הצבא.
1.
מצפון לגופנא \\ אפולוניוס \\ ניצחון \\ שנת 166 לפנה"ס
אחרי שיהודה נלחם במתייוונים שחיו בהרי גופנא, יצא שר הצבא של מחוז שומרון, אפולוניוס, לדכא את המרד. יש כמה זיהויים של מקום הקרב – מעלה־לבונה, ואדי חרמייה ועוד. אפולוניוס התקדם לעבר הרי גופנא מאזור שומרון ומשכם בצפון (מכיוון צומת תפוח), הובס ונהרג בקרב.
כמו שדוד נטל מגוליית את חרבו, מעיר ז'אבו, כך מסופר גם על יהודה שנטל את חרב אפולוניוס ונלחם בה כל הימים.
2.
מעלה בית־חורון \\ סירון \\ ניצחון \\ שנת 166 לפנה"ס
שר הצבא הסורי סירון הגיע לדכא את המרד מכיוון אחר, מדרך החוף במערב. הוא עלה אל ההר במעלה בית־חורון, ושם הותקף צבאו המשוריין והכבד בידי צבא יהודה הקל והנייד. סירון וצבאו נמלטו, וצבא המכבים רדף אותם במורדות ההר.
ז'אבו מציין שבאותה הדרך רדפו יהושע את הכנענים ושאול את הפלשתים. בנאום לקראת הקרב, המצוטט בספר חשמונאים, השתמש יהודה בביטויים מהתנ"ך, למשל דברי יהונתן בן שאול: "אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט" (שמואל א יד, ו).
3.
אמאוס \\ תלמי, ניקנור וגורגיאס \\ ניצחון \\ שנת 165 לפנה"ס
אנטיוכוס עצמו היה עסוק במלחמה אחרת במזרח, ועוצר הממלכה הסלווקית, ליסיאס, שלח שלושה מצביאים להילחם במורדים. הם חנו ליד אמאוס, באזור לטרון. יהודה ואנשיו – כ־3,000 בלבד – נאספו במצפה, ירדו לאמאוס בשעת לילה, תקפו ממזרח (כשהשמש מסנוורת את האויב) וניצחו.
יהודה, כהן משוח מלחמה, ערך במצפה טקס ברוח פרשת "כי תצא למלחמה", והורה "לבוני בתים ולמארשי נשים ולנוטעי כרמים ולרכי הלבב" לשוב לביתם. לפי ז'אבו, יהודה ידע שאיש מלוחמיו לא ישוב הביתה: מטרת הטקס היא להעלות את המורל.
4.
בית־צור \\ ליסיאס \\ ניצחון \\ שנת 164 לפנה"ס
במשך שנה של "הפסקת אש", ליסיאס קיבץ 60 אלף לוחמים ו־5,000 פרשים, ויהודה הספיק להגדיל את צבאו ל־10,000 איש. הצבא הסורי נאסף בבית־צור, כיום בעיר הערבית חלחול מצפון לחברון, ושם הותקף בידי המכבים. ליסיאס נמלט לאנטיוכיה, ויהודה עלה לירושלים.
*
"השמש במרכז"
טיהור המקדש עומד בלב חנוכיית הקרבות של ז'אבו. תהליך סילוק הפסלים, חידוש המזבח והעלאת הנרות במנורה נמשך בין חג הסוכות לכ"ה בכסלו, ואז התקיימה חנוכת המזבח. ז'אבו מציין שכ"ה בכסלו הוא גם יומה הראשון של עבודת בית המקדש השני, כמתואר בנבואת חגי בתרי־עשר.
מבצר החקרא הסמוך למקדש הוחזק עדיין בידי יוונים ומתייוונים. אנטיוכוס אפיפנס מת במזרח חודש לפני טיהור המקדש, והמלוכה באנטיוכיה (בדרום טורקיה של ימינו) עברה לבנו, אנטיוכוס החמישי (אופטור) – ילד קטן, רק בן שמונה. העוצר ליסיאס ניהל את העניינים.
5.
בית־זכריה \\ ליסיאס \\ כישלון \\ שנת 162 לפנה"ס
ליסיאס גייס עוד עשרות אלפי לוחמים והביא אותם מן המערב והדרום למחנה בבית־צור, מדרום לירושלים. יהודה התייצב מול הצבא הזה בבית־זכריה, באזור אלון־שבות בגוש עציון. הסלווקים היו חמושים גם בפילים, והפעם הם הנחילו תבוסה למכבים. יהודה ואנשיו נסוגו להרי גופנא, והיוונים חזרו לירושלים. בגלל מרד בסוריה ליסיאס נאלץ להכיר באוטונומיה יהודית ולעצור את המלחמה.
אלעזר בן מתתיהו נפל בקרב בית־זכריה בעודו הורג פיל, לפי התיאור ההיסטורי. על שמו נקרא היישוב אלעזר בגוש עציון/
6.
כפר־שלם \\ ניקנור \\ ניצחון \\ שנת 162 לפנה"ס
הזעזועים בסוריה הסתיימו בחילופי שלטון: אנטיוכוס החמישי (אז בן עשר) והעוצר ליסיאס הוצאו להורג, ודמטריוס הראשון עלה לשלטון וחידש את המלחמה בארץ יהודה. שר הצבא שלו, ניקנור, הציע לחשמונאים שלום בדרך מרמה, אבל המזימה נחשפה. הקרב התחולל במרחב בין הרי גופנא לירושלים. המכבים ניצחו, אך ניקנור שרד.
ז'אבו מציין את האירוניה: דווקא ליד כפר שלם התחולל קרב שפרץ לאחר מגעי שלום מדומים.
7.
חדשה \\ ניקנור \\ ניצחון \\ שנת 161 לפנה"ס
ניקנור הזעיק תגבורת, ונערך בראש מעלה בית־חורון. יהודה נערך בחדשה, כנראה ממערב לגבעון. בקרב שפרץ בי"ג באדר, ניקנור נהרג וצבאו נס לעבר אמאוס.
ז'אבו מזכיר ש"יום ניקנור", חג שנקבע כדי לשמוח על מותו של שר הצבא העוין, חל בי"ג באדר, אך בוטל לאחר חורבן בית שני. בימינו זהו יום צום – תענית אסתר.
8.
אלעשה \\ בקכידס \\ כישלון \\ שנת 160 לפנה"ס
הקרב האחרון של יהודה המכבי התקיים בלב הרי גופנא. המכבים חנו באלעשה, היום בדרום העיר רמאללה. כ־3,000 לוחמים יהודים התייצבו נגד 20 אלף, ועוד אלפיים פרשים, בצבא הסורי שחנה באל־בירה. רבים מצבא המכבים ברחו מן המערכה. בסופו של קרב שהתמשך יום שלם, הלוחמים היהודים נסוגו צפונה. יהודה נפל בקרב.
קרבות יהודה המכבי הם רק ראשיתו המוצלחת של מרד החשמונאים. אחיו, יונתן ושמעון, השלימו את מה שהוא התחיל, והקימו ממלכה עצמאית ששרדה כ־77 שנים.
