הבית // מיני־פנטהאוס רחב מידות בגבעתיים, על גבול רמת־גן ותל־אביב, עם ירידה מהירה לאיילון. 180 מ"ר ומרפסת גדולה, חמישה חדרים בקומה אחת. חדר העבודה הפתוח משקיף על הסלון, המטבח ופינת האוכל, הנמצאים בחלל גדול אחד. המרפסת הגדולה מארחת מסיבות ומפגשים חברתיים רבים באביב, בקיץ ובסתיו. העיצוב של שניהם: כל פריט ורהיט נרכש לפי טעמם המשותף. "הבית גדול מספיק ואנחנו מרגישים בנוח לשהות בו הרבה בלי שמוכרחים לצאת ולהתאוורר". רחלי אוהבת להיות בבית יותר ממשה, שצריך יותר בילויים בחוץ.
הבוקר // בבית משפחת להב־הורביץ מתחילים את היום מוקדם – ואז לאט. משה מקיץ יקיצה טבעית כבר סביב חמש – שש בבוקר לקריאת העיתונים וכעבור שעה שעתיים חוזר לסיים את שנת הלילה ונותן שעה שעתיים נוספות של שינה. רחלי קמה בשבע להכין כריכים ולשחרר את בארי לבית הספר – אבל עד עשר בבוקר אין עם מי לדבר.
סדר // סביב עשר בבוקר רחלי מתחילה לעבוד במשרד הביתי, ומשה בסלון או בחדר הנוסף. הם מנגן בגיטרה ועובר על שירים למופע (וגם שירים שאינם חלק מ"הטיש הגדול", מארגן את החשבונות, מטפל בעניינים בשביל אמו ומשפחתו, או עוסק בעבודות הבית – גיהוץ, פינוי מדיח הכלים ופח האשפה, קניות ושאר תחזוקה שוטפת. בהמשך הוא פורש לשנת צהריים קבועה לקראת ההופעה או בילוי חברתי אחר. בערב, סביב אחת בלילה, שניהם נפגשים שוב וצופים יחד בטלוויזיה בשידורי היום או בתוכן תיעודי – הסוגה החביבה על משה.
פרנסה // "הטיש הגדול" הוא מקור הפרנסה העיקרי של המשפחה וגם מוקד בילוי חשוב לשניהם. "הטיש" התחיל במפגשי חברים ושירה ספונטנית והפך למופע במות רב עוצמה.
ירושלמי // משה הוא ירושלמי במקור, ולמד בבית הספר רנה קאסן. במשך שנים היה פעיל הנוער העובד והלומד, והיה בה חניך, מדריך וקומונר. כשעזב את הקומונה הוא ייסד את "הטיש הגדול", בירושלים שהייתה אז בוהמיינית, אינטימית וקטנה. בתחילה הופיע במועדונים הירושלמיים שהקים וניהל ("בית המרזח של כלבא שבוע" ו"הצוללת הצהובה") ואחרי כמה שנים פרץ החוצה מעבר לגבולות ירושלים, והחל להופיע בכל הארץ.
עפרתית // רחלי, בת היישוב עפרה ובוגרת תנועת בני עקיבא, היא בעלת תואר שני בסיעוד. במשך עשרים שנה הייתה אחות בהדסה עין כרם, אך היא עזבה את המקצוע לאחר הולדתו של בארי והמעבר למרכז, והצטרפה להפקת "הטיש הגדול". רחלי אחראית על שיווק המופעים ועל כל התיאומים, ובשנים האחרונות היא הרחיבה את עיסוקיה ומפיקה גם בשביל אמנים נוספים.
ההיכרות // רחלי גדלה על זמר עברי בעפרה ובבני עקיבא. בשנת 1993 הזמינה אותה חברה ל"טיש הגדול" במועדון הכלבא שבוע, ושם הם נפגשו לראשונה. רחלי הגיעה למופע שוב ושוב, ובפעם השלישית להב ניסה באופן עדין לגשש ולהתעניין, אבל הניסיון לא צלח. רק כעבור 15 שנה, אחרי שכל אחד מהם עבר סיבוב של נישואין וגירושין, הם מצאו את הדרך זה לזה. בארי הוא בנם המשותף.
זוגיות // "כבר שנים אנחנו יחד, 24 שעות ביממה, ולא נמאס. אין שובע או שעמום, לא נגמר לנו על מה לדבר. עניין רב נובע מתוך היחד שלנו, והזוגיות רעננה, מעניינת ובעלת מתח בריא. אין לנו הרבה ויכוחים והמריבות נדירות. אנו רואים את רוב העניינים עין בעין בלי עין הרע. העיקרון הוא להשתדל לעשות למען האחר".
טיול // משה: "אנחנו אוהבים לנסוע יחד לחו"ל. גם שם אנחנו מחוברים לעבודה בטלפון, אבל הקצב שונה. אנחנו נהנים להסתובב יחד ברחובות, להיכנס לחנויות, לשבת בבתי קפה ולפגוש חברים שבמקרה נמצאים גם הם באותו היעד". רחלי: "משה תמיד ייכנס איתי לחנויות, יחווה דעה, ימליץ ויתעניין, ובכלל, הוא הוא החבר והחברה הכי טובים שלי. אין דבר שאני מסתייגת מלומר לו. הוא מקשיב ומוכן להשתכנע כאשר הצד השני מביא נימוקים סבירים והגיוניים".
כדורגל // משה רואה בכדורגל יותר מסתם משחק. רחלי: "מבחינתו זה מיקרוקוסמוס של העולם, והוא רואה בכדורגל עומק אסטרטגי, חברתי ופוליטי". בבית אוהדים את קבוצת הפועל ירושלים, קבוצה של האוהדים שמפיצה תרבות של אחדות ושוויון. "סגנון האוהדים והניהול מאוד מקובלים עלינו". משה משתדל ללכת עם בניו למשחקים באזור המרכז, בין נתניה לאשדוד, ובאחרים הם מקפידים לצפות בטלויזיה. רחלי לא מצטרפת למשחקים אך מתעניינת בתוצאות ונראה שאכפת לה. משה: "לצערי אין הרבה ניצחונות והישגים, ולכן התלבטתי אם להכניס את בני הצעיר לתוך העניין. בסוף הבנתי שנגזר עליי ונגזר עליו, כי יש בזה משהו שמגדיר את נפשו של האדם ואת הילוכו. מי שאומר לי שהוא אוהד הפועל ירושלים אני חש אליו קרבה מיידית".
זמר // משה מעיד שהוא "קרוב מאוד" לזמר העברי ומכיר את "נשמתם" של השירים: "איך הם פועלים, מה מניע אותם, מאיפה הם נוגעים לליבי ולעיתים קרובות גם מדוע. כל בני הבית קשורים לזמר העברי, חיים ונושמים אותו. שיחות רבות בבית עוסקות בשירים, בניתוחם ובטיבם. כל בני הבית מנגנים בגיטרה, ומשה ואמיתי גם מנגנים בפסנתר. בארי מתופף, לומד במרכז למוזיקה ברמת־גן ומשתתף בלהקה שהוא הצעיר בה. "המוזיקה אצלנו בבית מקרבת, וכל ארוחה משפחתית מסתיימת בשירה ובנגינה בסלון או במרפסת, עמוק אל תוך הלילה".
אחים // שלושת האחים קרובים זה לזה, וגם היחסים של רחלי עם בניו הגדולים של משה טובים וקרובים. שני הבנים הגדולים גרים בתל־אביב. "הם באים אלינו לעיתים קרובות, ועוזרים בשמירה על בארי כשאנחנו בחו"ל".
בישול // הם אוהבים להכין אוכל לאורחים. רחלי יודעת לבשל טעים, ומשה הוא "סו שף" יעיל: עם מוזיקת רקע מתאימה במטבח הוא יכול לשבת שעות ולחתוך, לקלף ולהגיש את כל חומרי הגלם לרחלי, שמבשלת, מתבלת ומרכיבה את המנות. "ההתעסקות במטבח הופכת לנעימה וקלה יותר בשניים".
אוכל // "אנחנו אכלנים קטנים, שבעים יחסית מהר ולא עושים עניין מאוכל. משה צמחוני כבר עשר שנים. שנינו ירדנו במשקל יפה בשנים האחרונות". תמיד יש מרק במקרר או פיצה במקפיא, ורחלי מכינה אוכל במהירות כשמישהו רעב. במהלך השבוע משה קופץ לפעמים בצהריים עם חבר לאכול חומוס או לסעוד במסעדה אחרת בסביבה. 0
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
