מעט מיד לאחר טבח 7 באוקטובר, עו"ד נוחי פוליטיס גייסה עשרות עורכי דין למשימת מיצוי הזכויות באגף הסיוע המשפטי של משרד המשפטים. משפחות חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה תמיד היו זכאיות לסיוע חינם מטעם משרד המשפטים, אך היקף האסון היה גדול על אגף הסיוע המשפטי. כשבשבוע השני של המלחמה התקבלה החלטת ממשלה שהרחיבה את הזכאות לסיוע גם למשפחות החטופים ופדויי השבי, היה ברור שכוח האדם פשוט לא מספיק.
"פרסמנו קול קורא בקרב עורכי הדין שעובדים איתנו באופן שוטף, וקיבלנו המון פניות", אומרת פוליטיס, מנהלת אגף הסיוע המשפטי. "זה היה מרגש. ידענו שיהיה ערך כמעט לכל ההתמחויות, כי בתחום של מיצוי זכויות צריך להכיר דיני עבודה, ביטוח לאומי, לפעמים דיני נזיקין. אז בחרנו קבוצה של 150 עורכי דין שהוספנו לעשרים עורכי הדין שעסקו בתחום עד אז. את כל הקבוצה הזו העברנו הכשרה אינטנסיבית – הרצאות, שיחות, איך לגשת למשפחות, עשה ואל תעשה. גיבשנו אוגדן שמרכז מידע ומאפשר לעורכי הדין להתמצא בזכויות הכי עדכניות בכל התחומים. בנינו מודל לפיקוח על 170 עורכי הדין, איך אנחנו נותנים להם גב משפטי חזק.
האתגר הראשון היה להגיע לכל המשפחות, ובמהירות. בדרך כלל הסיוע המשפטי נפגש עם לקוחות במשרד, אבל במקרה הזה עורכי הדין קיבלו הנחייה להגיע אל המשפחות – "לפעמים לבתי המשפחות, לפעמים למלונות שפונו אליהן. המטרה היא שהפגישה הראשונה תהיה עם הרבה מאוד רגישות". בהנחיית מנכ"ל משרד המשפטים איתמר דוננפלד פתחו באגף הסיוע מוקד חירום שקיבל פניות ואף החל להתקשר בעצמם למשפחות כדי להסביר להן על הסיוע ויכולותיו. "כדי להגיע לכל המשפחות פעלנו מהרגע הראשון בשיתוף פעולה הדוק עם אגף השיקום במשרד הביטחון, שמטפל במשפחות חללי צה"ל, ועם הביטוח הלאומי, שמטפל במשפחות חללי פעולות האיבה. הממשק שלנו איתם טוב, גם אם בבתי המשפט אנחנו עומדים משני צידי המתרס כשאנחנו מערערים על החלטות שלהם ותובעים אותם.
"הרבה פעמים התשובה שקיבלנו מהמשפחות הייתה שאין צורך, אבל הצענו שבכל זאת יגיע עורך דין מטעמנו, כמובן לא מיד בסיום השבעה אבל זמן קצר אחר כך, ויעשה בדיקה ראשונית. עורך הדין יחתים את המשפחה על ייפוי כוח, יעדכן את הביטוח לאומי, יפנה למעסיק, יסייע לבני המשפחה, יטפל בצווי ירושה ובמידה רבה יפעל כמתווך, איש ידע וסיוע. אנחנו מקבלים על העבודה הזאת משוב טוב שמחמם את הלב. זה משהו שמגיע למשפחות, לא חסד אלא זכות על פי חוק, אבל התחושה שגורם ממשלתי פונה אליהן ומסייע היא חשובה".
שירותי הסיוע המשפטי למשפחות כללו מיצוי זכויות לכל משפחה בהתאם לנסיבות המיוחדות שלה, לא רק מול המדינה אלא גם מול גורמים אחרים, כמו המעסיק. "בתיק אחד גילינו שחייל צעיר יחסית עשה לעצמו ביטוח חיים לא הרבה זמן לפני שנפל בעזה", מספרת פוליטיס. "המשפחה לא הייתה יכולה לבדוק את זה בעצמה, ועורכת הדין שלנו עלתה על זה. צריך גם לוודא שלא ננקטות פעולות משפטיות נגד חטופים, לעצור הליכי גבייה ולדאוג שלא יעקלו נכסים. היה בחור שנרצח והמכונית המשפחתית הייתה רשומה על שמו. עורך הדין מטעמנו טיפל בחידוש הרישיון מול משרד התחבורה ודאג להעביר את הבעלות על המכונית כדי שהאחות תוכל להמשיך לסייע להורים". מיצוי הזכויות כולל גם ייצוג בערכאות, במקרה שיש צורך בכך: "ערעורים, תביעות, עתירות", מונה פוליטיס. "אנחנו כבר עושים את זה ונמשיך לעשות את זה. ייצוג המשפחות בתחום הזה הוא ללא הגבלת זמן".
"היה בחור שנרצח והמכונית המשפחתית הייתה רשומה על שמו. עורך הדין מטעמנו טיפל בחידוש הרישיון מול משרד התחבורה ודאג להעביר את הבעלות על המכונית כדי שהאחות תוכל להמשיך לסייע להורים"
יחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים קמה לפני חמישים שנה, ופועלת במטה בירושלים ובסניפים בשישה מחוזות ברחבי המדינה. במטה נמצאים הממונים הארציים על התחומים השונים, שאחראים על הידע המקצועי ועל ההכשרות וההנחיה. בצד המנהלי פועלים 330 עובדים, וכ־1,200 עורכי דין חיצוניים עובדים עם היחידה. "הם בעצם אלו שמייצגים בפועל את מרבית הפונים שנמצאים זכאים לסיוע", מסבירה פוליטיס.
מכל התחומים שהסיוע המשפטי עוסק בהם באופן שוטף, התחום של נפגעי עבירות המתה, שחללי צה"ל ופעולות האיבה הוא חלק ממנו, הוא קטן: לדברי פוליטיס, היקפו הוא בדרך כלל כמאתיים מקרים בשנה. "עמדנו מול משימה עצומה", היא אומרת. "חוג עורכי הדין שנותנים שירות למקרים כאלו הוא קטן מכדי לתת מענה". לכן לא הסתפקה פוליטיס בגיוס 150 עורכי הדין החדשים, באישורו של המנכ"ל דוננפלד, אלא רתמה לטיפול בהמוני המשפחות גם את בכירי אגף הסיוע המשפטי. "הממונה על תחום הביטוח הלאומי לקחה אחריות על היציאה לשטח, התיאומים, ההגעה למלונות. מנהלת תחום המשפט האזרחי קיבלה אחריות לסוגיית ניצולי הנובה. הם לא היו זכאים לסיוע משפטי בשלב הראשוני, אבל היינו שם כדי לתת להם הכוונה ולעזור להם גם בקבלת הסכום שהגיע להם עוד לפני ההכרה הרשמית של הביטוח הלאומי.
"הסגנית שלי, בת־שבע שרמן־שני, היתה הנציגה שלנו במשל"ט החטופים בפיקוד העורף. היא יזמה שם שולחן עגול של משרדי הממשלה, וקידמה את החקיקה שנתנה תשלום חודשי חלף שכר לחטופים האזרחים, בדומה לחטופים החיילים שממשיכים לקבל שכר. מנהלת יחידת הניהול לקחה אחריות על התקשרויות מסוגים שלא הכרנו. למשל, מעולם לא התעסקנו בפטנטים, אבל הייתה משפחה של חטוף שסיפרה שהוא היה באמצע רישום פטנט והם פוחדים שיגנבו לו את הרעיון, אז מצאנו מומחה וטיפלנו בזה. היה פתאום ריכוז גבוה של התעסקות בבעיות ייחודיות של חברי קיבוצים, תחומים שלא התעסקנו איתם הרבה בעבר, אז התקשרנו עם מומחה לכל הנושא הזה של זכויות חברי הקיבוצים והוא עזר לעורכי הדין שלנו לתת לזכאים את העצה הנכונה. בכל זה קיבלנו סיוע מכל אגפי משרד המשפטים – מהמנכ"ל, מהחשבות, מהלשכה המשפטית".
נקודה רגישה אחרת שעלתה בעקבות הטבח הייתה סיפורם של 22 הקטינים שהתייתמו ב־7 באוקטובר משני הוריהם. "הממונה הארצית על ייצוג קטינים נזקקים אצלנו בסיוע המשפטי היא חברה בוועדה הבין־משרדית בהובלת משרד הרווחה שמטרתה למצוא פתרון מותאם לכל משפחה", אומרת פוליטיס. "הסוגיות המשפטיות שם סבוכות, וזה לא פשוט. נניח, השאלה מי הכי מתאים לאומנַת חירום. יש המון סוגיות ירושה, ובנושא הזה אנחנו פועלים בתיאום עם הרשם לענייני ירושה".
חנינה סנגוריאלית
פוליטיס (51) נולדה וגדלה בגוש קטיף, למדה באולפנת "אמנה" בכפר־סבא, ושירתה בשירות לאומי בבית הילד בשכונת גילה בירושלים. היא רעייתו של תא"ל טל פוליטיס, לשעבר מפקד השייטת וכיום בכיר בחיל הים, והם מתגוררים בנחושה. יש לה שני בנים ושתי בנות ("חיילות", היא מציינת בגאווה לא מוסתרת). לדבריה, כשהייתה צעירה בכלל לא חשבה שתהיה עורכת דין. "המסלול שלי היה אחר, הייתי בטוחה שאהיה פסיכולוגית", היא אומרת. "למדתי תואר ראשון בפסיכולוגיה וקרימינולוגיה ותואר שני בהתנהגות ארגונית. בתור סטודנטית כבר עבדתי כיועצת ארגונית, ולא חשבתי על משפט".
אבל אז היא נכנסה לתחום המשפט – ולא יצאה ממנו עד היום. זה התחיל מפעילות חברתית: בזמן לימודיה באוניברסיטת בר־אילן היא התנדבה בארגון הסטודנטים "ברירה", וארגנה בו הרצאה של פרופ' קנת מן, מייסד הסנגוריה הציבורית והסנגור הציבורי הראשון. "כבר למדתי אז משפטים, ובעקבות ההרצאה הבנתי שאני חייבת להכיר את הסנגוריה הציבורית. וכך החלטתי לעשות התמחות בסנגוריה במחוז ירושלים, ממש קרוב למשרדי הסיוע המשפטי שאנחנו יושבים בהם עכשיו, בסוף רחוב הלל. התקבלתי, וככה התחלתי בעצם את המסלול שלי במשרד המשפטים. תוך כדי ההתמחות ואחריה התנדבתי בכיכר ציון במסגרת עמותת עלם, התנסות שלימדה אותי המון, ואז גם התגבשה בי ההבנה שהמשפט הוא כלי להוביל שינויים חברתיים ולקדם צדק בשביל אנשים שאין מי שיילחם בשבילם".
"מנהלת יחידת הניהול לקחה אחריות על התקשרויות מסוגים שלא הכרנו. למשל, מעולם לא התעסקנו בפטנטים, אבל הייתה משפחה של חטוף שסיפרה שהוא היה באמצע רישום פטנט והם פוחדים שיגנבו לו את הרעיון, אז מצאנו מומחה וטיפלנו בזה"
החלק הראשון של הקריירה המשפטית של פוליטיס היה כולו במסגרת הסנגוריה הציבורית. "הייתי הרבה שנים בסנגוריה, ומוניתי למנהלת בערך שנתיים אחרי שנכנסתי לשם באופן קבוע. התחומים שבחרתי נשקו בחלקם לעולם הפסיכולוגיה כך שלא זנחתי את ההכשרה שלי בתחום. בהתחלה ניהלתי במחוז חיפה את תחום הפסיכיאטריה המשפטית, אחר כך החזירו אותי למחוז ירושלים כדי לרכז את ייצוג הקטינים, ומשם התקדמתי לעוד תפקידי ניהול. אני באמת חושבת שההכשרה הסלילה אותי לעיסוק בתחומים מסוימים של המשפט, אבל מעבר לזה היא גם מאפשרת לי לעשות יותר, גם כעורכת דין וגם כמנהלת בתחום המשפטי".
בשנת 2015 עזבה פוליטיס את הסנגוריה הציבורית ומונתה למנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. "למחלקת החנינות היתה מנהלת מיתולוגית, עו"ד אמי פלמור, ובשנת 2015 היא מונתה למנכ"לית משרד המשפטים", אומרת פוליטיס. "ראיתי בתפקיד הזה הזדמנות מיוחדת מאוד. בסנגוריה הציבורית, במשך שנים נלחמתי בשביל אנשים שזקוקים להגנה מול מערכות רבות עוצמה. במחלקת החנינות אפשר לעשות צדק ולעשות חסד דרך ייעוץ למקבלי ההחלטות. זה לא היה מובן מאליו לקלוט לתפקיד הזה מישהי יוצאת הסנגוריה הציבורית ולא יוצאת מערכות האכיפה, ואני שמחה שניתנה לי האפשרות לעשות את זה. מחלקת החנינות היא אי נדיר במערכת המשפט שמאפשר לאנשים לעשות תיקון ושיקום. מחלקה שבודקת ביסודיות ובמקצועיות כל בקשה ובקשה. בתפקיד הזה עבדתי מול חמישה שרי משפטים, ויצרנו כמה וכמה מתווי חנינות.
"התחלנו בחנינות לרגל 70 למדינת ישראל: אסירים קשישים וחולים, אסירות שיש להן ילדים קטנים, אנשים שמרצים מאסר חלף קנס ועוד ועוד אסירים שאין להם מסוכנות גבוהה, אפשרנו להם להגיש בקשת חנינה. זה היה פרויקט גדול ומשם המשכנו לעוד מתווים. השותפה שלי בנושא הזה הייתה אודית קורינלדי־סירקיס, היועצת המשפטית של נשיא המדינה דאז, ויחד איתה גיבשנו עוד מתווי חנינות. למשל המתווה למחיקת רישום פלילי ליוצאי אתיופיה, מתווה הקלה בקנסות למי שפוטרו או הוצאו לחל"ת בגלל מגפת הקורונה, מתווה מחיקת רישום פלילי לשורדות זנות. התגבשה אצלי תובנה חזקה על הצורך להשתמש במשפט ככלי מערכתי לעשות צדק עם אוכלוסיות מוחלשות.
"צריך להגיד שחנינה היא מכשיר ייחודי, כי מצד אחד אתה יכול להציע לקבוצה גדולה של אנשים להגיש בקשת חנינה, ומצד שני לבחון בקשה־בקשה וגם לדחות חלק מהבקשות. הרי לא יעלה על הדעת להמליץ לחון אדם שעדיין עוסק בפשע או שנשקף ממנו סיכון. זו היתה תקופה מרתקת. בתקופה הזו התבקשתי להקים במשרד יחידה שעוסקת בפעילות ביטחונית שאני לא יכולה לדבר עליה, וזה הוסיף עוד עניין לעבודה שלי. במקביל ביקשה ממני מנכ"לית המשרד להיות הממונה על תלונות על הטרדות מיניות בפרקליטות. הייתה מחשבה לייחד לכך ממונה מלבד הממונה הכללית של המשרד. כל מה שעשיתי שם הוא חסוי אבל גם זאת הייתה התנסות מלמדת וחשובה".
דווקא בתור מנהלת מחלקת החנינות היא התוודעה לראשונה לעומק לצד של נפגעי העבירות. "הנהגתי אז מדיניות של קשר יזום עם נפגעי העבירות בכל הנוגע לבקשות חנינה", היא מספרת. "לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, לנפגע העבירה יש זכות להביע עמדה כאשר הפוגע מבקש חנינה. אבל איך הם ידעו שיש בקשת חנינה? הרי הכול חסוי. לכן קבעתי שאם עולה מהחומר שהנפגע היה רוצה שיפנו אליו במקרה של בקשת חנינה, נעשה כל מאמץ לפנות אליו. ישבתי גם בוועדת קציבת מאסרי עולם, ועדת שחרורים מיוחדת, וגם שם נתנו הרבה משקל לעמדתם של נפגעי העבירה.
"זאת נקודת המבט ההפוכה לנקודת המבט של סנגורית, אבל זה באמת היתרון במסלול שעשיתי. הסוגיות שאני עוסקת בהן דורשת נקודת מבט מורכבת ולא חד־צדדית. אם אתה מקדם בהצלחה אג'נדה מנקודת מבט אחת אתה לא עושה את העבודה כהלכה. בסופו של דבר אנחנו עוסקים בדיני נפשות, ונקודת המבט הרחבה היא קריטית".
מעובר ועד זקן
באוקטובר 2021 מונתה פוליטיס לראש הסיוע המשפטי במשרד המשפטים. אחרי שש שנים וחצי מחוץ לסנגוריה, היא חזרה "לייצוג החלשים ביותר בחברה, השקופים, בכל מה שהוא לא התחום הפלילי – וזה רחב ביותר". פעילות האגף מסייעת לכל אורך החיים, כולל לילדים שאין להם שום דרך לשכור פרקליט שייצג את האינטרס שלהם. "אנחנו מייצגים קטינים נזקקים לפי 'חוק הנוער (טיפול והשגחה)', במערך 'עורך דין משלי'", מספרת פוליטיס. "אנחנו מייצגים אותם לפעמים בהליכי משפחה, הליכי גירושין שבהם בית המשפט ממנה אותנו ל'אפוטרופוס לדין' ודורש שנייצג את טובת הקטינים בהליך הגירושין. לפעמים הייצוג הוא בנושאים שקשורים להורות – אפילו משלב ההיריון.
"בתיק 'אסותא' (מחדל הטעות במרפאת ההפריה החוץ־גופית – ש"פ), בית המשפט מינה אותנו ל'אפוטרופוס לדין' לעובר. אנחנו מייצגים קטינים גם בהליכי הוצאת ילד מחוץ לבית, בהליכים שנוגעים לטיפולים רפואיים ולאשפוז פסיכיאטרי כפוי, ועוד ועוד. המערך שמייצג הורים בהליכים כאלו הוא נפרד, גם מבחינת ההכשרה וגם מבחינת עורכי הדין שמפקחים על התיקים, כי יש ניגוד עניינים. יש גם מערך מיוחד לייצוג הורים בהליכי אימוץ. אלו שלושה מערכים שיש לנו רק להורים וילדים".
מה שאר התחומים שאתם עוסקים בהם בדרך כלל?
"תחום הליבה הגדול ביותר הוא המעמד האישי, בערך 40 אחוז מהתיקים. זה אומר מזונות, משמורת, ירושות וצוואות. התחום הגדול השני הוא משפט אזרחי ובעיקר כל מה שקשור לחובות. אנחנו מייצגים כמחצית מהחייבים הפרטיים בהליכי חדלות פירעון, וגם בניסיון להשיג הסדרים עוד לפני חדלות פירעון. בתחום האזרחי אנחנו מטפלים גם בדיירי הדיור הציבורי שמגישים תביעות שקשורות לתנאי האחזקה, קיר שבור, מדרגות שבורות וכדומה. יש גם סוגיות של זכויות נמשכות, למשל הורה שנפטר והילד סבור שיש לו זכויות בדיור הציבורי. כל הנושא הזה מפותח מאוד אצלנו".
תחומים נוספים שפוליטיס מזכירה הם דיני הנזיקין, דיני העבודה והביטוח הלאומי, אשפוז כפוי אזרחי, כשרות משפטית בזיקנה ("אנשים שמאושפזים בבתי חולים, לא מאוד מתקשרים, ובית החולים סבור שצריך לעשות להם פעולה רפואית מצילת חיים והם מסרבים לכך – למשל חולי סכרת קשישים שלא מוכנים שיכרתו להם רגל"), נפגעי עבירות מין ועוד. "משרד המשפטים הוא משרד עורכי הדין הגדול במדינה", אומרת פוליטיס, "והסיוע המשפטי שלו הוא משרד עורכי הדין החברתי הגדול במדינה".
מי זכאי לקבל סיוע כזה על חשבון המדינה?
"יש שלושה מבחנים. המבחן הראשון הוא התחום – אנחנו לא עוסקים בייעוץ מס למשל. המבחן השני הוא כלכלי. יש תחומים שבהם אנחנו צריכים לבחון אם הפונה זכאי לסיוע מבחינה כלכלית, וזה מבחן קשה. לא כל מי שמתחת לקו העוני זכאי לסיוע. לא מספיק להיות עני, צריך להיות עני מרוד. המבחן השלישי הוא מבחן הסיכוי המשפטי. אנחנו צריכים לבדוק שיש קייס.
"יש תחומים שלא צריך לבדוק בהם זכאות כלכלית: קטינים, ניצולי שואה, ערעורים על החלטות הביטוח הלאומי, משפחות נרצחים, אשפוז כפוי, עבירות מין חמורות, חללי צה"ל וחללי פעולות איבה. יש תחומים שלא צריך באמת לבדוק בהם את הסיכוי המשפטי כי ברור שיש קייס. בן אדם זכאי לסיוע שרוצה להתגרש – ברור שיש לו קייס, והוא יקבל מהר מאוד עורך דין שייצג אותו. כך גם בתחום החובות: צריך לבחון מה האסטרטגיה הנכונה, אבל אין באמת שאלה של סיכוי משפטי, ונייצג כל זכאי".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
