הבית // דו־משפחתי בשתי קומות, חמישה חדרי שינה, בחוץ גינה מטופחת. בסלון תלויה תמונה ענקית שצילם אבא של דותן, שלמה.
הבוקר // הם קמים מוקדם ומתחילים במרתון התארגנות. "סנדוויצ'ים עפים באוויר, משהו מתוק בשקית ויוצאים לדרך". דותן יוצא לעבודה בשבע ורבע, נסיעה של 45 דקות: "יש לנו פקקים איומים בבוקר". אפרת עובדת בסניפי הסיעוד של עזר מציון ברחבי הארץ, ובעיקר במטה בבני־ברק. הנסיעה לוקחת בין שעה לשעה וחצי.
פרנסה // דותן הוא מנהל פרויקטים בחברה בתחום הביטחוני. אפרת היא עובדת סוציאלית קהילתית בעזר מציון. "אנחנו מעניקים שירותי סיעוד לאוכלוסיית הזקנים בארץ. יש לנו 14 סניפים בפריסה ארצית. מעבר לשירותים אלה אנחנו מעניקים שירותי מעטפת לקשישים בבתים, כמו מרכז ציפורה פריד לבני משפחה של חולי דמנציה, מועדונים חברתיים, פעילות גופנית לקשישים ולמטפלים שלהם, התקנת מאחזי בטיחות בשירותים ובמקלחת, מיזם הפגת בדידות ועוד. בתחילת המלחמה התחלנו פרויקט של 'אחים לדלת' – מתנדבים שיהיו שכנים טובים וכתובת לזקנים בודדים ללא עורף משפחתי. אנחנו מפעילים מתחילת המלחמה מוקד זמין לקריאות ופניות של זקנים למתן הסעות, אמבולנסים, הבאת תרופות, ארוחות חמות, סלי מזון, ציוד וכו'. למוקד הגיעו מאות פניות ועזר מציון הצליח לתת מענה נרחב כמעט לכל דורש".
משפחה מתנדבת // בשנה וחצי האחרונות הם יוצאים יחד עם חברים מהיישוב בכל יום שישי של "שבת מברכים" לנגן ולשמח ילדים חולים במחלקת הילדים בתל־השומר. "אנחנו מגיעים עם כלי נגינה, תחפושות גדולות, שקיות מתוקים ועגלת הקפה של עזר מציון, ועוברים במיון ובמחלקות הילדים, בעזרת שני, נציגת עזר מציון בבית החולים. ההתנדבות היא משפחתית וכולנו משתתפים בה, נהנים ונתרמים ממנה. היא גורמת לנו להעריך את הבריאות ולהודות על הקיים".
היסטוריה // דותן גדל ברמת־גן, ילד סנדויץ' בין שלושה ילדים. אפרת גדלה ברחובות, הילדה הצעירה משלושה ילדים. הוא למד בישיבת נחלים ואחר כך במכינה ביתיר, היא למדה באולפנת צפירה. דותן שירת בנח"ל והשתחרר בתפקיד סמ"פ. אפרת שירתה שנתיים שירות לאומי במכון פוירשטיין ובעמותת קו לחיים בירושלים. לאחר שחרורו דותן פנה ללימודי הנדסת תעשייה וניהול באריאל, וגם אפרת למדה עבודה סוציאלית באריאל, "כשהיא עוד היתה מכללה".
ביטחוני // דותן עבד במשך שש שנים באלביט ("נסעתי לשדרות בכל יום כמעט") לפני שעבר לעבודתו הנוכחית, שכוללת נסיעות רבות לחו"ל.
ההיכרות // אשתו של חבר טוב של דותן ראתה את אפרת בחתונה משותפת, ובלי היכרות מוקדמת ניגשה לאפרת והציעה את דותן.
תחביבים // דותן הוא איש של טיולים, סקי, בישולים, בשר איכותי ומפגשים עם חברים. אפרת אוהבת לשחות, לאפות ולבלות עם המשפחה ועם חברות.
הילדים // אמיתי לומד בישיבת קריית הרצוג. הוא בכור טיפוסי, אוהב חברים, טיולים ובשר משובח. בעז, נטע והלל לומדים בבית הספר שיל"ת. בעז הוא ילד זורם וקליל, שאוהב כדורגל וחברים, נטע אוהבת התעמלות קרקע, בישולים ועזרה בבית, והלל החייכנית אוהבת מוזיקה וחברות. שחר, שהולכת לגן קורנית, היא חובבת מתוקים מושבעת.
פדואל // הם הגיעו ליישוב לפני תשע שנים. "חיפשנו יישוב קרוב למרכז, ואחות של דותן גרה ביישוב הסמוך. במהלך המלחמה היה כאן מערך מדהים של תמיכה לנשות המילואים. לצערנו בן היישוב סרן איתן פיש ז"ל נפל בקרב, וכולם התגייסו לעזור במה שאפשר.
מילואים // דותן גויס ב־7 באוקטובר ובמשך יותר משלושה חודשים לחם בחזית הצפון: "אנחנו דרוכים ומוכנים להמשך". אפרת הייתה "מגויסת" בעורף: בבית ובעזרה בקהילה. דותן: "אני משרת בחטיבה שש, היינו יותר ממאה ימים בצפון. בהתחלה בקושי חזרנו הביתה, אבל אחר כך היציאות החלו להיות יותר מאווררות. בתחילת המלחמה 'סגרנו' יותר ממה ש'סגרתי' בסדיר. היינו במוכנות להתקפה של המחבלים בצפון ובעיקר חדורי מטרה לנצח את האויב.
"נחשפתי להרבה אנשים טובים ויקרים בדרך, שרק רצו לתמוך ולעזור. אנשים באו במיוחד לבשל לנו מרקים, להביא לנו נקניקיות, בשר, סלטים וכו'. מדינת ישראל ועם ישראל התגלו בשיא תפארתם. האחדות והתמיכה של העורף נתנו לנו כוח בחזית, ועזרה לנו להמשיך בדבקות במשימות. היא הזכירה לנו כמה אנחנו מאוחדים, הלוחמים וגם האנשים בעורף. הגענו ללחימה ממקומות שונים, מבתים שונים ועם תפיסות ודעות שונות, אבל מולנו הייתה מטרה אחת, והיא לנצח את חיזבאללה. זכיתי לשרת עם מפקדים וחברים שהם העילית של העילית. גאווה אמיתית להיות חלק מהם.
"במהלך השירות חשבתי הרבה עד כמה ההתגייסות, האחווה והניצחון לא באים לידי ביטוי באולפני החדשות. מעולם לא היינו כל כך מאוחדים. אחרי החורבן הגדול של 7 באוקטובר נפתחה הזדמנות מטורפת להסרת האיומים מבית ומחוץ, ואין ספק שכוחנו באחדותנו".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
