עדויות מקיבוץ כיסופים
"סער היה מוכן להתאבד עבור המשפחה שלי"
סער מרגוליס ז"ל, 38, רבש"ץ קיבוץ כיסופים. שיבוש בקליטה הסלולרית מנע ממנו לגייס את רוב אנשי כיתת הכוננות, והוא ארגן כיתה מאולתרת ולחם עד שנפל.
"באיזשהו שלב הבן הגדול שלי מדווח שיורים על הבית ושחדרו מחבלים. אני כל שתיים־שלוש דקות שואל מה קורה, ובפעם השלישית שאני שואל, שני הילדים ואשתי לא מקבלים את ההודעה. המשמעות היא שהם מתים או חטופים. בנקודה הזו סער מציע שנרוץ אליי הביתה, ואני אומר לו שזו תהיה פעולת התאבדות ושנינו נמות. 'אני מבין שאתה מוכן להתאבד על המשפחה שלי. מה שקרה עם המשפחה שלי קרה, ואנחנו צריכים לנהל את הקרב על הקיבוץ' (לאחר הקרב התברר כי בני משפחתו של אשר הצליחו להיחלץ) . הוא היה מוכן להתאבד עבור המשפחה שלי, ואני עצרתי אותו מלרוץ לשם. זה לב העניין של סער כלוחם, כאדם וכחבר. זו הגדולה שלו.
"בשעה 14:40 סער מנסה ליצור איתי קשר בשיחת וואטסאפ (…) בשעה 16:00 אני מנסה לחזור אליו ולא מצליח. אני לא יודע אם זו בעיית תקשורת או שהטלפון כבר לא פעיל, אבל הוא לא עונה.
"היו כל מיני שמועות שסער אולי חבר לקיבוץ ניר־עוז, אבל בתחקיר שאני עושה ביום למחרת אני מבין למי סער חבר ואיך, ומבין מה קרה לו. הוא הגיע לבית מאוד מסוכן לכניסה, שכמעט בלתי אפשרי להיכנס אליו. כשהוא לא מצליח להיכנס – לא מהחלונות ולא מהדלת – הוא לוקח את הכוח שאיתו ומפצל אותו לשני כוחות קטנים. כוח אחד נכנס מדלת אחת והכוח השני מדלת אחרת. בפתיחת הדלת הם מקבלים צרור של נשק כבד והוא מת במקום, עם עוד שלושה לוחמים מגדוד 450".
מתוך ריאיון שפורסם באתר N12, ב־17 באוקטובר
