הבית // יחידת דיור שכורה של בעלת בית "מקסימה, שהיא אכפתית ודואגת לנו". יש שני חדרי שינה, סלון, מטבח, חצר ופרגולה מול הנוף של נחל קנה. "אנחנו ממש מעל הנחל, וזה מהמם".
- מחקר: בנייה בשומרון תוריד את מחירי הנדל"ן במרכז בעשרות אחוזים
- חוק דרעי "מושחת"? כלל לא בטוח
- המערכת שתחזק את כוח המיקוח שלכם מול הבנקים עדיין דורשת שיפור
הבוקר // שניהם עובדים בתל־אביב: עתיה בדרום העיר, שיאל במתחם הבורסה. "אנחנו מורגלים לפקקים. ב־6:57 יוצאים מהבית למעון, ובשבע שולחים את הילד פנימה".
נסיעה // מהמעון הם נוסעים לתל־אביב דרך כביש 5 "המסויט". עתיה נוהגת ומדברת, ושיאל מקשיב: "זה הדייט היומי שלנו".
עיצוב // עתיה מלמדת עיצוב גרפי בתיכון לנוער בסיכון בדרום תל־אביב, ויחד עם בני הנוער עושה הדפסות על מוצרים. "העבודה שלי מאתגרת ומספקת. תמיד חלמתי לעבוד עם נוער בסיכון ותמיד אהבתי את העיצוב הגרפי, וזה השילוב המושלם. אני קמה בכל בוקר בחיוך".
יחסי ציבור // שיאל עובד במשרד יחסי הציבור ליבוביץ' מדיה, "עם לקוחות גדולים ומוכרים, כמו רשת עולם הקולנוע. אני בקשר רציף ויומיומי עם כתבים ועיתונאים כדי להעביר מסרים לתקשורת, כדי שהלקוחות יקבלו חשיפה וכדי שידברו עליהם באופן חיובי בהתאם לערכי המותג והחברה. המשרד שלנו בוטיקי, משפחתי, ונמצא בצמיחה מתמדת".
אלה שמות // "להורים שלנו יש חיבה לשמות מיוחדים, ואנחנו אלה שצריכים להתמודד עם זה. כבר מזמן הפסקנו לנסות לתקן אנשים. שכל אחד יהגה את השמות איך שהוא רוצה, זה כבר לא משנה לנו. לילדים שלנו נקרא בשמות נורמליים ומוכרים".
שליו // הוא נולד בערב ראש השנה בשיא מגפת הקורונה, חודש אחרי שהשניים חלו והחלימו. "הלידה הייתה קלה ומהירה: ארבע שעות חלפו מאז שחנינו את הרכב בבלינסון עד שהילד היה בחוץ. עתיה הגיעה לבית החולים עם פתיחה 7, ורק אחרי שהספיקה לעשות את הלק ג'ל לקראת הלידה, השנה החדשה והחג, תוך כדי צירים. לאחר לילה אחד בבית החולים, ביום הראשון של החג, הגיעה רופאה חדשה והחליטה להכניס אותנו לבידוד הרמטי בגלל שחלינו בקורונה. וכך בילינו את כל ראש השנה סגורים עם תינוק צמוד אלינו שרק נולד. בלי שופר ותפילה, בלי מאכלי החג, ללא מפלט. ספרנו את הדקות עד שהחג יצא וברחנו משם כל עוד נפשנו בנו".
קריית־ארבע // עתיה, השנייה משמונה אחים ואחיות, גדלה בקריית־ארבע ולמדה באולפנה המקומית. בהמשך עשתה שירות לאומי בטלמון: "הייתי בגן שפתי, וגם בת שירות של הנוער ביישוב. הייתה לי שם שנה מדהימה". אחרי השירות למדה במשך חודש בתוכנית "אלול" לפני שהתחילה ללמוד עיצוב גרפי במכללת "אמונה" בירושלים.
אבני־חפץ // שיאל הוא הבכור מחמישה אחים, וגדל ביישוב אבני־חפץ בשומרון. הוא אוהב כדורגל וספורט, ואוהד מכבי חיפה שרוף מגיל קטן. "את כל הילדות והנעורים שלי ביליתי במגרש כדורגל או מול המחשב בפיפ"א. לא הייתה אפשרות אחרת". לאחר התיכון למד בישיבה בעכו, ואז התגייס לצנחנים, לגדוד 890.
ההיכרות // הם נפגשו בחברון כששיאל היה חייל: "הייתי בחברון בשיא החורף והקור, ובעזה בשיא הקיץ והחום והלחות".
עתיה: "אחרי מבצע שובו אחים, ב־2014, בני הנוער בקריית־ארבע היו הולכים בימי חמישי ומוצ"ש, עוברים בין העמדות בחברון ומחלקים מרק לחיילים. לאט־לאט נשרו חבר'ה, אבל אני ועוד שתי חברות המשכנו עם החלוקה. וככה פגשתי את שיאל, ששמר בקור המקפיא של פברואר בחברון".
בעמדה, שנקראה "הדס 9", הוא גם הציע את הצעת הנישואים בסופו של דבר. התמונה של הצעת הנישואים הפכה לוויראלית, הופצה בעמודים פופולריים ברשתות החברתיות, והביאה אותם לריאיון זוגי במאקו.
לימודי עיצוב // הלימודים של עתיה היו עמוסים, עד שמונה או תשע בלילה, ו"גם בימי 'חופש', כשלא למדנו, היו המון מטלות לעשות. עיצוב גרפי דורש דיוק, יצירתיות וריכוז, והמטלות דרשו זמן רב. עסקנו בעיצוב לוגואים ומודעות ובמיתוג. בפרויקט הגמר, לכל אחת הייתה מרצה שחנכה אותה. אותי הנחתה שירה אליצור".
יחד // עתיה עדיין הייתה סטודנטית, והם גרו בכפר הסטודנטים של בני עקיבא בעכו. "גרנו דקה מהטיילת המדהימה ומהים, ובילינו שם לא מעט כזוג צעיר. החוויה בכפר הסטודנטים, הפעילויות והחברים הפכו את השנה הזו לבלתי נשכחת".
לימודי תקשורת // הרעיון ששיאל ילמד תקשורת הגיע דווקא מאהבתו לספורט ולכדורגל בפרט: "רציתי ללכת לכיוון של תקשורת ספורט". הוא התחיל ללמוד בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל: "בשנה הראשונה לומדים את המבואות וקצת מכל המסלולים – דיגיטל, אסטרטגיה של יחסי ציבור או שיווק ופרסום, רדיו, עיתונות וקולנוע וטלוויזיה – ואז בשנה השנייה מתחלקים למסלולים. אני בחרתי במסלול אסטרטגיה. למדנו שיווק, פרסום ויחסי ציבור, נפגשנו עם אנשים מהתעשייה, ולמדנו ממרצים בכירים ומוכרים בתחום. זה היתרון של בית הספר לתקשורת באריאל, שהוא מצליח לשלב נהדר בין החלק התיאורטי למעשי, וגם עשינו סטאז' מעשי".
יקיר // הם חיפשו יישוב קרוב לאוניברסיטת אריאל, וקרוב למרכז. "עתיה חיפשה בפייסבוק קצת מידע על ה'וייב' של היישובים, ומשהו משך אותה ליקיר. הגענו לבדוק והתאהבנו". הם אוהבים את מגוון הסגנונות הדתיים, ואת הקשר הקהילתי: "יש פה אנשים טובים שתמיד מושיטים יד לעזרה. כשהגענו קלטו אותנו בחום: קיבלנו מתנה מהיישוב, הזמינו אותנו לקידוש וחיברו אותנו לזוגות צעירים בגיל שלנו שגרים ביישוב וכאלה שהגיעו יחד איתנו פחות או יותר. לרגע לא הרגשנו לבד".
יולדות וילדים // יש ביישוב "מועדון יולדות", שדואג לארוחות חמות ליולדת ולפעילויות כיפיות בחופשת הלידה. "גם אם נתקעים בפקקים, תמיד תהיה איזו חברה שיכולה להוציא את הילד מהמעון. תמיד יש מי שיעזור".
כדורגל // עוד לפני שסיימו לפרוק את הארגזים, שיאל כבר הלך לשחק כדורגל עם קבוצה מקומית של חבר'ה שמשחקים ביישוב. "הוא פעיל חזק מאוד שם". 0
להשתתפות במדור
dyokan@makorrishon.co.il
