"התחלתי לעבוד בחקלאות עוד כילד בקיבוץ דן, ולמעט עשר שנים שבהן עבדתי בתעשייה, כל החיים הייתי בגידולי שדה. בבית הספר היה לנו יום עבודה אחד בשבוע, וגם בתקופת החופש היינו עובדים בחקלאות. היינו מתחילים בחמש בבוקר ומסיימים כשהיום מסתיים – ואף פעם לא יודעים מתי הוא מסתיים.
"היום אני מנכ"ל חברת ג"ג, שמאגדת שירותים לכלל חקלאי הגד"ש באזור הגליל, ומספקת להם כלים חקלאיים. לטרור החקלאי נחשפנו באפריל 2015, כשהציתו לנו את המשרדים וגרמו נזק של מיליון שקל. באוגוסט 2015 שרפו לנו שתי מקצרות, קומביין וטרקטור, בשווי 3 מיליוני שקלים. במרץ 2018 שרפו לנו באשדות־יעקב כלים חקלאיים בשווי 2.5 מיליוני שקלים. אם חזבאללה רוצה להסב לנו נזק כזה, הוא צריך לשלוח טילים; כאן מספיק ג'ריקן דלק שעולה עשרה שקלים. ואם מול חזבאללה יש לנו הרתעה, ולכן הוא לא משגר טילים בכל רגע, מול הפושעים אין למדינה שום הרתעה.
"מדברים פה על פרוטקשן, מלחמה על טריטוריות בין חברות שמירה. יכול להיות שמשתמשים בנו כמעין תשדיר פרסומת: הולכים לגוף גדול, שורפים אותו, ואז באים ואומרים לקטנים 'תראו איך פגענו בגדולים, כדאי לכם לשלם לנו'. אמרתי בכנסת שהלוואי שהיו מבקשים מאיתנו פרוטקשן עוד לפני השרפה הראשונה. הם היו מקבלים. כרגע אין לנו מושג מי עשה ולמה עשה. אנחנו רק יודעים שבשלוש ההצתות האלו לא תפסו ולא הרשיעו אף אחד.
"מול סוג כזה של טרור, אי אפשר להתגונן. קח את מה שקורה בגבול עזה: מדינת ישראל משקיעה משאבים כדי למנוע חדירות: היא מציבה חיילים, מקלעים, מצלמות, רדארים, טנקים, מטוסים, ובסוף מוצאים ארבעה מחבלים מטיילים מול היישובים. אם המדינה לא יכולה לעצור דבר כזה, איך אנחנו נצליח להתמודד?
"כל עוד חברות הביטוח מוכנות לבטח אותך, אתה שורד את זה, למרות השתתפות עצמית של מאות אלפי שקלים. ברגע שהן מסרבות לבטח, כל מקרה כזה יכול להיות מכת מוות לחקלאים. יש פה כשל שוק כלכלי־לאומני: הרשויות לא מצליחות לעצור את הטרור הזה, ומצד שני אין לנו אפשרות של ביטוח. לכן המדינה חייבת להתערב, כמו שפיצו את תושבי חיפה אחרי גל השרפות. המדינה לא מסוגלת להגן עלינו, ולא מכריחה את החברות לבטח אותנו, אז שתיכנס לנעליהן ותבטח אותנו בעצמה. רוצים שנשרוד, שתהיה חקלאות ויהיה ביטחון באספקת המזון גם אם הנמלים יהיו סגורים חלילה? שיפתרו את הכשל הביטוחי. זה משתלם למדינה, כי להקצות 50 מיליון שקל לביטוח כזה יהיה זול יותר מאשר להקים תחנת משטרה חדשה בטובא. מה גם שלתחנה כזו לא תהיה אפקטיביות, היא רק תאפשר לשר לביטחון הפנים לצאת בהכרזות.
"שווייץ, מדינה שאין עליה איומי פלישה, מסבסדת את החקלאות שלה ב־80 אחוז, מתוך הכרה בערך החקלאות. אצלנו, בנוסף לצורך באספקת מזון טרי, יש גם שיקול של שמירה על הסביבה ושמירה על אדמות הלאום. היכן שיש חקלאות, אין פלישות ואין בנייה לא חוקית. כל קו הגבול נשמר רק בזכות החקלאות, שגם נותנת מקומות עבודה. חקלאות שווה ציונות שווה הרבה מאוד ערכים שלציבור הם אולי חשובים, אבל פקידי האוצר רואים הכול דרך החור שבשקל. כשיבחינו במה שקורה, יהיה כבר מאוחר מדי. איך יכול להיות שהממשלה לא מצאה עדיין כל פתרון? היא מחכה שהחקלאות תקרוס?
"המשטרה תגיד שלפי הסטטיסטיקה, הטרור החקלאי בירידה. זה מרגש, אבל אין דין גנבת אבוקדו כדין הצתת כלים חקלאיים. זה ההבדל בין ליפול רגעית לבין להתמוטט. בינתיים אנחנו קמים בבוקר, הולכים לעבוד ולא סופרים את האבדות. שכרנו כלים כדי לסיים את העונה, ואנחנו לא יודעים האם להזמין כלים חדשים, כי נפשוט את הרגל אם יהיו הצתות נוספות".
דור ההמשך: "אני לא יודע אם אמליץ לילדים שלי להמשיך בחקלאות. אם היא תהיה מקצוע מכובד כמו היי־טק אז כן, ואם לא, אז לא. אנחנו אנשים ריאליים, לא מתאבדים".
