הבית // דירת ארבעה חדרים שקנו לפני שש שנים ("זו הייתה החלטה טובה, המחירים קפצו מאוד מאז") סמוך לגבעת נפוליאון: "בשקיעה אנחנו שומעים את התנים מייללים וזה הפך להיות חלק מהפסקול של החיים שלנו".
פרנסה // עידו מתכנת בחברת נייס, בחטיבת אקטימייז. דנה בלוגרית במשרה מלאה, המתמקדת בעיקר באוכל אסייתי קליל ומהיר. היא משתפת באינסטגרם מתכונים אסייתיים ואחרים, "כל מה שמתחשק לי לבשל", ומעבירה סדנאות בישול במתחם חנות ואירוח באבן יהודה, cookware and co.. "הבנתי שאם אני רוצה להתפרנס מהבישול אני צריכה שירות או מוצר. הכי קל למכור מוצרים, כי כל היום שואלים אותי איפה אני קונה את זה ואת זה, אבל זאת פשוט לא אני. הגעתי למסקנה שדרך סדנאות אגיע לקהל ואוכל להתפרנס. יש לי גם הכנסות משיתופי פעולה, אבל הכול במינון, כדי שעדיין יישאר הכיף".
תאומים // עידו נולד וגדל בחיפה, עם אחיו התאום רואי. כשהיו בני 12 עברו לזכרון־יעקב. הוריו התגרשו, ויש לו אחות מנישואיה השניים של אמו ושתי אחיות מנישואיו השניים של אביו. "אחרי הצבא נסעתי עם אחי התאום לשנה למזרח – טיילנו בהודו באופנוע – ואז היינו עוד שנה בדרום אמריקה". החברים שלהם מאז "נוסעים יחד לכל מקום – פסטיבלים כמו ברנינגמן ומונדיאלים. באחד הטיולים שלנו במאוריציוס חשבו שאנחנו סוכני מוסד בגלל הלוק שלנו, ולא נתנו לנו להיכנס". כשחזרו מהטיול הוא נרשם ללימודי מדעי המחשב בטכניון.
סנדוויץ' // דנה גדלה בהרצליה, ילדת סנדוויץ' עם ארבעה אחים. "קיבלתי מאבא שלי בירושה שמיעה אבסולוטית, ואני מנגנת בפסנתר מגיל צעיר". היא למדה עיצוב טקסטיל בשנקר. לקראת שנת הלימודים האחרונה אביה היהלומן נפטר במפתיע בזמן שהיה בנסיעת עבודה בקונגו. "קיבלתי פתאום שיחת טלפון ממישהו שאמר לי 'שלום, את הבת של אריק? הוא נפטר'. ככה פשוט. היה קושי גדול להביא את גופתו לארץ, כי אין לנו יחסים דיפלומטיים עם קונגו. המוות שלו שבר אותי, אבל ידעתי שאני חייבת לסיים את הלימודים כמו שצריך – אם לא עבורי, אז עבורו".
אוכל // היא בישלה מגיל צעיר, ואפילו זוכרת שהלכה לחברות אחרי הלימודים והכינה להן ארוחת צהריים, "אפילו אם היא הייתה משקית של קפואים. הרגשתי גאווה עצומה ליצור מזה ארוחה שלמה וטעימה. מאז ומתמיד המטבח היה מקום שאני בורחת אליו". מגיל צעיר היא עבדה במסעדות, שאחת מהן הייתה מסעדת השף ״יקיניקו טנקה״ של עופר חרמוני בתל־אביב. "שם נחשפתי למטבח היפני האותנטי. הטעמים סקרנו אותי, וכבר אז הבנתי שיש כאן משהו. לאחר מכן עבדתי בג׳ירף כחמש שנים, וכבר אז הייתי מבשלת את אותן המנות בבית, מתוך סקרנות לראות אם אצליח או לא.
"הייתי שואלת הרבה שאלות, ומתגנבת למטבח בכל הזדמנות. בזכות הקשר עם הטבחים למדתי שם טכניקות בישול שפיתחו אותי עוד יותר ונתנו לי כלים לבשל לא רק לפי מתכון אלא מתוך יצירה וחופש. אהבתי את האוכל ואהבתי לעבוד שם, המקום הזה היה לי כמו בית שני. ידעתי לומר לפי הצבע של המנה אם היא מדויקת בטעם או לא. הייתי אוכלת סלט תאילנדי עם אורז לארוחת בוקר וסעודה ענקית עם הצוות אחר הצהריים, ובכל פעם הציפייה לאוכל ריגשה אותי מחדש".
ההיכרות // הם נפגשו כבר בילדות, כי דנה הייתה חברה טובה של בת דודתו של עידו, שירה. "מגיל ארבע בערך גדלנו אחת בבית של השנייה. הייתי נוסעת איתה לזכרון־יעקב, לבקר את סבתא וסבא שלה ושל עידו, ושם היינו מתראים. יש לנו אפילו זיכרון מעומעם כשעידו ואחיו התאום היו בני 17 ואנחנו בנות 9, והם הרכיבו אותנו על אופניים ברחבי המושבה". אחרי 15 שנים, "בארוחת שישי רנדומלית", שירה החליטה להכיר ביניהם רשמית. "חשבתי שזה רעיון לא טוב כל כך, כי פחדתי לסכן את החברות שלנו, אבל היא לא הקשיבה לי ונתנה לו את המספר שלי".
רילוקיישן // אחרי החתונה נסעו לירח דבש בדרום אפריקה, וכשהיו שם עידו קיבל הצעה מהבוסית שלו לעבור לעבוד בסן־פרנסיסקו. "בהתחלה דנה לא התלהבה אבל אחרי שדיברנו על זה החלטנו שזו תהיה חוויה מעניינת, ואם לא נהנה – תמיד יהיה לנו לאן לחזור". הם היו בסן־פרנסיסקו חמש שנים.
סן־פרנסיסקו // הם ידעו שהם צריכים ליצור מעגל חברתי שיתמוך בהם בעיר הזרה. "היה לנו מזל ופגשנו חברים מדהימים, ואנחנו בקשר איתם עד היום". היה קשה להתרגל למצב בעיר: "זו עיר מהממת, אבל יש שם המון הומלסים ברחובות. לא כל כך נעים לראות".
קריירה // דנה הצליחה להתקבל למשרת עיצוב בגאפ, ועיצבה בגדי תינוקות בחברת בת יוקרתית של המותג, שנקראת Janie and Jack. "נהניתי מהעבודה, אבל עדיין הרגשתי שאני לא במקום המדויק עבורי. לא הייתה בזה מספיק יצירתיות, ועיצוב בגדי תינוקות מתוקים בזמן שאני עוברת טיפולי פוריות והפלות חוזרות היה חוויה קשה".
היריון // היא התקשתה להרות ועברה טיפולים בארץ. "מסיבה בלתי מוסברת, בכל פעם הפלתי". לבסוף נכנסה להיריון, ובמקביל הם "מיצו" את סן־פרנסיסקו ועברו לניו־יורק. "ילדתי שם בשיא הקורונה. אף אחד לא נכנס אליי הביתה, לא היתה טיפת עזרה, הייתי לבד. אז החלטתי לחזור לארץ". הם גרו בהרצליה פיתוח במשך חצי שנה עד שהדירה ברמת־גן הייתה מוכנה. "אז גם הבנתי שלא אעבוד בארץ בתחום האופנה: התרגלתי למשכורת של הייטק ולגמישות בעבודה".
בין לבין // אחרי שנולדה ליב, דנה למדה עיצוב UX UI במשך שנה, אבל במקביל טיפחה את האינסטגרם. "חשבתי שזה יהיה משהו בשבילי ובשביל החברים, אבל בינואר השנה הכול התפוצץ והתחלתי לצמוח בקצב מטורף. הבנתי מהר מאוד שאני לא מורידה את הרגל מהגז".
לימודים // "תמיד פחדתי שאולי אני לא טובה מספיק וצריכה חותמת של מישהו או קורס, אבל כנראה אם יש משהו שמספיק אוהבים, ושמספיק חוקרים, ומשקיעים בו ומתנסים בו לבד, זה יכול לקרות. אני מלמדת אחרים ועדיין מרגישה שיש לי אינסוף ללמוד, שרק התחלתי".
להשתתפות במדור: dyokan@makorrishon.co.il
