אצל אלי הכול מרגיש טרי כל כך. רעייתו היילי נהרגה בתאונת דרכים ליד נתב"ג, זמן קצר לפני שפרצה הקורונה. אני זוכרת היטב את הידיעה הקשה על תאונת האוטובוס שגבתה את חייהם של ארבעה נוסעים. הייתה זו חוויה מטלטלת לשמוע את הסיפור האישי של אלי, מעבר למה שדווח בתקשורת.
שלום אלי, אני שמחה על הזכות לדבר איתך על המסע שלך. מה הוליד אצלך את הרצון לפרק ב'?
"בחודשים האחרונים הבנתי שלמרות שהיינו נשואים שלוש שנים וחצי בלבד, אני ממש לא יודע איך לחזור להיות רווק. אני מאמין שיש לי מה לתת, ובגילי אני לא רוצה לוותר על השאיפה להתחתן ולהקים משפחה. האובדן קשה וכבד, ואני יודע שכך אוכל להתמודד איתו טוב יותר. מאז התאונה הנוראה אני נפגש עם פסיכולוג, ובשיחות בינינו עולה המון פעמים הצורך שלי להירפא. הגעתי להבנה שחלק מתהליך הריפוי שלי יהיה למצוא אהבה חדשה והמשכיות למשפחה.
"אני לא רוצה לשחזר את חיי הרווקות, ומצד שני אני לא מחפש איך למצוא את מה שאיבדתי. היילי תמיד תהיה אהבה שלי, אף פעם לא אשכח אותה, ואפשר לומר שהיא כעת אהבה רוחנית. אני לא חושב שאביא אותה לחיים החדשים, הזיכרונות הם שלי, ואני מעריך שזה לא ישפיע על הזוגיות הנוספת. מה שהיה בינינו אלו רגעים פרטיים שתמיד יהיו בתוכי".
מתי התחלת באמת את החיפוש, ואילו רגשות הוא מעורר בך?
"לפני כחודשיים התחלתי לצאת, והייתה התרגשות ואפילו קצת מבוכה. זה הסתיים בעקבות פערים, אבל נתן תקווה להמשך החיפוש. אני מרגיש שההזדמנות לצאת שוב לדייטים היא התחדשות, בנייה מחדש, וזה משמח אותי".
יש דברים שתרצה לקחת איתך מהזוגיות הקודמת לזו החדשה, שתגיע בעזרת השם?
"בין היילי וביני תמיד הייתה כנות, הייתה לנו תקשורת טובה מאוד. אני אדם כן וישר, ובעיניי זו נקודה מהותית. יש כמובן מקום לעשות רושם כדי למצוא חן, אבל אני לא אשקר ולא אסתיר את מי שאני".
אני מרגישה שגם אצלי, במסע הפרטי שלי, הישירות והכנות משחקים תפקיד מרכזי, בעיקר כי כך הייתי בחיי לצד בעלי.
"אחת המתנות הגדולות ביותר שלי ושל היילי הייתה היכולת לתקשר. אנשים לא מאמינים לי, אבל בשנות הנישואין שלנו לא רבנו מעולם. ידענו איך להגיד את דעתנו ועמדתנו באופן מכבד ובוגר, בלי שזה יהפוך לוויכוח. אני לא יודע אם אזכה לזה, אבל תקשורת אמיתית היא מה שאני מחפש ומקווה למצוא".
כאלמן ללא ילדים, יש לך קצת יתרון בעולם הדייטים של פרק ב'. אתה רואה את עצמך יוצא עם אישה שיש לה ילדים?
"אני לא פוסל מישהי עם ילדים, זה לא אישיו מבחינתי. אם יהיו חיבור ואהבה, אני מאמין שאצליח להשתלב ולמלא את התפקיד שלי בתוך המכלול המשפחתי. אך כמובן, חשוב והכרחי לי להמשיך להקים משפחה, יחד עם החיבור בינינו".
יש דברים מהעבר שהיית רוצה להניח בצד? היבטים שהיו דומיננטיים בזוגיות הראשונה, וכעת אתה מרגיש שאין להם מקום?
"בהחלט. אני ניגש לזוגיות הזו ממקום הרבה יותר בוגר ועצמאי, ופחות תלוי במשפחה. היילי ואני לא התחתנו צעירים, ובכל זאת נתנו להורים הרבה מקום בחיים שלנו יחד. כעת אני מרגיש שזה יהיה אחרת".
ואם כבר הזכרת הורים, איפה הוריה ומשפחתה של היילי במסע הזה ובחיפוש שלך אחר זוגיות חדשה?
"להורים של אשתי ולי היו דעות שונות, אבל תמיד התייחסנו זה לזה בכבוד. בכל הנוגע לזוגיות שנייה, אני לא מחפש אישור מצידם. אמשיך להוקיר אותם, אך אני לא מוצא אותם קשורים למה שייבנה בעתיד. כמובן אמשיך תמיד לכבד ולזכור את היילי".
כשאני שומעת את הסיפור שלך, אני אומרת לעצמי שהאתגר הגדול ביותר הוא האלמנוּת ללא ילדים, הרצון הגדול להקים משפחה שכרגע איננה.
"נכון, האתגר שאיתו אני מתמודד הוא העובדה שאני גבר בן 41 ללא ילדים. אני מחפש חיבור ואהבה, רוצה מאוד למצוא חברה לחיים, אבל ודאי שיותר מכול ארצה את מה שלא זכיתי לו עם אשתי הראשונה. לכן אני לא מתעכב עם החיפוש הזה, ומצפה בהתרגשות גדולה לחזור להיות שותף בהקמת משפחה".
