צעד אחר צעד, ממשיך ממשל ביידן להפוך את מדיניות החוץ של הממשל האמריקני הקודם. אתמול (ב') הודיעה מחלקת המדינה על כוונתה להצטרף מחדש למועצת זכויות האדם של האו"ם. בשלב ראשון, תצטרף ארה"ב כמשקיפה. יש לציין כי מבחינה טכנית, אין לארה"ב אפשרות לשוב כעת כחברה אל המועצה, שכן חברות חדשות נבחרות פעם בשנה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– עברנו את פרעה: מה משברי העבר יכולים ללמד על הקורונה
– העיניים של המדינה: הטכנולוגיה שמקרבת את הניצחון בשטח
– מעלים להם את הסעיף: מאחורי הסכמי הריצה המשותפת
ארה"ב פרשה מהמועצה בשנת 2018. שגרירת ארה"ב אז באו"ם, ניקי היילי, לא חסכה ממועצת זכויות האדם מילים קשות על ההטיה הקבועה שלה נגד ישראל. היא כינתה את הארגון "צבוע" ואמרה כי הוא שם ללעג את כל נושא זכויות האדם.
ואכן נדמה כי יותר מאשר בזכויות אדם, התמקד הארגון בגינויים כנגד ישראל: מאז נוסדה המועצה ב-2006, התקבלו בה 90 החלטות גינוי נגד ישראל, מספר מדהים, גדול בהרבה מסך כל ההחלטות נגד סוריה (35), צפון קוריאה (13), ואיראן (10) גם יחד. אזורים אחרים בעולם המוגדרים כ"שנויים במחלוקת", לא זכו ולו לגינוי אחד. כמעט בכל אחד משלושת המושבים של המועצה מדי שנה, היה גינוי נגד ישראל.
בנוסף לגינויים, פרסמה המועצה "רשימה שחורה" של חברות המספקות שירותים לאוכלוסייה היהודית ביישובי יהודה ושומרון, רמת הגולן ומזרח ירושלים. עניין שארגונים פלסטיניים לחצו כי יקרה.
ארבע מדינות התנגדו בזמנו להקמת המועצה, ובהן ישראל וארה"ב. ג'ון בולטון, שכיהן ב-2006 כשגריר ארה"ב באו"ם, צייץ אתמול כי אחת ההחלטות הטובות ביותר שלו כשגריר הייתה ההתנגדות להקמת המועצה. "אובמה טעה כשהצטרף, ביידן טועה כשהוא רוצה לחזור", כתב בולטון.
שר החוץ גבי אשכנזי שוחח אתמול עם מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, וממשרד החוץ נמסר כי הוא אמר לו כי שמועצת זכויות האדם הוא גוף מוטה, עם רקורד ארוך של אפליה מחפירה כנגד ישראל.
בהודעת מחלקת המדינה לגבי ההצטרפות מחדש, נכתב כי הנשיא הורה להתקשר מחדש באופן מידי ומשמעותי עם מועצת זכויות האדם. "אנו מכירים בכך שהמועצה היא גוף לקוי הזקוק לרפורמה, כולל בנוגע להתמקדותו הבלתי מידתית בישראל. עם זאת, עזיבתנו ביוני 2018 לא עשתה דבר כדי לעודד שינוי משמעותי, אלא יצרה ואקום של הנהגת ארה"ב, אשר מדינות עם אג'נדות אוטוריטריות ניצלו לטובתן", נכתב.
בתוך כך, אתמול התראיין מזכיר המדינה בלינקן ל-CNN. הוא נשאל לגבי כמה סוגיות הנוגעות לישראל, בהן שינה ממשל טראמפ את התפיסה הקבועה שהייתה נהוגה עד אז במחלקת המדינה. כך, לגבי ההכרה של טראמפ בריבונות הישראלית בגולן. לגביה אמר בלינקן כי באופן פרקטי, ישראל זקוקה לגולן כעת מסיבות ביטחוניות. אולם, העניינים המשפטיים הם לדבריו – "משהו אחר". כלומר, לא צפויה דרישה מישראל לסגת, אך גם לא תמיכה בהכרה בריבונות הישראלית.
לגבי ירושלים אמר בלינקן כי הוא מכיר בירושלים כבירת ישראל ואישר כי אין כוונה להשיב את השגרירות לתל-אביב. כשנשאל לגבי בירה פלסטינית במזרח ירושלים השיב כי זה עניין שיידון במשא מתן ישיר בין הצדדים. לגבי איראן, התייחס לדברי הנשיא שאמר כי אין כוונה כעת להסיר את העיצומים, אולם אמר כי איראן החלה להפר את התחייבויותיה בנושא הגרעין רק לאחר שארה"ב פרשה מהסכם הגרעין. אם כי, הפרישה האמריקנית הגיעה בין היתר על רקע ההוכחות שסיפקה ישראל כי איראן לא עומדת בהתחייבויותיה וממשיכה להתקדם בתכנית הגרעין שלה.
