הבית // בית קרקע עם גינה גדולה בשכונת בוכמן. 150 מ"ר. במבואה קיר מכוסה בטפט עם מראה ומדף עמוס צמחייה. "אנחנו אוהבים ירוק בבית". מן הצד השני ארון למעילים ואחסון. קרן: "אני אדם מעשי, ואני אוהבת שיש מקום לכל דבר ושיהיה נוח".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– שומרת הגלקסיה: החוקרת שמגלה מה הורג עצים בעזרת לוויינים
– "יש בינינו אהבה גדולה"
– אחרי אלקין: סער מתמקד בחברי ליכוד בזירה המוניציפלית
בקומה העליונה נמצאים חדרי השינה ("אני אוהבת את ההפרדה הזו, כך חיינו גם באנגליה"). בקומה התחתונה – חדר הטלוויזיה והמשחקים ("אני לא אוהבת טלוויזיה בסלון"); סלון, שבמרכזו ספת עור בצבע מוקה, מעוטרת כריות ("זו בעצם תצוגה מתחלפת ולכן יש כל הזמן תחושת חידוש, כי החלל מתלבש אחרת"); ומטבח בגוון כחול, מלא עושר ויזואלי, הממוקד סביב שולחן אוכל שהביאו מלונדון. ליד המטבח פינת רביצה כיפית: "אנחנו מבלים הרבה במטבח, ולכן חשוב לתת עליו דגש. בראש ובראשונה שיהיה שימושי, אבל גם מעוצב ומרשים".
פוטנציאל וגינה // הם רכשו את הבית לפני חמש שנים: "חיפשנו בית עם פוטנציאל וגינה גדולה. אחרי חיפושים הגענו לבית הזה, במיקום מצוין בשכונה. הוא הושכר במשך כל השנים, ולכן התבקש להפשיט אותו מכל מה שהיה בו בעבר. שיפצנו במשך חמישה חודשים כדי לקבל את בית החלומות שלנו".
בוקר טוב // כולם מתעוררים סביב השעה שבע בבוקר. בימים אלה גיא קם מעט מאוחר יותר ללימודים בזום, ואת מיה צריך להעיר כמה פעמים ולשחד אותה בבלינצ'ס טעים לארוחת בוקר לפני שהיא יוצאת עם דובי – הוא מוריד אותה בבית הספר וממשיך למשרד בתל־אביב ("זמן הנסיעה התקצר בשל הקורונה"). קרן לא אוכלת כלום בבוקר, אבל שותה שוקו באוטו, כשהיא יוצאת סביב שמונה וחצי.
אשראי וגיבוי // דובי הוא עורך דין בתחום הבנקאות, שותף במשרד גורניצקי. "התחום שלי הוא מימון בינלאומי ואני מייצג בעיקר מלווים בעסקאות אשראי. אני אוהב את העבודה שלי, היא אינטנסיבית ואני שמח שיש לי את קרן שנותנת גיבוי לקריירה שלי".
גמישות // קרן היא מעצבת בתים – היא מכנה זאת "להלביש בית". "סדר היום שלי תלוי בפגישות. הגמישות וההבדלים בין יום ליום הם היתרונות הגדולים של העבודה שלי. אני יוצאת הרבה לימי קניות בתל־אביב ובסביבה, עובדת על הפרויקטים, נפגשת עם ספקים ועם לקוחות, וכמובן מבקרת בבתים".
סגנון // היא למדה עיצוב בתים בעצת חברה, אחרי שחזרו מלונדון. "חשוב 'להלביש בית'. תכנון הבית לא מספיק כדי שהוא יהיה מושלם, ודרושה חשיבה רבה שכוללת בחירת חומרים וצבע ואבזור. הבתים שאני מעצבת לא דומים זה לזה: אני פוגשת אנשים ומגשימה להם חלומות, ולכן מאמינה שבעל מקצוע טוב צריך לאפיין את הלקוח שלו, שלא תמיד יודע בעצמו מה הוא רוצה או צריך. אני צריכה לדעת לקרוא אותו. התפקיד שלי הוא להרחיב את העולם של הלקוח ולהביא לו עושר מחשבתי".
הנסיכים // שקד היא "ילדה מדהימה מלאת חיים וטוב לב, חלומה של כל אמא". גיא "חכם, סקרן, חושב בגדול. בשבילו השמיים הם לא הגבול". מיה נולדה בלונדון, בבית החולים שבו ילדה הנסיכה קייט מידלטון את הילדים שלה: "כמו בסיפור אגדה היא יצאה בסופת שלגים עם עיניים כחולות ענקיות ועור לבן צחור. ילדה יפה, רגישה, ומלאת חמלה. תמיד תהיה לה מילה מנחמת וחיבוק גדול".
תולדותיה // קרן גדלה בשכונת קריניצי ברמת־גן, הבת השנייה בין שלושה ילדים. היא למדה באולפנת צפירה, שירתה שירות לאומי בבית החולים שערי צדק בירושלים, למדה חינוך ועבדה קצת בתחום: "זה פחות התאים לי".
תולדותיו // דובי נולד בטורונטו שבקנדה, הבכור במשפחה עם חמישה ילדים. הם עלו ארצה כשהיה בן עשר, והתגוררו בבאר־שבע. הוריו התגרשו, וכיום אביו גר בעומר ואמו בכפר־גנים. הוא למד בישיבת באר־שבע ואז בישיבת ההסדר שעלבים, התגייס לחטיבת הצנחנים ולמד באוניברסיטת בר־אילן תואר ראשון במשפטים.
ההיכרות // הם נפגשו במסיבת אירוסין של זוג שקרן שידכה. למחרת המסיבה החברה המאורסת התקשרה לדובי בנפרד ולקרן בנפרד, ואמרה שהצד השני מעוניין – וכך הזוג המשודך החזיר טובה. אחרי שנה הם התחתנו.
יחד // בתחילה התגוררו בגבעת־שמואל הישנה, ואז עברו לאחד הבניינים הראשונים ברחוב יוני נתניהו בשכונה החדשה שנבנתה בעיר ש"הייתה אז די שוממה". קרן עבדה במשאבי אנוש. לאחר כמה שנים דובי התקבל ללימודי מנהל עסקים בלונדון, והם יצאו אל מעבר לים.
מלגה // דובי זכה ב"מלגה שמיועדת לאזרחים ממדינות זרות שממשלת אנגליה רואה בהם כמי שעתידים להתברג בעמדות מפתח בארץ מוצאם". הם תכננו לנסוע בתחילה לשלוש שנים, ולבסוף נשארו שש.
לונדון // קרן עבדה שם כמנהלת משרד, בזמן שדובי למד. קרן: "זה ללא ספק הדבר הכי מדהים שעשינו. פתחנו את הראש. החיים שם שונים לחלוטין מהארץ – ימי ראשון מסונכרנים עם כל העולם חוץ מישראל, וזה זמן משפחתי נטו. כל סוף שבוע הוא ארוך, עם זמן איכות עם המשפחה. גם הדתיות בחו"ל שונה, זורמת וקלילה, אין ממש הגדרות. בארץ הכול עובד לפי תבניות".
דובי: "אתה לא שם לב איך השתנית בשש שנים. אתה מתרגל להיות אנונימי, חלק מהאופי של החיים בעיר גדולה. המגורים בלונדון הפכו אותי ליהודי יותר. בארץ הזהות ברורה, אבל בחו"ל יש תחושה שצריך לחזק ולחדד את הזהות. המגורים בחו"ל פתחו לנו את הראש, הבנו שיש הרבה גוונים".
עולם // כשדובי סיים את לימודיו הוא פנה לעבוד באחת הפירמות הגדולות בלונדון, והיה חבר בצוות שכלל אנשים מכל העולם – "היו לי חברים מדובאי, מלבנון, מקזחסטן ומסין. במחלקה שלי דיברו 29 שפות. העבודה שם הייתה אינטנסיבית מאוד, השווקים הפיננסיים בלונדון זזים בקצב מהיר יותר מבארץ".
ישראל // הם החליטו לחזור במחשבה שכאן הם רוצים להיות בעתיד, בעוד עשרים שנה. אבל חוץ מהחשיבה, היה גם "געגוע עמוק לארץ". החזרה לא הייתה פשוטה. "לא היינו ישראלים, אבל גם לא היינו בריטים. יש לא מעט הרגלים מלונדון שמלווים אותנו עד היום. קרן התמכרה לשוקו שהיא דואגת שישלחו לה משם, למשל. כמו בבית אנגלי גם פה חולצים נעליים בכניסה. גם למדנו מהיהודים שם לשיר את ברכת המזון ועד היום אנחנו שרים את כל הברכה מתחילתה ועד סופה".
להשתתפות במדור: dyokan@makorrishon.co.il
